מאת: עמירם קופר – יזם ומנהל מיזמים חקלאיים ותעשייתיים
שנאת הזרים והכיבוש כמדיניות ממשלות הימין בישראל הביאו לאנטי-ישראליות בעולם, וניסיונותיו של נתניהו לחמוק מהעמדתו לדין הזניקה את האנטישמיות.
האורות הצבעוניים המרצדים וקהלי החוגגים אשר מילאו בחיפה את המסעדות והרחובות של המושבה הגרמנית "ואדי ניסנאס", הציפו בי התרגשות של ביחד. חנוכה, חג המולד, ויום הולדת הנביא למוסלמים – הביאו אזרחים מישראל להשתחרר – ולו למספר שבועות – מתחושת הזרות והניכור הבין-דתי והעדתי, לייצר "סיבה למסיבה", ולחגוג יחד ב"חג החגים".
בה בעת, חסידיו השוטים של נתניהו, קנאי הימין הישראלי, לא חדלו להדגיש את המפריד בין אזרחי ישראל. זאת, תוך שליפת "סכין האימה" – "סכנת" החבירה של המרכז-שמאל עם "הרשימה המשותפת", להקמת ממשלה בישראל. זיהוי ההנהגה הפוליטית המייצגת חמישית מאזרחי ישראל כ"גייס חמישי" שחדר למוסד המחוקק בישראל – חוזרת אל רוב אזרחי המדינה כבומרנג: היא מסמנת את ההסתייגות ואובדן האהדה לישראל ברחבי העולם הדמוקרטי, בהדגשת סכנת הגזענות המתפתחת בישראל.
הימין מנסה לחבר התנגדות לקו הפוליטי-מדיני של ממשלות הימין בישראל, לתופעות שבמאות השנים שבהן גלו הקהילות היהודיות ברחבי העולם – הצמיחו את האנטישמיות. תופעות האנטישמיות בעולם – לעתים זכו ולעיתים איבדו את חסותם של מושלים, הוגבלו באזורי מגורים, ואיבדו קרקעות לעיבוד. מגבלות אלה נווטו את היהודים לעסוק במקצועות הסחר, לרבות תיווך בכספים, לצורך פרנסתם וקיומם. שיאה האלים והרצחני של האנטישמיות בא לידי ביטוי בשואה, עת הנאצים הגרמנים מימשו את "תורת הגזע" שלהם, שהגדירה את העם היהודי כעם מזיק שיש להכחידו.
ההכרה בזכות היהודים להיות ככל העמים, עם החי על אדמתו במדינתו, באה לידי ביטוי בהחלטת עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947: חלוקת השטח שממערב לירדן לשתי מדינות, יהודית וערבית. ההיגיון להחלטה צמח, במידה מרובה, מהשמדת 6 מיליון היהודים בשואה. בהצהרת העצמאות הכריז דוד בן-גוריון על שוויון זכויות של כל אזרחי ישראל, ללא הבדל דת, גזע ומין. האתגר של הסכמי שביתת הנשק ב-1949 היה לקיים הצהרה זו הלכה למעשה, במדינה שכללה מיעוט ערבי משמעותי.
מלחמת ששת הימים הביאה חלק גדול מהמרכיב הדתי-לאומי בעם לתחושת "פעמי משיח", מלווה ב"אתה בחרתנו מכל העמים". והתוצאה: מתן "הכשר" מדיני ומוסרי לראות באדמות שנכבשו – אדמות שניתנו לנו, היהודים, כמתנת האל; ובמקביל – לגזול מן הפלסטינים את זכותם לעצמאות, ולהפכם לחוטבי עצים ושואבי מים שלנו, היהודים.
אימוץ הכיבוש כמדיניות של ממשלות הימין, מעוררת את תופעת האנטי-ישראליות בעולם הנאור, ומחברת אותה לתופעת האנטישמיות שהתעוררה מחדש ברבות מארצות המערב. בחירת איש נלוז כטראמפ לנשיאות ארה"ב, מעוררת הזיית-שווא כאילו קם לישראל "הידיד החזק" שיתמוך תמיד בגחמות הלא-מוסריות והמסוכנות של הימין הישראלי. תוצאת הגחמות הללו: מדיניות העלולה להביא את מדינת ישראל לסף התהום.
