על שלוש… ועל הרביעית לא אשיבנו

מאת: ערן גרף – ד"ר לכימיה, מקאמיסט

ככל הוא מעמיק חֲתוֹר / תחת סדרי ממשל נאור – // ככה שפלות מנהיגותו / תעיד על גודל אשמתו.

משכיל בעת הזו יידום, / הייתה הארץ כבר כסדום;

שבויה כבת של ערובה / בידי מֻוכֶּה בתאווה.

אל השררה והניצול – / הכול כשר לו, אין שום פְּסוּל.

ימים של חֳלי, מצוקה, / רעב ועוני, מְבוּקָה,

קורונה שׁוֹאֲפָה הָבִיס / את הבריאות ואת הכיס!

וביבי, בכל פעליו – / רק משרת את מטרותיו.

 

שלושה מַסְעוֹת-בחירות כָּפָה / ורביעית עכשיו נוספה;

אמר נביא ששמו עמוס / לעת שנגדשה הכוס:

"שלושה פשעים, לנו דיינו, / על ארבעה – לא נשיבנו".

ונתניהו, בני בריתו, / עִם "רעיית" ובני ביתו,

הוא במֵזִיד משחית הנפש, / את האומה מחניק ברפש.

מומחה פלסתר, שוחר רעה, / בּוֹדֶה כזב עד קְצֵה סְאָה,

אשר כונֵן לו מקהלה / המזמרת לקהילה

של הביביסטים השבויים, / שלעצמם שרות עושים.

 

בינותיהם היה אחד / נחשב נבון ומכובד;

רב כישורים כקומבינטור / בשרותו של הדיקטטור;

בדקלמו דַּפֵּי-הַמֶּסֶר / נשמע אמין מכל היתר.

בכל אולפן התראיין / שַׁבַּח שולחו הוא הצטיין.

ביבי, הצהיר – מנהיג מופלא, / ראוי לכל דבר תהילה.

שחרף כל מַעֲלִילָיו / עומד בכל משימותיו.

 

עבר כבר ביבי, ידידַי, / גשרים רבים, רחוק מדי,

ככרס לא תדע שבעה, / שכרון כוחו אותו הטעה!

מרננים מזה שנים / על ניגודים של עניינים,

עלי עסקות מפוקפקות / וְנוֹכְלוּיוֹת בלתי פוסקות.

מוֹסֵך לארץ זו, כולה, / קֻבָּעַת, כּוֹס של תרעלה,

וכל כוכב שביט חדש – / "כחול לבן" ועד לד"ש –

עמד בפתח, כעני, / אל מול ביביזם הזדוני.

 

מן הליכוד, אנשי כבוד / כבר נעלמו, בעשרות,

מהם – נשאו את רגליהם, / מהם – הוצרו צעדיהם.

יש שפרשו מפעילות, / יש שפנו לעיתונות,

יש שהפכו למתחרים, / ויש אף – לאויבים מָרִים.

לאחרונה, שובר שיאים / ראש הממשלת, בְּעִוְועִים,

עד כי לנוכח זה הַמַּיִּט / קם לו יריב, מתוך הבית.

 

עכשיו בַּשַּׁעַר גדעון סער, / מול ביבי, הוא איננו נער.

לא תמהוני ולא תמים, / ללא תיוג כ"שמאלנים".

ומי ערק אל מחנהו? / אלקין, האיש אשר הנהו

מזה שנים, לכל שליחות / של נתניהו – הוא להוט.

תמיד היה לו מְלִיץ של יושר, / לכך היה לו שפע כושר.

תוך יממה, עם עריקה, / ירק על ביבי יריקה,

הסיר כל כסות ממבושיו / של השליט, שעד עכשיו,

ממש, עד יום לפני אתמול, / קילס, שאין כמותו גדול.

 

אם אֶלקין על הַמָּק יָדַע / אבל שתק – הזו בגידה,

ביושרתו, בערכים – / פתאום נגוזו השבחים?

לגדעון סער, אם סביר / שהעריק כוחו יגביר? –

[ינאי, המלך הקדמון, / ל"רעיית" שמה שלומציון:

"אל תחששי ממציקים, / לא מפרושים, לא מצדוקים,

הכי-הכי מסוכנים / לכל אדם, הם הַצְּבוּעִים".]

 

כיום אין דִּין, אך יש דיין – / אילנה, מול מְרֻאֲיָין,

הציגה, לא בראשונה, / שֶׁלַּשִׁפְלוּת – אין תקנה!

שביבי, עבור "חפותו" / יקריב את כל מדינתו,

את תומתה ועתידה – / אל מול תביעה שמעידה

על דרך כל-כך נלוזה, / סוּגָה בְּנֵכֶל וביזה.

ככל הוא מעמיק חֲתוֹר / תחת סדרי ממשל נאור –

ככה שפלות מנהיגותו / תעיד על גודל אשמתו.