מאת: נעמי וגבי שפר – עובדת סוציאלית וחברה בהנהלת "עו"סים שלום", ופרופ' למדע המדינה
הקמפוסים בארה"ב גועשים מזה שנים רבות בדיונים סוערים, בין רוב הסטודנטים היהודים, לבין סטודנטים פלסטינים וסטודנטים התומכים בהם, כולל יהודים.
ה-BDS מאיים מאד על נתניהו ויוצר אצלו פרנויה חדשה, כאילו תנועת ה- BDSנולדה אתמול, יש מאין, וכאילו היא מאיימת על קיומה של "המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון, הדואגת לזכויות כל אזרחיה ללא גזענות ואפליה".
עמדות ה-BDS ומעשי חסידיה הם "אנטישמיות" – קוראת בקול ניחר מעל בימת הכנסת שרת המשפטים החדשה, וחברי כנסת שטרם חיממו את כיסאותיהם מצהירים בראש חוצות שאין "כיבוש" ישראלי. מנכ"ל אוראנג׳ התנצל על דבריו, אבל תלונה כבר הוגשה על ידי ישראל לממשלת צרפת. הפוליטיקאים הישראליים מהימין מיהרו להגיב, אבל לא מיהרו לפעול. הממשלה וח"כיה נרדמו בשמירה במשך שנים רבות.
הקמפוסים בארה"ב גועשים מזה שנים רבות בדיונים סוערים בין רוב הסטודנטים היהודים, לבין סטודנטים פלסטינים וסטודנטים התומכים בהם, כולל יהודים, שמספרם הולך וגדל. הפלסטינים באים חדורי ביטחון בצדקתם, רובם מעודכנים בידע תעמולתי, אמתי ושיקרי, במעשי ישראל ובמדיניותה. לעומתם, לרוב הסטודנטים היהודים חסר ידע בסיסי, אפילו כדי להבחין בין תעמולה לעובדות.
לדוגמא: ב-1996 היינו בשבתון באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. בקמפוס התקיימו ויכוחים סוערים בין סטודנטים יהודים לפלסטינים, שהביאו תגבורת מסן פרנציסקו. הוויכוחים הידרדרו גם לאלימות, ונסובו על המדיניות של ממשלות ישראל כלפי הפלסטינים. רוב הסטודנטים הפלסטינים היו מודעים למצב בישראל, לפעילויות צה"ל, למצב זכויות האדם של הפלסטינים, לעברות על החוק הבינלאומי וכדומה. חלק מדבריהם היה מדויק, וחלקו שקרי תעמולתי. הם היו מצוידים בסיסמאות קולניות, ובטוחים בצדקתם. הסטודנטים היהודים חסרו ידע בסיסי על ישראל, על ההיסטוריה ועל המדיניות של הממשלות. הם התקשו להבחין בין אמת, שעמה צריך להתמודד, לבין תעמולה שקרית, שאותה צריך להוקיע. הם היו חסרי אונים בוויכוחים. לבקשתם, ישבנו אתם שעות רבות להכינם לעימותים הבאים, מבחינת הידע ומבחינת היכולת לנהל דיון יעיל. בתקופת שהותנו שם השתתפנו עמם גם בוויכוחים עצמם.
את הזנחת הקמפוסים האמריקאים בידי ההסברה הישראלית, ראינו גם כעשור אחר-כך, בשבתון נוסף באוניברסיטת דיוק בקרוליינה הצפונית. האוניברסיטה הייתה ידועה כפרו-ישראלית, ובעיקר כפרו-יהודית. מרצים רבים היו יהודים פעילים. השינוי חל כאשר האוניברסיטה, אחת העשירות והמובילות בארצות הברית, גילתה את הכסף הסעודי, ושל יתר מדינות המפרץ. השינוי היה תהליכי אבל גדול. הקורס הקבוע היחיד על ישראל הוטה לטובת הפלסטינים, למרות שניתן על-ידי מרצה אמריקאית יהודייה. האם בגלל רוח ההנהלה?
שתי דוגמאות אלה אינן מורות על הכלל. אולם נראה שתהליכים כאלה התרחשו בקמפוסים רבים נוספים במשך זמן רב, וישראל לא התייחסה אליהם בצורה רצינית. הסטודנטים היהודים האמריקאים, ועמם גם המרצים היהודים אמריקאים תומכי ישראל, הופקרו על ידי המדינה להתמודד בקמפוסים על מדיניותה הימנית האנטי-פלסטינית, בתחילה עם הסטודנטים הפלסטינים ולאחר מכן עם אלה שנישבו ברעיונותיהם. וכאמור, לרבים מדי חסר היה הידע הבסיסי לוויכוחים יעילים, והשפעת הפלסטינים על הקמפוסים לא נתקלה בהתנגדות ראויה.
