מאת: נפתלי רז – מורה-דרך ואיש חינוך
להעיף את ביבי וחבריו? כידוע, רק אם יחברו רשימות השמאל. 5 ימים לפני תום המועד אציג את מכריי הטועים, בשמאל ובימין…
אני מכיר אישית את רוב ח"כי המרכז והשמאל היום, וגם חלק מח"כי הימין. כיצד?
מכנים אותי "קמב"ץ" השמאל, "קצין המבצעים" הפוליטי. כאחד מחותמי "מכתב הקצינים" וממקימי "שלום עכשיו", כיהנתי 10 שנים (בהתנדבות) כ"קמב"ץ" התנועה. משם "גייס" אותי ח"כ יאיר צבן (בהמשך שר הבריאות בממשלת רבין) למפם, לכהן כקמב"ץ. למדתי שחיבורים של מפלגות מגדילים לרוב את הרשימה, ודחפתי לחבירה עם רצ (בראשות הח"כית שולמית אלוני) ועם "שינוי" (בראשות ח"כ אמנון רובינשטיין) – למרצ. מרצ אכזבה אותי, בהתרחקות ממדיניות חברתית – ומדגל ישראל.
עמרם מצנע, ראש עיריית חיפה ואלוף מיל', החליט "לרוץ" בבחירות פנימיות לראשות מפלגת העבודה. התנדבתי מיד, וכיהנתי כקמב"ץ של מצנע. משניצח בפריימריז, הפכתי לקמב"ץ "העבודה". אותה עזבתי כשגבאי זרק את ציפי לבני. הבנתי שניתן להעיף את ביבי רק עם בני גנץ (מהצנחנים, כמוני…), והצטרפתי ל"כחול לבן", כראש מטה רמת הנגב. אני שמח לבני גנץ הישר והחכם, אני שמח לח"כים, שגם 2-3 הימניים שבהם ישרים, וחסרה לי ב"קוקפיט" רק ציפי לבני!
אני מכיר את רוב ח"כי המרכז והשמאל, וחלק מח"כי הימין. 5 ימים לפני הגשת הרשימות, אני מרגיש חובה להציג את מכריי, הטובים והטועים…
אתחיל מ"המחנה הדמוקרטי": אהוד ברק טעה רבות, ומאוחר מדי לתקן. מרצ צודקת ברוב שיקוליה: ברצון לחבור ל"עבודה", בהשארת ח"כ אלוף מיל' יאיר גולן במקום השלישי, ובהורדת הח"כית סתיו שפיר למקום החמישי, הלא ריאלי כנראה. סתיו הייתה כבר במחאה החברתית של 2011 אנוכית וקרייריסטית, ובכנסת אין לה חבר/ה אחד/ת. אני מציע שבמקום הרביעי יוחלף אילן גילאון – ח"כ 20 שנה שהתמחה בזריקת הח"כ הצעיר והמוצלח מוסי רז (אין קשר משפחתי) – בח"כ לשעבר עיסאווי פרייג', שהציל בבחירות הקודמות את מרצ, והקים את "המחנה הדמוקרטי".
נו, וב"עבודה-גשר"? כואב לי הלב על חברי הוותיק ח"כ עמיר פרץ. כמה טעויות אפשר לעשות? אבל עמיר הוא אדם חכם ומנוסה (גם הוא מהצנחנים…), ואצלו עוד לא מאוחר מדי, בניגוד לאהוד ברק. עמיר ידידי, אנא הזדרז לחתום הסכם עם "המחנה הדמוקרטי"-מרצ, גם אם שותפתך הח"כית אורלי לוי-אבקסיס מתנגדת. אנא אל תסיים עשרות שנים של איש השלום, הביטחון והדמוקרטיה – בהפלת רשימות שמאל, וסיוע לביבי להמשיך בנוכלותו!
ו"הרשימה המשותפת"? את טעות הניתוק שלכם כבר תיקנתם בשיבה לשותפות, בזכות ראשיכם החכמים הח"כים איימן עודה ואחמד טיבי. נותר לכם לעשות, ידידים, עוד שני מעשי-חוכמה: לפני הבחירות – לחתום על הסכם עודפים עם אחת ממפלגות המרכז-שמאל, ואחרי הבחירות – לתמוך בבני גנץ בהקמת ממשלה, גם אם בתמיכה מבחוץ, כמו בממשלת רבין.
על הימין יש לי הרבה מה לומר, אך אסתפק במעט: על עמדות פוליטיות אפשר להתווכח, אך לא על יושר.
