מאת: נעמי רז – פסיכולוגית חינוכית
הציור של נפתלי בזם "לעזרת הימאים" מתאר את שביתת הימאים בישראל ב-1951-2, שנשברה בידי שלטון ממפא"י. היום מדכא את העובדים – הליכוד.
את פניהם של המבקרים בתצוגה המחודשת (מאז מאי 2015) של האמנות הישראלית במוזיאון ישראל בירושלים, מקבל ציור גדול (220 על 126 ס"מ) בצבעי שמן על בד, יצירה של האמן נפתלי בזם. שמו של הציור הוא "לעזרת הימאים". הוא צויר בידי בזם בשנת 1952, שנה לאחר שביתת הימאים הגדולה, שכונתה גם "מרד הימאים".
השביתה פרצה בסוף שנת 1951, ימי השלטון ללא מיצרים של דוד בן-גוריון ושל מפלגתו מפא"י. כל ימאי חברת "שוהם" (חברה בת של "צים", שנשלטה על-ידי ההסתדרות, הסוכנות היהודית והחבל הימי בישראל), החליטו לשבות, לאחר שמחאות הימאים על תנאי עבודתם ועל הזלזול בהם לא נענו. הסכם עמם הופר, והנציגים שלהם לא הוכרו כארגון המייצג אותם. השלטון המפא"יניקי התגייס כדי "לשבור" את מחאתם, באמצעות צה"ל, משטרת ישראל, ההסתדרות ומועצת הפועלים בחיפה. מנהיגי הימאים גויסו למילואים (!), המשטרה הפעילה אלימות קשה נגד השובתים, וההסתדרות ומועצת הפועלים, שהורכבו מעסקנים, התנכרו להם.
יחס השלטון לימאים ולשביתתם קיבל ביטוי בולט בדברי ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון. בנובמבר 1951 הוא אמר בכנסת כי אין מדובר בשביתה אלא במעשה חבלה שמבצעים אויבי המדינה, "ואין להתפלא שניסיון זה מצא לו שותפים בקרב הסיעות השונות, הואיל והאפשרות לחבל במדינה קודמת בעיניהם לכל". את השביתה הציג כניסיון שנכשל "לפגוע מטעמים מדיניים בעורק חיוני ביותר של המדינה". לא נשמעה התייחסות לטענות הימאים על תנאי עבודתם המבישים, על היחס המזלזל בהם, ועל ההתעלמות מהנציגים שהם בחרו באופן דמוקרטי. גם תווית הגנאי "קומוניסטים" לא נעדרה מההתייחסות של ראשי השלטון ושל חלק מאמצעי התקשורת המגויסים דאז.
ההסתדרות, שנשלטה בידי מפא"י, גייסה מתנדבים להחליף את השובתים. רבים מהמגויסים היו חברי קיבוצים של מפא"י. בן-גוריון אמר שהמתנדבים שגייסה ההסתדרות להחליף את הימאים אינם מפרי שביתה, אלא "מפרי חבלה". בתנועה הקיבוצית (שלא הייתה מאוחדת אז) התקיימו ויכוחים ודיונים בעד ונגד השובתים. התומכים בשביתה זכו גם הם לאיומים מן השלטונות.
יצירתו של בזם הייתה תלויה במשך שנים ארוכות במשרדי עיתונה של מפ"ם "על המשמר". עם סגירת העיתון, ב-1995, היצירה הועברה לארכיון "השומר הצעיר" בגבעת חביבה, שם נשארה שנים ארוכות נסתרת מעיני הציבור. בשנת 2008 חולצה היצירה על-ידי המשכן לאמנויות בעין חרוד, והוצגה במסגרת תערוכה על אמנות ישראלית בעשור הראשון למדינה. ב-2012 הוצגה היצירה במוזיאון תל-אביב, במסגרת תערוכה מקפת של יצירות נפתלי בזם. כיום היא מתארחת במוזיאון ישראל בירושלים, ומקדמת את פני הבאים לתצוגה הקבועה של האמנות הישראלית..
