משפט או משפח?

מאת: נעמי רז – פסיכולוגית חינוכית

אתמול נכחתי בבג"ץ בירושלים בדיון נוסף על חאן אל-אחמר, הכפר הבדואי שרוצים להרוס ההתנחלות שנצמדה כפר-אדומים, ו"המדינה" של הימין.

שמעתם על המוני האנשים שגדשו את אולם המשפט בתמיכה במאבק תושבי חאן אל-אחמר, שניסו לעקוב אחרי בית המשפט בהמתנה במתח לפסק-הדין? מה פתאום! חדשות הערב של ערוץ הטלוויזיה הממלכתית "כאן 11" נתנו מקום לדיון אחר בבג"ץ – בקשת אדון פישמן ורעייתו להחזיר לידיהם את התכשיטים היקרים שנלקחו מביתם כערובה להחזר חובות האדון (!). מילה לא נאמרה על הדיון בגורל תושבי חאן אל-אחמר.

תושבי הקהילה הבדואית משבט הג'אהלין הגיעו לאזור שבין ירושלים ליריחו לפני 60 שנה, לאחר שגורשו משטח מדינת ישראל בשנות ה-50. בשנות ה-70 הכריזה מדינת ישראל על כל האזור כ"אדמות מדינה", ומאז גירשה קהילות בדואיות ובנתה במקומם את התנחלות מעלה-אדומים והתנחלויות נוספות. האזור מוגדר כיום כשטח "C" שנשלט על-ידי ישראל. הרועים הבדואים הם "אזרחים" פלסטינים, ולמבנים הצנועים שלהם אין, כמובן, היתרי-בנייה.

ב-1979, לקראת הקמת ההתנחלות כפר-אדומים, נכתב על-ידי "ועד מעלה אדומים ב'": "המרחב ריק מהתיישבות-קבע, ומהתיישבות יהודית בפרט. כיום ממוקמים בו 2 ישובים זמניים, בדואיים …בהיות האזור בשימוש צבאי, וחלק ניכר מהתעשייה בו משרתת את מערכת הביטחון, יש לסגור את השטח למגורי בדואים ולפנותם". במסמך הוצע למלא את השטח בהתנחלויות יהודיות, כדי שייווצר "מסדרון יהודי מהחוף, דרך ירושלים, לנהר הירדן. מסדרון כזה יקטע את רצף ההתיישבות הערבית בין יהודה והשומרון".

ב-2009, לאחר שילדי הכפר נאלצו ללכת שנים ברגל או על-גבי חמורים לבתי-הספר ביריחו, ולאחר שהמינהל "האזרחי" סירב להתיר בניית בית-ספר, התגייסו מתנדבים איטלקיים, ובנו ביחד עם התושבים בית-ספר אקולוגי, עשוי מצמיגים ומבוץ מקומי. מיד הוצאו נגדו צווי הריסה. הם טרם מומשו: מדינת ישראל לא ששה להיות מוקעת על הריסת בית-ספר. אך ב-2017 הוציא המינהל "האזרחי" צו הריסה לכפר כולו, לכאורה בצורך להרחבת כביש ירושלים-ים המלח. מתנחלי כפר-אדומים ועמותת "רגבים" הצטרפו לדרישה למימוש צווי ההריסה…

התושבים ניסו למנוע את ההריסה בעזרת עורך-הדין שלמה לקר, אך במאי 2018 הכריעו 3 שופטי "העליון" שתבוצע ההריסה כי "המדינה נהגה לפי כל הכללים", והבדואים יעברו ליד המזבלה ביישוב אבו-דיס הפלסטיני, לשטחים צרים למרעה שלהם. 

"המדינה" שלחה לכפר בולדוזרים שסללו דרכים שיאפשרו פינוי, הכריזה על "שטח צבאי סגור", וחסמה את הכניסות. התושבים התנגדו להיעקר, ניסו הליך משפטי נוסף, ובג"ץ הוציא צווי מניעה נגד ההריסה ונגד פינוי תושבים.

התושבים הגישו תכנית מתאר לשטח, שנדחתה על הסף על-ידי המינהל "האזרחי", מבלי שנבחנה על ידי אנשי מקצוע. התושבים הביאו הוכחות שבשטח יש שטחים פרטיים של פלסטינים (מענתא ומשועפאת) ולכן הם אינם יכולים להיחשב "אדמות מדינה". הם גם טענו שלמעשה לא נעשתה הפקעה כחוק, שכן צווי ההפקעה לא אושררו. השופטים הקשיבו ורשמו.

שופטי בג"ץ לא רצו להכריע, הם הזכירו "אופציה שלישית" לפתרון ודחקו בשני הצדדים להגיע לפשרה כלשהי. נציגי "המדינה" נשלחו להביא לבית-המשפט בתוך 5 ימים את הצעתם ל"אופצייה שלישית", השופטים יצטרכו לבחון את טענות התושבים שהועלו אתמול והללו יצטרכו להשיב להצעות המדינה. התושבים תלויים על בלימה עוד 4 ימים.

וזה מה שכתבתי לחברתי אתמול: "תיאטרון אבסורד. לא ייאמן איך כולם משחקים במשחק הזה… לא ייאמן איך שופטים מלומדים לוקחים בו חלק. לא ייאמן איך משחקים ב'לכאורה משפט' וב'לכאורה צדק' וב'לכאורה דין'. מינהל 'אזרחי' שהוא זרוע של הצבא, של משרד הביטחון ושל המתנחלים – מנהל חיי אנשים שאין להם כלל זכויות במדינת ישראל, ופוגע באלו שלא נחשבים בני-אדם".