שימו לב, אתם מאבדים את עצמכם לדעת: שרי הליכוד הביביסטים, ובראשם השר הזמני למשפטים ח"כ אמיר אוחנה; שרי "כולנו" המתבזים, ובראשם השרה שערקה מהשמאל הח"כית יפעת שאשא-ביטון; שרי החרדים, ובראשם הח"כ שכבר נאסר ועומד כנראה להיאסר שוב אריה דרעי, והח"כ שיחבור כנראה למאסר יעקב ליצמן; ושרי הימין הקיצוני, שאיש כבר לא זוכר את שמות מפלגותיכם, אבל כולם זוכרים את חיבורכם עם הכהניסטים.
זמנכם כשרים עבר. נסו לחזור לזמנכם כח"כים ישרים.
סקירה הוגנת וחשובה. מי מהח"כים ייענה לה?
עמיר פרץ הוא דוגמה של פעיל חברתי . לדוגמה. לחם מלחמה עיקשת מול ממשלת הליכוד כדי להבטיח את זכויות הפנסיה המוגנות לעובדים. שנהנים ממנה מאות אלפי גמלאים, נאבק והצליח. כאשר ינתנה לו הזדמנות הוא אישר גם את "כיפת הברזל" הוא לוחם עיקש לשלום עם ארצות שמסביבינו. לא רוצה לכתוב גם…אם הוא היה… הייתם מתייחסים אליו אחרת?
מישהו סיפר לי עכשיו בדיחה לא מצחיקה – אנשים כבר מחכים לסיבוב הרביעי – כל בחירות זה יום חופש…
תודה.סקירה מצויינת והמלצות טובות. (אם כי מסתייגת מן הנימוק שלך לעזיבת מרץ. על פי סקר, שנעשה רק לפני שנה ומשהו – המספר הגבוה ביותר של הצבעות על חוקים חברתיים היה של מרץ, ואילו בין הנמוכים ביותר היה של אורלי לוי ה"חברתית")
. הלוואי ויקשיבו.
אכן רשימה ראויה של אנשים טובים רק חבל שמרוב אסטרטגיות לא מדברים על הנושאים שחשובים לנו, הסכם שתי המדינות סוף הכיבוש זהו הדבר המרכזי
שאר הדברים קשורים- נושאים חברתיים (תקציבים) נושאים גזעניים וכ'
תודה, נפתלי, אתה מצביע על מה שחיוני לעשות בדחיפות. נקווה שתהיה היענות לעצותיך.
נפתלי, מרצ נמצאת היום בכנסת אך ורק בזכות סתיו שפיר. זה בדוק ומוכח. תומכי עיסאווי נטשו בהמוניהם את מרצ בספטמבר כי הוא לא נבחר למקום ריאלי. ניצן הורוביץ בכנסת רק תודות לשפיר, ששוכנעה על ידי ברק לערוק מהעבודה. לשפיר לעומת זאת היה מקום מובטח בכנסת עם העבודה . היא ניצחה את שמולי. לכן , גם אם שפיר היא הטיפוס הכי מעצבן בעולם ומניפולטורית, לא היה מקום להזיזה לאחור. זה שיא השיאים של חוסר מוסר בפוליטיקה. אכן מאכזב שעסקני מפלגתי מרצ הם כאלה אבל מי שכמוני מתנגד לכיבוש ולנישול יצביע מרצ למרות הכול.
השמאל משדר עסקנות ופחדנות.
בולט במיוחד לגבי העבודה.
מי שקיווה שפרץ יקים אותה מחורבותיה אחרי הסתלקות גבאי – התבדה.
רבות שאלתי על הסמל שאתו הלך פרץ ב- 2006 –
מעגל שקושר בתוכו את החברה, הכלכלה והשלום.
לדעתי – רעיון של לובה ז"ל.
אף אחד לא השיב לי. נו, למה זה חשוב?
כי הסמל העביר בבהירות מסר חשוב ואמיץ.
עכשיו פרץ משדר פחדנות.
הוא קשר עצמו בעבותות לאבוקסיס, וזה מזכיר קצת את ברק ב- 1966.
אבוקסיס לא עברה את % החסימה בסיבוב הראשון, ולא הועילה הרבה בשני.
היא צריכה להצטרף לפרץ ולא להפך. חומר למחשבה
כתבתי תגובה אתם מחקתם אותה? הסופר אברהם לוי בן יונה.