ניתן לראות בציור את מי שנראים כ"קיבוצניקים" של אז, מתדיינים ביניהם נוכח שביתת הימאים. השם שנתן בזם ליצירה, "לעזרת הימאים", מייצג כנראה את ההזדהות שלו ואת תמיכתו בימאים. אך מה חושבים ומה אומרים הניצבים מרחוק? לא ברור. מה שכן ברור הוא שהם אינם נעים אל עבר השובתים.
בזם נמלט בעור שיניו מגרמניה הנאצית, שבה נולד, בשנת 1939, בהיותו בן 15. משפחתו, שנותרה מאחור, נרצחה בשואה. ביצירותיו ליווה בזם את ההיסטוריה הישראלית, כשהאדם הוא במרכז יצירתו. לא פלא שבחר להתייצב לצד אלו שהשלטון דרס.
הציור "לעזרת הימאים" מפגיש את המבקר במוזיאון עם התהיות על עוצמתו של שלטון שמסית, עוצמתו של שלטון שבידיו כל הכוח, עוצמתו של שלטון שמשתמש בשפה כדי לפגוע בקבוצות וביחידים, עוצמתו של שלטון הפחד שיכול לשתק כל מי שמתנגד לשלטון ולמעשיו. הריאליזם של הציור מכיל סמליות רבה, והלוואי שהמבקרים במוזיאון יראו אותה.
הציור מהדהד, בדרכו האמנותית, אירועים ותהליכים בהיסטוריה שלנו, ובעיקר – בהווה שלנו. לעזרת העובדים.
מול הקפיטליזם החזירי של ביבי וחבריו, תבורכי גב' רז על הכתבה שלך! ביבי מצליח לשלש ולרבע את ההתנהגות האנטי-חברתית של ב"ג.
מרד הימאים נכשל. היום תור עובדי מגה להיכשל. הטייקונים מנצחים תמיד.
בדיוק כמו מאבק פועלי "אתא" למניעת סגירתו ב-1985, כאשר הם לא קיבלו שום עזרה מהסתדרות העובדים (בראשותו של ישראל קיסר) או ממשלת ישראל (רוה"מ-פרס, ימי "ממשלת האחדות").
שלא להזכיר את תיקון חוק חברות כ"א-האוסר העסקת עובד חברת כ"א-יותר מ-9 חודשים (אחרי 9 חודשי העסקה-העובד הופך להיות עובד הגוף המעסיק בצורה ישירה, ולא דרך חברת כ"א השוללת זכויות רבות). מימוש חוק זה נדחה כל שנה מ-1996, בהסכמת הממשלה והסתדרות העובדים-כל אחד בגלל השיקולים שלו.
ודוגמאות רבות נוספות…
הכל-שיקולים של כסף ואינטרס פוליטי…
לכתוב היום על ארוע מרכזי בחיי המדינה שארע לפני 65 שנים מבלי לספק מבט רחב של התקופה והנסיבות מקומם,בהמעטה.
לצערי כאן ולא רק זה נוהג נפוץ.
אני מנסה להיכנס לראשו של ב.ג ולהבין מה היו מניעיו ביחס הקשוח לשביתה.
המצב הכלכלי והבטחוני היה רעוע,בהמעטה,
בקושי היה כסף לקניית דלק למטוסים וטנקים.
אלפי מהגרים עם תחתוניהם בידיהם ירדו כל יום מהאניות.(תראו את המדינות העשירות באירופה כיצד הן "מתמודדות"עם מהגרים).
בנובמבר מתחיל יצוא ההדרים שהיה אז כמעט המקור העיקרי לכמה דולרים(על כך בהמשך בהקשר לסבוטז'ות
המשך
ומכירת פז.
