מאת: ערן גרף, ד"ר לכימיה, מקאמיסט
מִנַּיִן הַמָּמוֹן יֻקַּח? / זוֹ שְׁאֵלָה שֶׁל מַה בְּכָך. // קִצּוּץ תַּקְצִיב הִתְנַחֲלֻיּוֹת / יִתֵּן יוֹתֵר אֶפְשָׁרֻיּוֹת
כְּדֵי הַחֲזֵק עוֹד מַעֲמָד, / רֹאש מֶמְשַׁלְתֵּנוּ הַנִכְבָּד,
הִקְדִּים בְּחִירוֹת, לֹא בְּמִקְרֶה, / (טֶרֶם יָקוּם לוֹ מִתְחָרֶה),
מֵהֶן יָצָא בְּשֵׁן-וָעַיִן, / קְטוּם זְנָבוֹ וּקְטוּף אָזְנַיִם.
בְּלֵית-בְּרֵרָה, בְּדֹחַק רַב / שׁוּב הַתַּפְקִיד הֻטַּל עָלָיו.
בְּקוֹאָלִיצְיָה לֹא תְּמִימָה / תָּלוּי יִהְיֶה הוּא עַל בְּלִימָה,
עַל כֵּן חָפֵץ אוֹתָהּ לְהַרְחִיב / לִמְנֹעַ תְּלוּת בְּכָל יָרִיב.
כֻּלָּם אֵפוֹא, כָּעֵת טְרוּדִים / לִיצוֹר אַחְדוּת הַנִּגּוּדִים.
נִמְשָׁל לְאִישׁ אֲשֶׁר חַיָּב / לַחֲצוֹת אֶת הַנָּהָר עַכְשָׁו –
קוֹלָס שֶׁל כְּרוּב עַל גַּב סוֹחֵב, / מוֹלִיךְ גַּם כֶּבֶשׂ גם זְאֵב.
בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ נִתְחַבְּרָה / מִין חֲבוּרָה כֹּה מוּזָרָה?
סִפּוּר אַחֵר, אַךְ הָעִקָּר / צְרִיכִים לִצְלֹחַ הַנָּהָר,
וְדָא-עָקָא, פָּמַלְיָה זֹאת, / אֵינָהּ יוֹדַעַת כְּלָל לִשְׂחוֹת.
נֵס, נִקְרְתָה לָהֶם בֵּינְתַיִם / צִנָּה[1] וּבָהּ מָקוֹם לִשְנַיִם.
אִם יַעֲבִיר זְאֵב תְּחִלָּה / כֶּבֶשׂ בִּכְרוּב יַעַשׂ כָּלָה,
יִקַּח הַכְּרוּב? זְאַב בֵּינְתַיִם / יוֹתִיר מִכֶּבֶשׂ בְּדַל אָזְנַיִם!
כֵּיצַד צָלְחוּ אֶת הַנָּהָר? / כָּל בַּר-בֵּי-רַב מַכִּיר זֹאת כְּבָר.
וְזֶה מַצָּב אֲשֶׁר נוֹצַר / כְּשֶׁיּוֹם-בְּחִירוֹת, חָלַף-עָבַר:
כִּי חוּץ מִמֶּרֶצ, בָּלָ"ד-רַעַ"ם, / כֻּלָּם מִשְׁתּוֹקְקִים הַפַּעַם
לְהִכָּנֵס לַמֶּמְשָׁלָה / וְאִם אֶפְשָׁר, מֵהַתְחָלָה,
הַבּוֹשְׁשִׁים הֲרֵי יִזְכּוּ / בְּמַה שֶּׁמַּקְדִּימִים זָרְקוּ.
[רַק "עֲבוֹדָה" לֹא מִתְמוֹדֶדֶת / שֶׁלִי רוֹצָה, אך מְפַחֶדֶת].
"עָתִיד" וְשָׁ"ס – צֵרוּף עָלוּב / כְּמוֹ לְפָחוֹת זְאֵב עִם כְּרוּב,
זְאֵב כְּמוֹ בֶּנֶט שָׂשׂ לִטְעֹם, / כֶּבֶשׂ נִפְחָד פּוֹעֶה "שָׁלוֹם".
הַחֲרֵדִים, הֵם לְמַרְאֶה / כּמוֹ רוֹאֶה שֶׁלֹּא נִרְעֶה,
כְּלוֹמַר, הִנָּם בְּלִי תֵּרוּצִים / עוֹשִׂים כָּל מַה שֶּׁרַק רוֹצִים,
וּבִּיבִּי הוּא כְּמִפְרָשִׂית / אֲשֶׁר מוֹלִיךְ הַקַּבַּרְנִיט
עַל פִּי הָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת / שֶׁדַּעַת הַקָּהָל מַכְתֶּבֶת.
כְּשֶׁרַק נוֹדְעוּ תּוֹצְאוֹת בְּחִירוֹת / מֵעַל בָּמָה הִכְרִיז בְּרוּרוֹת
אוֹתָם דְּבָרִים אֲשֶׁר הִגִּיד / בְּמַצָּעוֹ – יָאִיר לַפִּיד,
וְעוֹד שִׁלֵּב, כְּמוֹ בִּכְנִיעָה, / עִקָּרֵי מַצָּע שֶׁל הַ"תְּנוּעָה".
תְּחִלָּה יֵשׁ מוֹטוֹ מְלַכֵּד: / "מִן הָאִירָאנִים לְפַחֵד!"