נראה כי חבלי הלידה של ה-BDS היו ארוכים למדי. הזנחתן של הממשלות, קוצר הראיה שלהן, ובעיקר מדיניותן הימנית-התנחלותית תוך המשך הכיבוש, דיכוי הפלסטינים והתעלמות מצרכיהם ומאווייהם – הם שגרמו להתעצמותה של התנועה.
ההתמודדות עם תנועת ה-BDS וגרורותיה אינה יכולה לפעול בהצהרות וביצירת פרנויה חדשה. רק שינוי מדיניות הממשלה כלפי הפלסטינאים יכול לעצב מחדש את הדיונים בקמפוסים ובדעת הקהל בכלל, בארה"ב ובמדינות נוספות. שלא כדברי נתניהו – כן משנה מה שאנחנו עושים, ועל כך אנחנו משלמים. בלי מודעות לכך וקבלת אחריות – לא יהיה שינוי.
קודם כל, אין ויכוחים בין פרו-פלסטינים ופרו ישראלים בקמפוסים בארה"ב. יש שטיפת מוח אנטי ישראלית ואנטישמית, ואם מישהו מעז לדבר בזכות ישראל מורידים אותו מהבמה באלימות תוך שניות. המשפט "הויכוחים התדרדרו גם לאלימות" בתרגום לשפת האמת פירושו שהפרו-פלסטינים החלו להכות את תומכי ישראל כדי לסתום להם את הפה.
דבר שני, הכותבים מודים שהפקולטות למדעי הגורנישט בארה"ב מוצפות בכסף סעודי. מאידך גיסא – או מאותו גיסא – הכותבים עצמם כותבים בשפה מוטית, פרו פלסטינית חריפה מעצם ניסוח המילים. אז מה הם באים בטענות?
בכל תנועה או תכלית, שמחסירה את העיקר, מציאות ה', גם עם מקווה לענבים, תוצאתה באושים. לאורך ההיסטוריה האנושות מנסה, במאמץ לא קטן, להעמיד ערכים של מוסר וחזון, שמנסים לעקוף את האמת הצרופה וללא יוצא מהכלל, משענות הקנה הרצוץ המוסרניות, קורסות תחת הופעתו של הקילקול. במקום שמחסירים ממנו את החיים, שולט המוות. רק לאחרונה בקריסתו של הקומוניזם בפרשנות של סטאלין ועכשיו ממש בקריסתן של ה"דמוקרטיות" המערביות בפרשנות של מעצמות ההאזנה והניטור נוסח "האבא" של האח הגדול. החרם הכלכלי, לא שונה מהבחינה הזאת (המשך)
ה' ירחם ויעזור.
בידיאס-שמידיאס – ידה של עקרת הבית האירופאית נרתעת מהשם "Israel" הכתוב מעל ארגז הפירות והירקות. לא בגלל "אנטישמיות" אלא בגלל הכיבוש האכזרי המתמשך.
שתי הערות. אני "תומך ישראל" שיש לו ביקורת חריפה על מדיניות האנטי-שלום של ממשלותיה, מדיניות ההתנחלות והנישול והאפליה, והשימוש המפורז בכוח קטלני נגד פלסטינים. במלים אחרות, אני תומך במדינתי ישראל, אך איני תומך בממשלותיה שנמלטות מפני השלום כמפני מגיפה. ישראל נהפכת במהירות למדינה מצורעת כדוגמת דרום אפריקה בעידן האפרטהייד. חוששני שזו הדרך היחידה לאלץ את ההנהגה הפוליטית של ישראל ובוחריה לחתור לשלום, לחסל את הכיבוש, ולהפסיק את השליטה האכזרית בעם אחר הנמשכת כמעט חצי מאה.
הערה שניה. המאבק בקמפוסים באמריקה הצפונית ובאירופה לא יועיל. שום "הסברה" (קרי פרופגנדה) לא תשכנע איש מאלה שנחרדים ממעשיה של ישראל. אחרי קציר הדמים (למעלה מ-1000 "בלתי מעורבים" הרוגים, כאשר יותר ממחציתם ילדים ותינוקות!) והחורבן ש"הצבא הכי מוסרי בעולם" הותיר ברצועת עזה בקיץ שעבר, מי יקשיב בכלל לתועמלנים הישראלים. וגם אם יצליחו שליחי "ההסברה" להוכיח שהחמאס חטאו ופשעו, העובדה הבלתי מעורערת שהכול זוכרים בחו"ל היא שישראל היא מעצמה כובשת ושהפלסטינים הם עם כבוש הנלחם על חרותו ועל זכותו להגדרה עצמית.