צירוף המקרים, שבו נתניהו מנסה לחמוק מהעמדתו לדין באשמת שחיתות – מחמיר את סכנת ההתדרדרות של מדינת ישראל, ואת תיוגה כמדינה גזענית; מכאן קצר המרחק לזינוק האנטישמיות.
ביבי וחבר מרעיו הורסים את הציונות ומחזקים את האנטישמיות!
1) לא כל ביקורת על מדינת ישראל-זה אנטישמיות. אבל-שלילת עצם זכות קיום המדינה ו/או שלילת זכות היהודים להגדרה עצמית בתור עם הזכאי למדינה-זה כן אנטישמיות.דוגמה-
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4796438,00.html
2) האנטישמיות-דבר קיים לאורך ההסטוריה, רק שלאחר השואה-היא הייתה ברובה מושתקת/מוצנעת בגלל השואה. עכשיו-"קם דור שלא ידע את יוסף"-השואה הפכה מזיכרון אישי לנושא היסטורי ואף להמצאה
https://www.maariv.co.il/news/Judaism/Article-672768
https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/1.6701589
המשך…
ככל ההזמן עובר והניצולים והמעורבים נפטרים (הגיל עושה את שלו)-כבר אין יותר תחושה של "לא נעים לפגוע" בניצולים, הכאב מתעמעם עם הזמן, גם אצל הצעירים-פחות ידע על השואה ומתחזקת התחושה שזהו אירוע הסטורי מהעבר שלא נוגע "כי אני לא הייתי מעורב", וכו', ואז- האנטישמיות שהייתה מוצנעת-מרימה ראש.
תוסיפו לכך את התחזקות הרגשות הלאומיים בהרבה מקומות באירופה.
צודק ביותר. אין ספק שהכיבוש התורכי של צפון קפריסין העלה את האנטיתורכיות הבינלאומית לשיאים שלא נודעו כמוהם. כעת השתלטנות של ארדואן ומלחמתו בעיתונות החופשית מעלים את האנטיתורכיות עד כדי כך, שיש אפילו כאלה השוללים את עצם קיומה של מדינה תורכית. כך גם בנודע לאנטיסיניות, שכידוע גברה מאד מאז כיבוש טיבט, כאשר מיליוני שונאי סינים צועדים ברחובות ושורפים את דגלי סין.
או בקיצור – הקשר בין האנטישמיות לכיבוש ולביבי הוא כמו הקשר בין האנטישמיות להתחממות הגלובלית או לרוכבי האופניים, והכותב יודע את זה היטב.
ב.ג הבין מצוין את התלות של ישראל ברצון הטוב של הגוים ללא קשר אם שנאתם מוצדקת.
וזאת דווקא בגלל היות אי האהדה,בהמעטה, כלפי יהודים בכל מקום בעולם וע"י עמים שונים בכל זמן מוטמעת בילוד מרגע לידתו.
היא הנותנת-בגלל העובדה הזו הוא הבין שעלינו להיות "עם סגולה" ולא "העם הנבחר".
במלים אחרות-להמעיט ככל האפשר ב"אספקת" סיבות טובות לשנאת היהודים או לפחות לא ללבותה.
זאת בדיוק עושים הנוכל ויהודוניו.הבסיס לאיולת זו-"אלוהים עמנו והוא ישמור".
תתפללו חזק ויבוא המשיח ואלוקים יגן עלינו.
אחרי השואה חשיבה כזו היא בגידה
לאבנר
בגלל הרצון של בן גוריון להיות עם סגולה במקום העם הנבחר-בן גוריון הקים את המימשל הצבאי על ערביי ישראל… ומי התנגד לאותו הממשל הצבאי?… וכדי לא להיות העם הנבחר-הוא התעקש של מדינה יהודית כאן ולא ברוסיה… קשה עבור "אוסט יודן"…
ועוד…ועוד…
זה ההבדל בין מי שהקים מדינה גם אם לא מושלמת ובין מי שכלל לא היה מסוגל לכך,מכל וכל.