אַחַר כָּךְ בָּא: "שִׁוְיוֹן בַּנֵּטֶל!" / [זֶה כְּמוֹ מוֹקֵשׁ בִּשְׂדֵה-קֶטֶל]
אֲשֶׁר מִשְּׁנֵי צִדָּיו עוֹמְדִים / יָאִיר לַפִּיד מוּל חֲרֵדִים.
עַל מַה מַּכְרִיז הוּא כַּשְּׁלִישִׁית? / עַל "הַתָּכְנִית הַמְּדִינִית",
"תְּנוּעָה" לֹא בָּאָה – בִּלְעֲדֶיהָ, / לִכּוּד וּבֶנֶט – מִתְנַגְּדֶיהָ.
יִהְיוּ י"ח שָׂרִים בִּלְבַד? / חֲלַמְתֶּם! לֹא בְּבַת אַחַת…
תְּחִלָּה יִהְיוּ שְׁמוֹנָה עָשָׂר, / וְרַק אַחַר כָּךְ – עוֹד תְּרֵיסָר.
כֵּיצַד יֻשַּׂג "שִׁוְיוֹן בַּנֵּטֶל"? / יֻשַּׂג מִתּוֹךְ "שִׁוְיוֹן בַּבֶּתֶל":
כָּל בֵּן י"ח בְּלֹא אִשָּׁה, / שֶׁיִתְגַּיֵּס בְּבַקָּשָׁה!
כָּל עוֹד הִנֵּהוּ יְהוּדִי, / אִם חִילוֹנִי אוֹ חֲרֵדִי.
וְזֶה אֲשֶׁר יִשָּׂא רִיבָה / פְּטוֹר יִנָּתֵן לוֹ מִצָּבָא,
יְהֵא פָּטוּר מִשְּׂכַר לִמּוּד, / מִשְּׂכַר דִּיּוּר, אַגְרַת בְּרִיאוּת.
לְזֶה אֲשֶׁר לֹא יִתְקַבֵּל / יֵשׁ אֲקָדֶמְיַת אֲרִיאֵל!
מִנַּיִן הַמָּמוֹן יֻקַּח? / זוֹ שְׁאֵלָה שֶׁל מַה בְּכָך.
קִצּוּץ תַּקְצִיב הִתְנַחֲלֻיּוֹת / יִתֵּן יוֹתֵר אֶפְשָׁרֻיּוֹת:
יְהֵא מַפְריד דֵּי יִחוּדִי / בֵּין שָׁ"ס לַ"בַּיִת יְהוּדִי",
מִסְפַּר הַנִּתְמָכִים יִגְדַּל, / כְּשֶׁהַתַּקְצִיב, נוֹתָר כַּנַ"ל,
וְהַתְּמִיכָה הַמְּקֻצֶצֶת / לַעֲבוֹדָה תְּהֵא מַמְרֶצֶת…
וְחַיָּלִים יִהְיוּ מִנַּיִן? / מֻצָּע בַּזּאֹת פִּתְרוֹן בֵּינַיִם:
סִיּוּם שֵׁרוּת שׁוּב יִהְיֶה / כְּמוֹ שֶׁהָיָה (בְּגִיל נוּן הֵא)
מִכִסָה שְׁנָתִית שֶׁל הַיָּמִים / תַּחֲזֹר כְּמוֹ אָז, לִהְיוֹת שִׁשִּׁים.
שִׂוְיוֹן הַנֵּטֶל כְּבָר נִפְתַּר. / וּמָה עוֹד לְדִיּוּן נוֹתָר?
דֻּבַּר גַּם עַל עֲלוּת דִּיּוּר? / זֵהוּ, נוֹשֵׂא שֶׁכְּבָר פָּתוּר!
כָּל הֶחָפֵץ דִּיּוּר מוּזָל / שֶׁיִּתְחָרֵד לוֹ, וַחֲסָל!..
סֵדֶר הַיּוֹם הַחֶבְרָתִי / אֵינֶנּוּ כְּלָל בַּעֲיָתִי,
כִּי יְחִימוֹבִיץ הִתְחַפְּרָה / הַרְחֵק-הַרְחֵק מִן הַזִּירָה.
וְאֶת הַחוֹב הַלְּאֻמִּי, / מִי יְשַׁלֵּם? הַגִּידוּ מִי?!
כְּשֶׁיִּשְׁקַע קְצָת הָאָבָק / כָּל מַדְרֵגָה שֶׁל מַס תֻּזְנַק,
כְּמוֹ כֵן, יֻכְבַּד שׁוּב הַמַּעַ"מ / [שֶׁמַּס עַל מַס הִנֵּהוּ, גַּם,
שֶׁכֵּן זֶה נֵטֶל שֶׁכָּפוּי / על נֶטוֹ, [לְאַחַר מִסּוּי].
אַךְ מַרְבִּיתָם שֶׁל הַמָּכִים / שֶׁמְצוּקָתָם הם מבכים,
יַמְשִׁיכוּ וְיִתְמַרְמְרוּ, / וְ…שׁוּב בְּבִּיבִּי, יִבְחֲרוּ?!
לָזֶה הָעַם הַמְּבֹאָס / מָתַי יָקוּם מַנְהִיג נוֹעָז
יִתְבַּע מִבִּיבִּי הָרִשְׁמִי / דְּרִישַׁת "שַׁלַּח כְּבָר אֶת עַמִּי"!
————————————————-
[1] צנה – סירה קטנטונת.
כתיבת תגובה