לבני גפן 4
לטענתך עקרת הבית באירופה נרתעת מסחורה ישראלית רק בגלל הכיבוש האכזרי והמתמשך.
מעניין שעקרת הבית באירופה לא נרתעת מסחורה סינית, למרות כיבוש טיבט, המתמשך עוד יותר מזה של ישראל והאכזרי ממנו פי מאה לפחות. אפילו הסינים עצמם מחרימים את הקיבוש (שלנו, לא שלהם).
בוא ננסח את העקרון כך:
מי שמסרב להעמיד קביעות שלו לגבי ישראל להשוואה עם מקרים מקבילים – סימן שהוא משקר ויודע שהוא משקר, או חי בדיסונאנס קוגנטיטיבי, או צבוע, או – הכי סביר – כל הדברים האלה גם יחד.
התגובה נוגעת גם למגיב שאחרי גפן
והנה ידיעה מהיום ברשת ב'. השנה נעקרו מבתיהם 60 מיליון איש בשל סחסוכים פוליטיים.
http://www.iba.org.il/bet/bet.aspx?type=1&entity=1100693
וכעת, בהנחה שהם יקבלו את אותו הטיפול שמקבלים הפליטים הפלסטינים (שהרי איש לא יעלה בדעתו שהם יופלו לרעה לעומת הפלסטינים, הלא כן…) אנו צפויים בעוד 50 שנה, בחשבון גס, להתנפחות מספר הפליטים משנה זו בלבד למיליארד פליטים בערך (כמובן בלי להביא בחשבון את רבע מיליארד הפליטים הפלסטינים שיהיו אז).
אני מבין שהאו"ם נערך לטפל בכולם. ללא כל ספק. אונר"א, אתם יודעים.
והנה סרט וידאו משהו משהו, במיוחד לבני גפן ובנימין נ. אני שב ואומר – וידאו משהו משהו. לכל תומכי החרם הצדיקים המוסריים בעיני עצמם.
https://www.youtube.com/watch?v=1iZjuiKZ2ho
וכמובן לישראלים בעלי נטיות מזוכיסטיות כמוני, הצפייה מומלצת!
ערש ה-BDS מתחיל עם ה"אתה בחרתנו".
אנשים לא אוהבים אנשים מתליחים ובמיוחד כאלו שלא מצניעים את היותם כאלו,וחמור מכך,מתגאים ו"דוחפים" את הצלחתם לכל מקום ופרצוף של כל אחד.
יש איזה כשל מהותי ביכולת של חלק מהיהודים להבין את המציאות בה הם פועלים בצורה מאוזנת ושקולה.
מייסדי המדינה היו רגישים למה שראוי לומר ולעשות במטרה לא לאבד את תמיכת הגויים.
יריביהם מהימין,שבאו ממשפחות דומות לא הפנימו את ה"משחק" בליגה של הגגדולים,במגרש העולמי.
הם נשארו היהודים שאמנם פרצו החוצה מהגטו הפיזי אבל לא הנפשי.
המשך
המשך
דיבוריהם ומעשיהם נשענו על החשיבה היהודית הדתית בעיקר כאילו אנו מחוסנים מכל רע בזכות מגיננו הכל יכול.
ויש להם יורשים שאף עולים עליהם בחוסר המודעות הלאומית.
אנשים מזדהים עם המסכן,המושפל,העלוב.
אחרי אסון 67 אשכול בעל ההומור אמר שאנחנו "נעבכדיקר סמסון"-גיבורים המשחקים אות מסכנים.
כמובן שהוא טעה-אנחנו לא סמסון.
אנחנו כבר לא נעבכדיקר כמו שהיינו אבל מדוע השחצנות הזחיחה?
את זה קשה ליישם-"טוב שם טוב משמן טוב",כנראה במיוחד יהודים.
קשה לשרש "שם" רע ולנו יש שם רע מזה זמן רב מאד ו"אחינו" מהימין
המשך
המשך
מה שהשתלט על אורח החשיבה המדינית והציבורית מקורו בתרבות יהודית הגלותית.
כדאי לקרוא את ה"מכתב" שכתב באתר הפייסבוק שלו, הזמר עמיר בן עיון, לנשיא.
http://e.walla.co.il/item/2864706
נחמד כשהוא מציע לנשיא ללמוד צניעות
מעמו אבל מיד מזכיר לו שזה העם הכי חכם בעולם.
אוי AMIKAM AMIKAM כך כתבת:
"…משענות הקנה הרצוץ המוסרניות, קורסות תחת הופעתו של הקילקול…."
