מאת: שלמה גזית – אלוף מיל', בעבר ראש אמ"ן
אחי ואני שיעברנו את שם המשפחה מכוח דרישה, אך גם מההבנה שהשם העברי חייב להיות שלב ראשון בקליטת העלייה ובהשתלבות בחברה החדשה.
לא נולדתי בשם גזית. הגעתי לשם משפחה זה ב-1948, כאשר אחי הבכור, מרדכי, הצטרף לצוות ההקמה של משרד החוץ הישראלי, ושר החוץ משה שרת תבע מכל אנשי המשרד לשעבר את שמותיהם לשמות עבריים. וכך ישבנו אחי ואנוכי וחיפשנו לשעבר את שם המשפחה שלנו – וינשטיין – לשם עברי. התרגום המדויק מוינשטיין לעברית הוא "גת", אלא שלא נראה לנו לאמץ שם משפחה בעל הברה אחת יחידה. לאחר העלאת שורה של שמות, בחרנו ב"גזית".
אגב, היו לנו גם שיקולים ארוכי-טווח: דאגנו לצאצאינו ששמם לא יהיה בין השמות הראשונים או האחרונים ביומן הכיתה, וביקשנו שם שהמורה הנכנס לכיתה לא יקרא ראשון בשיעור. מניסיוננו האישי, ביקשנו להימנע משם משפחה שיחל באות א' או באות ת'. שיקול נוסף, שוב מתוך דאגה לצאצאינו: בדקנו איזה כינויי גנאי עלולים לצמוח מן השם החדש. וכך, לאחר מספר שעות של חיפוש, בחרנו ב"גזית".
אז, לפני 72 שנים, בימיה הראשונים של המדינה העברית החדשה, ובמידה רבה בלחצם של ראש הממשלה דוד בן-גוריון ושר החוץ משה שרת, נקבעה מוסכמה: ישראלי המייצג את המדינה בעולם יישא שם עברי. לא העלינו על הדעת ששר בממשלה, חבר כנסת, אלוף בצבא, ובראש וראשונה איש משרד החוץ המייצג את ישראל בעולם – לא יעברת את שמו.
הרקע למאמר זה הוא חיטוט מקרי בגוגל אחר שמות ממלאי-תפקידים היום. אינני יכול להתייחס לרב-אלוף מיל' אייזנקוט כרמטכ"ל, אך מפריע לי שלא טרח לאמץ שם עברי. קודמו, אמנון ליפקין, הבין זאת, וצרף את "שחק" לשמו. אינני בא להאשימו, אני מצר על שהמוסכמה מימי בן-גוריון – נעלמה. ישראל היא מדינה קולטת עלייה – יש לנו עניין לבטל את השם ואת שמות המשפחה – שמשמרים את מוצאנו. כמה מבני העלייה הרוסית שיעברו את שמותיהם? כמה מיוצאי אתיופיה עשו כן? פלוני שמחפש עובד חדש, שאלתו הראשונה היא "מה שמך?" – מעניין בכמה מקרים יידחה על הסף מועמד או מועמדת רק לאחר שמיעת שמם.
זהו נושא שאין לגביו מחלוקת פוליטית. דרושה החלטה מלמעלה שכל מי שמייצג את ישראל בארצות תבל יאמץ שם עברי. נתחיל מסגל משרד החוץ, ונעבור לממלאי התפקידים בצבא – "כן" לכוכבי ו"לא" לאייזנקוט. זה חייב להיות הצעד הראשון במדינה קולטת עלייה. אני תמה על נשיא המדינה, העושה רבות כדמות הלאומית המאחדת – דווקא ממנו הייתי מצפה להיות ראשון המשעברים את שמם.
פתחתי מאמר זה בסיפור על שיעבור שם המשפחה. אחי ואני עשינו זאת בכוח דרישה, אך גם בכוח התובנה שהשם העברי חייב להיות שלב ראשון בקליטת העלייה ובהשתלבות בחברה החדשה.
שם הוא חלק מזהות אישית והוא גם קישור אחורה אל השושלת וקדימה אל המשכה. ממש לא נראה לי הרעיון של כפיית שינוי שם. במילא ה"עבריות" של שם מוכרת לנו, כדוברי העברית, אבל היא חסרת משמעות עבור דוברי שפות אחרות. שלא לדבר על שינוי שם של ערבי או דרוזי או בדואי – מה, היית מציע לו שם עברי1
לא קשור,אבל….שרות לקוראים
"את מי באמת הורג נגיף הקורונה? זו הסטטיסטיקה לפי גילאים, מין ומחלות קודמות".
גרפים בהירים וברורים.
https://rotter.net/forum/scoops1/607498.shtml?utm_source=finance.sponser.co.il&utm_medium=ticker
לרוב- אני מוצא בתוכן מאמריו של שלמה גזית- הרבה טעם, הגיון והגינות- תוך התבססות על נתונים וניסיון רב שנים.
הפעם- אני חולק על המאמר. הוא מזכיר לי יותר מדי את הגישה- "מהתנ"ך לפלמ"ח"… מחיקת/הצנעת/הפחתת חשיבות- של כל מה שהיה- בין סוף "בית שני" והגלות שנכפתה ע"י האמפריה הרומית, לבין- ראשית הציונות…
העניין הוא, לדעתי-הכל חלק מההיסטוריה היהודית ומההיסטוריה בכלל, שמות משפחה-חלק מזה, כולל שמות משפחה "גלותיים", הרי היינו בגלות בסביבות 1,900 שנים… למה למחוק/להצניע/להפחית חשיבות- בהיסטוריה ארוכה כ"כ?
כל הבעיתיות של ה""""עם"""" היהודוני ב-2 תגובות.
צודקת נורה:"שם הוא חלק מזהות אישית".
אולי אפילו חלק מרכזי.
אבל…אם הוא קישור אחורה אל השושלת כיצד הוא גם קדימה אל המשכה?
האם הצאצאים ימשיכו לחיות במדינה אבל בזהות של גולה?
שתי התגובות מוכיחות שהיהודים לא באמת מבינים את המשמעות העמוקה של המהפכה הציונית.
אחת מרגליה החשובות היתה מהפך זהותי פנימי לפיו העבר הגלותי יזנח וישכח והאדם יוולד מחדש כעברי.
גם בתחילת הדרך בימי העלייה השניה וגם בעליות אחריה זה לא כ"כ עבד.
מה שמספר גזית אלו פרפורי גסיסת העלייה
המ
המשך
מבחינה פנימית היהודים הגרו לארץ ולמדינה כמו שמהגרים לכל מדינה אחרת-שומרים על הזהות הישנה.