מאת: אבי עורי – פרופ' לרפואה שיקומית
לאחרונה התפרסם הווטרינר ד"ר אלברט בורלא, שהפך למנכ"ל ויו"ר תאגיד התרופות האמריקני "פייזר" שמכין חיסון לקורוניה. הזדמנות לשמוע על וטרינרים…
ביון העתיקה, במאה ה-5 לפני הספירה, אלקמאון היה הראשון שניתח חיות למטרות מדעיות. בשנים 232-272 לפני הספירה נבנה בהודו בית-החולים הווטרינרי הראשון, על-ידי המלך אשוקה. ברומא עסקו הווטרינרים בעיקר בבריאות סוסים, פרדות וחמורים, ורופא החיות נקרא "היפיאטרוס". הבישופ הארמני בלסיוס ריפא חיות ובני-אדם, בשנת 316 לספירה הוא הוכה למוות, מאוחר יותר הועלה לדרגת קדוש והוכרז כפטרון החיות, הווטרינרים ומחלות הגרון.
הרפואה הווטרינרית עוסקת במחלות החיות אך גם במחלות העוברות מחיות לבני-אדם. האציל ועורך-הדין האיטלקי קרלו רואיני (1530-98) כתב ספר מודרני ראשון על האנטומיה של הסוסים. הצרפתי פליקס ויק-ד'אזיר (1746-94) התפרסם כאנטום חיות ובני-אדם, כיהן כפרופ' בבית-החולים הווטרינרי באלפור, מונה כרופאה של מארי-אנטואנט, וב-1789 מונה כאחראי על בקרת המגפות.
הווטרינר האמריקאי דניאל אלמר סאלמון (1850-1914) נודע במלחמתו בדלקת הריאות בבקר (על שמו נקרא חיידק הסלמונה), וב-1913 מונה כמנהל חברה לתרופות (שייצרה סרום נגד כולירת החזיר). הווטרינר הדני ברנרד לוריץ פרדריק באנג (1848-1932) היה רופא-בקטריולוג שגילה את הגורם להפלות בבקר, תיאר גם את מחלת ה"ברוצלוזיס" בבני-אדם ובחיות, והראה ששחפת יכולה לעבור מחלב פרה לבני-אדם.
המנתח הבריטי ויליאם מורקרופט (1767-1825) היה הראשון שסיים לימודים מלאים ברפואה וטרינרית. ב-1808 הוא מונה כמפקח על הווטרינרים בהודו, ופרסם את תצפיותיו הביולוגיות בהימלאיה, בהודו, בסמרקנד, בטיבט ובאפגניסטן. הווטרינר הצרפתי פולגנס ריימונד (1844-1910) מונה לראש החוג לפיסיולוגיה ואנטומיה באלפור, שימש כווטרינר בצבא, למד בפריז רפואה, וב-1894 מונה למנהל המחלקה לנאורולוגיה בבית-החולים סלפטרייר.
הווטרינר והרופא הצרפתי לואי פליקס טרייה (1837-1908) למד באלפור ובפריס, ומונה כפרופ' לכירורגיה ב-1892. הווטרינר הבריטי אדוארד נטלשיפ (1845-1913) למד בקולג' המלכותי לחקלאות ובקולג' המלכותי לווטרינריה, וביצע רפורמות רבות כמפקח על בתי-הספר העניים בלונדון. הווטרינר אדמונד נוקר (1850-1903) למד באלפור, ייסד את העיתון Arch Vet ושם פרסם מאמרים רבים, ב-1878 מונה כפרופ' לווטרינריה, ב-1883 נסע למצריים וניסה להשתלט על מגפת הכולירה, פיתח שיטות מעבדתיות רבות, וחקר את שחפת הבקר כגורמת לשחפת בבני-אדם.
הווטרינר ההודי גריפיט אוונס (1835-1935) למד במונטריאול ובלונדון, שרת בצבא האנגלי כווטרינר ובתפקידים שונים באנגליה ובהודו. הרופא הווטרינר האנגלי ג'וזף סמפסון גמג'י (1828-86) השתלם במספר מרכזים אירופים, וטיפל בפצועי מלחמת קרים בבית-החולים האנגלי–איטלקי במלטה. הווטרינר והרופא הצרפתי ז'ן-מרטין-קמיל גוארין (1872-1961) פיתח את ה-BCG בחיסון נגד השחפת, התמנה לנשיא האקדמיה לווטרינריה ב-1943 ולנשיא האקדמיה לרפואה ב-1951.
ווטרינרים שעברו לתחומים אחרים: הווטרינר הבריטי ג'והן בויד דנלופ (1840-1920) למד באדינבורו ובבלפסט, אך המציא דווקא את הצמיג הפנאומטי לאופניים, וייסד את חברת דנלופ. הווטרינר הקירגיזי צינגיס איטמטוב (יליד 1928) הפך לסופר, מתרגם ועיתונאי, עבר למוסקבה ולימד במכון הספרותי ע"ש גורקי. הווטרניר הגמבי סיר דאודה קייראבה ג'אוורה (יליד 1924) למד בגלזגו, אך הפך לראש הממשלה והנשיא הראשון של גמביה העצמאית. הווטרינר הפולני סטפן ז'רומסקי (1864-1925) למד בוורשה, הפך למורה ולספרן, נאסר על-ידי הרוסים כפעיל לאומני, ברח לפריז והפך לסופר ידוע.
עם החיסון שמכין הוטרינר של פייזר או בלעדיו, העיקר הבריאות!
פרופ' עורי, כתבת על וטרינרים שעברו לתחומים אחרים. מעניין. אתה עברת מרפואה למחקרים היסטוריים?