ראה את זה-להקת זמר ידועה במיגזר החרדי חיברה שיר הלל עידוד לאורן חזו ובאה ללשכתו בכנסת ושרה לו את השיר הזה.
אתה מדבר על מוסרניות,על קילקול וכל שאר הערכים אותם אין מקיימים בקבוצותיכם.
רק מגלגלים עיניים לשמיים.
תפנים-יש מי שיוצרים ויש מי שמדברים גבוהה גבוהה ופועלים,אם בכלל,בדיוק להפך.
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4669687,00.html
תקראו את זה:
"״דווקא כשמסתכלים על ההיסטוריה הישראלית, רואים שבישראל היה אמון בממשלה בעבר, בעיקר בתקופות שבהן האיומים הביטחוניים מבחוץ היו הכי חמורים. פלישות של צבאות ערביים גרמו לאנשים להתגודד סביב הדגל, ודרך הצבא להאמין במוסדות המדינה – כפי שקרה באירופה. עכשיו שהאיום נהפך להרבה יותר מתון, יש יותר לחץ על הממשלה לתפקד טוב יותר. במובן מסוים זה כמו ארה״ב: החברה הישראלית משתנה, ונהפכת למאוד מגוונת בדרכים חדשות, וקשה לקבוצות השונות לסמוך אחת על השנייה.
המשך
המשך
בעבר, כל האליטות האשכנזיות הסוציאליסטיות שלטו במערכת הפוליטית כולה, הם הכירו אחד את השני, והיה קל לנהל ממשלה בתנאים האלה. אבל העולם הזה נעלם. לכן אני לא מופתע שקשה יותר להגיע לקונצנזוס״
הקטע לקוח ממאמר המבוסס על ראיון עם פרנסיס פוקויאמה בעקבות ספריו החדשים והתובנות החדשות שלו המנוגדות לעתים לאלו שהובאו בספרו "קץ ההיסטוריה".
יש כאן תשובות מדוע השמאל לא יחזור לשלטון.
בגדול דבריו מהווים הד לטענתי שחברה רב תרבותית מועדת לכשלון מובטח.
הוא בחן את השאלה מדוע יש מדינות דמוקרטיות מתפקדות
המשך
המשך
דנמרק היא המודל הרצוי וכל המדינות צריכות "להגיע" לדנמרק.
בישראל ובמדינות רבות אחרות קים משטר שהוא מכנה "ווטוקרטיה",כלומר,אין אף גוף פוליטי/כלכלי היכול לנהל את המדינה אבל יש לו מספיק כוח להטיל וטו על מהלכים שהמדינה רוצה לבצע לטובת המדינה ותושביה.
במובנים עמוקים מדובר למעשה בסיפור מגדל בבל-כשיש שפה משותפת והבנה השמים הם הגבול.
כשיש חשדנות,קינאה ושנאה אין שמיים.
שינויים זקוקים לזמן ו"הלבשת"ערכים ושיטות בכוח ובמהירות יוצרים דחיה וכך גם "הרפורמות" שהביבי מנחית עלינו.
שינוים דורשים הפנמה
המשך
המשך
וכאשר ההפנמה שלילית אין לדעתי,דרך להפוך את כיוון ההפנמה לחיובי אלא רק בעזרת קטסטרופה שתטרוף את כל הקלפים.
שחיתות,לפי הבנתי את פוקויאמה נובטת,
בעיקר,כאשר אזרחים לא מאמינים לשלטון ולכן לא מוכנים לשלם מסים ומחפשים כל דרך כדי להתחמק.
בישראל גם ה"מס" של שרות בצבא הוא מודד טוב למידת האמון של האזרחים בשלטון.
לא מפליא שהחרדים, שאינם מכירים במדינה, לא רוצים לשרת בצבא,הזר,מבחינתם,לא רוצים לעבוד,לא רוצים לשלם מס על עבודתם,כשהם עובדים.
גם זה הוא שריד לגלותיות והחיים במדינה זרה.
ביבי מגיע פרס נובל.
בינתיים שכחתי קישור למאמר של רולניק והראיון עם פוקויאמה
http://www.themarker.com/markerweek/1.2663763
לאבנר (16):
בתור אחד שחי בעבר בדנמרק, ועדיין שומר על קשרים עם המדינה והחברה (משפחה וחברים שחיים שם, מה לעשות)- הניתוח שלך לגבי דנמרק- בלתי מציאותי לחלוטין !!!
לך ותחפש מדינות אחרות בתור מודל להצדקת טענותיך, כי הנימוקים שהבאת לגבי דנמרק, בנוסף לכוחות החברתיים והכלכליים הפועלים שם- ממש לא קשורים למציאות…