נתניהו וניקסון – תאומים סיאמיים?

מאת: מיקי גור – כלכלן

ניקסון פרש עקב פגיעה בטוהר המידות. גם נתניהו יפרוש, מאותה סיבה? שניהם ייזכרו כתאומים שנפלו עקב פגמים חמורים בהתנהלותם וביחסם לדמוקרטיה.  

 

לפני הבחירות האחרונות הכריז בנימין נתניהו כי מצבנו הביטחוני מעולם לא היה טוב יותר, ורמז לאין-ספור המכות שממשלתו הנחיתה בסתר על איראן ועל גרורותיה. אחרי הבחירות השתנתה המנגינה. נתניהו הכריז כי ישראל נמצאת במצב חירום ביטחוני: האיראנים על הגדרות, ונצטרך להקדיש מיליארדים להגנתנו כנגד טילי השיוט היודעים לפגוע בכל מטרה בדיוק של מטרים ספורים.

מטרתו של נתניהו לפני הבחירות האחרונות הייתה גיוס מצביעים, ומטרתו לאחר הבחירות הייתה גיוס ח"כים לממשלתו. נתניהו שיקר, אפוא, בלי למצמץ, לפחות באחת משתי אמירותיו, למען השגת מטרותיו הפוליטיות. חזקה על קוראי מגזין ״על צד שמאל״ שאינם מופתעים או מזועזעים מהתנהגותו זו.

בשנת 1971 חשף דניאל אלסברג – חוקר במכון ראנד – את ״מסמכי הפנטגון״, במחקר-עומק בן 7,000 עמודים, שממנו עלה כי נשיאי ארצות הברית, שיקרו לציבור שוב ושוב, בכל הנוגע לתוצאותיה של מלחמת וייטנאם. כישלונות נחרצים של צבא ארצות הברית הוצגו כניצחונות מפוארים. שקרים מוחלטים אלה גרמו להימשכותה של המלחמה, כדי להשיג את הניצחון ש"בפתח"; והשקרים גרמו למותם של רבבות בני-אדם. דניאל אלסברג הדליף את "מסמכי הפנטגון" לעיתונים הגדולים, שפרסמו קטעים מהם טיפין טיפין.

נשיא ארצות הברית היה, באותה עת, ריצ׳רד ניקסון, שהחליט לצאת למלחמת חורמה כנגד העיתונים וכנגד ״התשקורת״. ניקסון תקף שוב ושוב את העיתונאים ואת הכתבים שפרסמו את ההדלפות, קרא לציבור להחרים את ה״וושינגטון פוסט״, ואף הודיע כי כתבי העיתון הזה לא יורשו להיכנס לבית הלבן.

בעקבות "צו נשיאותי" שאסר לפרסם את ״מסמכי הפנטגון״ בגין ״פגיעה בביטחון המולדת״, העיתון "ניו-יורק טיימס" אתר לבית המשפט העליון של ארצות הברית, וזכה בדין. השופט העליון הוגו בלאק קבע כי חופש העיתונות הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה: ״ההגנה על חופש העיתונות היא הכרחית כדי שזו תוכל למלא את תפקידה החיוני בדמוקרטיה. תפקידה של העיתונות הוא לשרת את הנשלטים ולא את השליטים. לעיתונות צריכה להישמר לנצח הזכות לבקר את השליטים, ולשליטים אסור שתהיה זכות לצנזר את העיתונות. צריך להגן על העיתונות כדי שתוכל לחשוף את הסודות שהממשלה מסתירה ולגלותם לציבור״.

 

אין צורך בדמיון מפותח כדי לראות את קווי הדמיון בין התנהלותו של הנשיא ניקסון בראשית שנות ה-70 – לבין אופן התנהלותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בימים אלה. שניהם תקפו והשמיצו ללא רחם את העיתונות ואת העיתונאים שמלאו את תפקידם ביושר ובאומץ, כנדרש בכל דמוקרטיה מתוקנת.

מאוחר יותר הסתבך הנשיא ניקסון בפרשת "ווטרגייט", ונאלץ לפרוש מתפקידו עקב פגיעה בטוהר המידות. בקרוב נדע: האם גם נתניהו יאלץ להיפרד מכיסאו, מאותה סיבה? אם כך יקרה, ניקסון ונתניהו יירשמו בדפי ההיסטוריה כתאומים סיאמיים שנפלו מאיגרא רמא לבירא עמיקתא עקב פגמים חמורים באופיים, בהתנהלותם האישית, וביחסם למשטר הדמוקרטי.