מויקיפ':"הממשל הצבאי החל בשנת 1948, עם הקמת מדינת ישראל, ופעל על פי תקנות ההגנה (שעת חירום) שחוקקו בשנת 1945 בזמן שלטונו של המנדט הבריטי. מועצת המדינה הזמנית הכריזה ביום 19 במאי 1948, כי במדינה קיים מצב חירום ועקב כך נתנה לתקנות אלה תוקף חוקי".
כבר אז היו התנגדויות לכך שבעקבותיהן הוקמו במשך השנים עד לביטולו ב-1965 ועדות בדיקה רבות,צבאיות ואזרחיות.
עד 1960 לא נכללו בין המתנגדים הבייגין ומרעיו וגם כשהחלו להתנגד
המשך
המשך
דרשו שהוא יישען על חוקים ישראליים ושחוקי שעת החרום הבריטיים יבוטלו.
הם כלל לא הציעו לבטל את המימשל הצבאי מכל וכל.
אבל,כדרכם בקודש,כמו עם אלטלנה כאשר הבייגין צרח ובכה ברדיו המחתרת הטרוריסטית שלו שהוא מנע מלחמת אזרחים בעוד שהוא איפשר ולא מנע אותה, הם משקרים ומסלפים.
מחוויה אישית שלי ב-1952.
היתה לנו פרדה ששהתה בלילה ברפת.
בקיץ,בערב,סבא שלי נהג לקשור אותה לעגלה בחצר והכניס אותה לרפת לפני שהלך לישון.
לילה אחד הוא גילה שנעלמה.
הוזעקה משטרה וגשש הלך בעקבות הגנבים בואך רצועת עזה.
המשך
המשך
הגנבים,כנראה פליטים/מגורשים מעזה שהיו תושבי האזור הכירו כל שביל ובאו להשיב לעצמם מעט ממה שאיבדו.
אישית אין לי ספק מה היה קורה לולא הונהג המימשל הצבאי,לפחות עד מלחמת סיני כאשר מסתננים הסתובבו חופשי בלילות במדינה שהורכבה ברובה ממהגרים.
כמו כל מנגנון שמוקם לצורך התמודדות עם צורך מסוים קשה לפרקו גם כאשר הצורך פג.
הוא פיתח "חיים משלו" מנותקים מהצורך.
העובדה שהוא בוטל ולא בזכות הבייגין.
ואין ספק כיצד היה נוהג הבייגין ב-1948.
ואנחנו גם רואים את האחיזה במימשל הצבאי בשטחים הכבושים,למרות…
הנבואה של פרופסור ליבוביץ עומדת להתגשם. הכיבוש יחסל את מדינת ישראל אבל את הקנאים הפשיסטים הימנים זה לא מעניין העיקר לספח השטחים הכבושים ולעזאזל מדינת ישראל. חכו חכו להאג שם תתקבל החלטה חשובה נגד מדינת ישראל
"הכיבוש יחסל את ישראל" – בניגוד למדינת חמאס/חיזבאללה על הרי השומרון, שתטווח את כל מישור החוף של ישראל ותאגף את המדינה מעוטף רמאללה במרכז ועד עוטף חיזבאללה בצפון, וכמובן עוטף עזה. שיתוק התנועה בכבישי האורך הראשיים לשעות בכל יום, השבתת התעבורה האוירית לנתב"ג, חיסול אזורי התעשייה במרכז הארץ והחיים של מיליוני אנשים בשגרה של ריצה למקלטים – זה לא יחסל את ישראל.
אז יעקב שאול מוזמן להתוות כאן תוכנית איך ימנע את כל הנאמר לעיל אחרי סיום הכיבוש, ואז נרוץ כולנו בחדווה לסיים את הכיבוש.