צריך לראות את דני גוטווין ושודדי מדינת הרווחה במגש הכסף, כדי להבין אירועים הרבה יותר קרובים והדברים מתכתבים עם תגובתי 49 http://on-the-left-side.org.il/%D7%90%D7%92%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%94%D7%99%D7%99%D7%93-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%9F-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99/#comment-53996
וגם http://on-the-left-side.org.il/%D7%AA%D7%97%D7%AA-%D7%90%D7%A9-%D7%A1%D7%92%D7%A8%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%90%D7%AA
המשך
שערכו עובדי נמל אשדוד בכל שנה לאחר שהחל היצוא החקלאי),דרך הים היתה הדרך היחידה לקשר עם העולם,התלות ביבוא של מזון ופריטים חשובים אחרים היה קריטי.
באותם ימים רבע מדינה גילתה שהם מכירים את סבא וסבתא שלי ואת הורי והתחננו בשם העבר העתיד,השם וכל מי ומה שתרצו העיקר שיוכלו לשוב הביתה עם כמה ביצים ותרנגולת.
אחד הדברים החסרים בכל החומר שקראתי וגם כאן במאמר הוא כמה כסף הרויחו הימאים ומה היה השכר הממוצע או החציוני אז במשק.
זה לדעתי הנתון החשוב ביותר כדי שניתן ממרחק הזמן להעריך את מידת הצידוק
המשך
המשך
לשביתה.
מענין אותי לדעת מדוע דווקא הימאים שבתו.
הערכה שלי-הם כמעט היחידים שנחשפו למה שקורה בחו"ל בנושא שכר עבודה בכלל וימאות בפרט ואולי חשבו,וגם הוסתו לכך,שזכותם לקבל יותר ממה שהשתכרו.
בסקירה אודותיו בויקיפדיה מבתבר שהיה גם קומוניסט בעצמו,שאביו היה בעל דעות קומוניסטיות,שיצר קשרים עם קומוניסטים בעולם-סיבות טובות לשבות.
איש מאתנו אינו יודע מה היה,מי אמר מה למי,אבל…לפחות לי ברור שמדובר בסבוטז'ה ופגיעה רצינית במדינה בעצם ימים קריטיים לקיומה.
במובנים מסוימים יש קצת דמיון למרד אלטלנה.
לעניין השביתות הפראיות של עובדי נמל אשדוד שהביאו אותם למקום טוב בראש פירמידת מקבלי השכר במדינה-יותר מרופאים ומהנדסים וכד'.
חלק נכבד מהשביתות הוכרזו בסוף של השנה לאחר שהחל היצוא החקלאי.
מוצרים אלו הינם בעלי חיי מדף קצרים ולהם דרך ארוכה עד לצלחת של הקונה.
זו סחטנות נפשעת הגורמת הפסדים כבדים ליצרנים ולמדינה.
ה""ערך"" של הזכות לשביתה הפך למנוף בידי עובדים שמנים להשיג עוד ועוד הטבות.
הם אינם מזי הרעב שעבדו 16-18 שעות ביום שנאבקו על פחות ממינימום לקיום.
קדושת השביתה הפכה מזמן למעשה טרור סחטני
המשך
המשך
במיוחד בידי מי ששולטים על הברזים או השלטרים או השערים.
רוב העובדים שבאמת נאנקים תחת מכבש השכר העלוב אינם מצליחים לתפוש אף אחד בעגוליו ואף אחד לא סופר אותם.
למשל-המשרד שבראשו עומד הקרימינל המדופלם דרעי החרדי היהודי הודיע במכתב אזהרה לבעלי משתלת סלונר במושב סתריה שאם ימשיכו להעסיק יהודים בשבת הם ייקנסו בקנסות הללו:
על פתיחת המשתלה-321,660 ש"ח
על כל עובד-37,500 ש"ח.
העובדים פרסמו זאת בפייסבוק
הקישור בתגובה הבאה
המשך
הקישור לידיעה אודות משתלת סלונר כולל צילום המכתב ממשרד הכלכלה.
זאת דרך מאלפת ומעלפת למנוע מאנשים לחיות בשם התורה שרק בה כידוע יש חיים ואמת.
http://rotter.net/forum/scoops1/285546.shtml?utm_source=finance.sponser.co.il&utm_medium=ticker