מנהיג חמאס יחיא סנוואר

מאת: עמוס אריכא – סופר וצייר עברי

לפני פחות משנה נבחר כמנהיג לזרוע הצבאית של חמאס משוחרר מכלא ישראלי, מצליח עתה בלחימה ובהסברה, ואולי מתכוון ברצינות להודנה ממושכת.

סנוואר נחשב לבעל יכולת להחליט החלטות נועזות, בהן כאלה המצטיינות באכזריות – גם כשמדובר בתושבי עזה. הוא מנהיג מפתיע, מעריך בעין מפוכחת את מצבו בכל רגע, חכם וערמומי, שאפתן עד אין-גבול, נזהר מיהירות. סנוואר מטפח יחסים מיוחדים עם איראן, אבל לא ייפול לרשתה, בנוסח מנהיג חיזבאללה. מינויו הפתיע ברצועת עזה, ועוד יותר במדינת ישראל.

כוחו בא לביטוי בגמישות מעשית, היונקת מדמיונו העשיר. סנוואר מתנהל כמומחה ביחצנות, גדול אף מנתניהו, כמוכח בכל יום. הוא חובט בנתניהו בהסברה במרחב העולמי, תוך הפיכה של כמעט כל מצב נואש למקור לזכייה בנקודות המקדימות את ההסברה הישראלית. התפנקנו להאמין בכסילותנו שאין קוסם כנתניהו – עד בואו של העזתי הזה. הצלחתו הבלתי צפויה מגמדת את ממשלת ישראל, ולועגת לפטפטנים היהירים נתניהו וליברמן, שעדיין אינם מעכלים שעניין להם – ולנו! – עם איש שהוא תופעה מרשימה.

כל אזרח ישראל חייב להודות שבשבועות האחרונים סנוואר יוצא מכל התגוששות אתנו כשידו על העליונה, תוך שימוש באמצעים מדהימים במקוריותם – ובנזקם הרב. מבחינה מסוימת הוא מתחיל להידמות לשמשון שלנו, שהפליא גם הוא לרתום את הטבע ואת יצוריו, משועלים ועד גוויית הארי. שמשון הפך לסומא, ומוכר כ"ברירת שמשון" כאשר לפת את עמודי התווך, בבחינת "תמות נפשי עם פלישתים".

סנוואר מתמודד עם אויב עוצמתי לאין-שיעור ממנו, ואיננו מהסס לרתום למרכבתו תינוקות ונשים וזקנים שאותם אילצו אנשיו להסתער על הגדר. הוא הפך את הקורבנות לכותרות ראשיות בכלי התקשורת הבכירים בעולם, ואותנו הצליח להציג כצמאי-דמים. ישראל הרשמית של נתניהו הוכתה בהלם. מראש הממשלה ושר הביטחון ועד לבעלת הפה הגדול רגב, לא עלה בידי איש להתמודד עם המערכה המעולה של יחסי-הציבור העזתיים, שעליהם מופקד מנהיג חמאס הצבאי החדש.

בתוך ההמון שהזרים סנוואר לעבר הגדר הישראלית התגנבו אנשיו לפגוע בגדר, בניסיון מתגרה להרחיב פתחים כדי לעבור לתחום ישראל. סנוואר, למרות שידע כי זו מערכה אבודה מראש, עלה בידו להפוך את קרבנותיה לניצחון מרגיז שלו. אחר-כך בא תור הצמיגים, שהבערתם באש העלתה עשן שחור וכבד שסוכך על הנדחפים לעבר הגדר. כל פעולה כזו שימשה בידי סנוואר חומר הסברה מעולה, צבעוני ומרשים, עבור צוותי העיתונאים הזרים שהוא ריכז לכסות את ההתמודדות הבלתי-נתפשת הזאת בין דוד הפלישתי לבין גוליית הישראלי.

אכן, זו אסטרטגיה שאיש אצלנו לא חזה אותה: רצף תחבולות שעדיפות לאין-שיעור על פצמ"רים וטילים! כך נוצר מיצג-חי המדגיש, כמו בפרסה תיאטרלית, את חוסר אוניו של "הצבא החזק במזרח התיכון" המתמודד עם "שוחרי שלום" עזתיים. ואם לא די בכך, עלה בידי סנוואר לרתום לצרכיו גם את רוחות השמיים המסתערות מהים לפנים הארץ, הרבה מעבר לגדר בשדותינו וביערותינו. סנוואר לקח עפיפונים ששימשו תמיד כקישוטים, והפך אותם לכלי נשק ממשיים שמכים בנו יום אחרי יום ומעלים באש מאות דונמים של יישובי עוטף עזה. מי העלה מחזות כאלה בדמיונו לפני חודשים ספורים?

טוב תעשה ממשלת ישראל לשנות את דרכיה העקומות, ולתבוע מראש הממשלה שיפסיק את מסעותיו כשר חוץ וייקח מומחה בהסברה לחימתית שינסה להפוך קערה על-פיה. אך כבר לא די בזה. את ממשלת נתניהו חובה למחוק, ולאפשר לממשלה חדשה לפעול בממשות. ישראל מתמודדות כעת עם מנהיג עזתי מזן לא מוכר, שיש להיזהר בכבודו. האם הוא גם המתכנן של ביטול משחק הכדורגל עם ספרד? ואולי יחיא סנוואר הוא באמת מנהיג שמתכוון ברצינות לקיים הודנה ממושכת.