מאת: יוסף נוימן, פרופ' לביולוגיה ולפילוסופיה
במאבק החברתי מאות האלפים מתביישים במילה "פוליטיקה". פלא? – ברק הפר הבטחות לאופוזיציה לוחמת והצטרף לנתניהו, לא פרק מאחזים בלתי חוקיים, חגג במגדלי אקירוב, בגד במפלגתו והקים "עצמאות", בדרך להצטרפות לליכוד.
בכל המאהלים, המצעדים וההפגנות – הס מלהזכיר את המילה "פוליטי".
בין ההיסטוריונים קיימת מחלקת מתמשכת מהי ההשפעה, על האירועים ההיסטוריים, של "אישים" בעלי סמכות, כוח וכריזמה – לעומת גורמים חברתיים, כלכליים ואידיאולוגיים. ברור שחשיבותם היחסית של אלו וגם אלו משתנה בתקופות ובנסיבות שונות. אני טוען שאצלנו בישראל, כיום, לאדם אחד הייתה השפעה מכרעת על המציאות, ועל כך שהמילה "פוליטי" הפכה למילה גסה.
הארץ רועשת וסוערת. מאבק חברתי, הפגנות המוניות, מחאות, מאהלים, צעדות – בערים הגדולות ובפריפריה. ומנהיג אחד בולט – איננו. הוא לא משמיע את קולו, הוא לא מגיב. כאילו בלעה אותו האדמה. האם הוא ספון במגדל האקירוב שלו? האם הוא בחופשה בחו"ל? החייל הכי מעוטר בצה"ל, מפקד מזהיר, אדם מוכשר ביותר, פסנתרן, מפרק ומרכיב שעונים (גילוי נאות: זכיתי, לפני שנות דור, ללמד אותו בכיתה של הקיבוצים, והוא אכן זכור לי כתלמיד מבריק). אהוד ברק.
רמטכ"ל, ואחר כך ראש ממשלה מאכזב – התעלל בשרים, מינה אותם בניגוד לכישוריהם, הרס את רקמת היחסים עם ערביי ישראל שאותה בנה בשקידה יצחק רבין. ובכל זאת – עמד בראש מחנה שלום גדול, והבטיח הסדר עם הפלסטינים וצדק חברתי. בבחירות סחף אחריו המונים, ונראה היה כאילו עמדנו בפתח תקופה חדשה. התוצאה הייתה – האכזבה האיומה בקמפ –דייוויד: משא ומתן ללא הכנה, "אני ואפסי עוד" (זוכרים שלא צירף את יוסי שריד למשלחת "בגלל חוסר מיטה לשכן אותו"?!). לפי היומן שפרסם מרידור, ברק סירב להיפגש עם יאסר ערפאת ביחידות, וגילה חוסר כבוד כלפיו. התוצאה, לפי ברק: "אין פרטנר".
ובהמשך, ברק, כראש מפלגת העבודה, הפר הבטחות מפורשות להוות אופוזיציה לוחמת, והצטרף לממשלת נתניהו-ליברמן. הוא לא פרק את המאחזים בלתי חוקיים, להפך: הוא המשיך בהקמתם. הוא המשיך גם בהעצמת ההשפעה של הרבנים בצה"ל. כשראה שמפלגתו עומדת להדיח אותו, הוא בגד במפלגה שבחרה בו, ערק, והקים את סיעת ה"עצמאות". בין העריקים שפיתה איתו בנזיד שרים, יש גם נציגה של "מחוז הקיבוצים". קדיש לוז, חיים גבתי, יגאל אלון – מי ייגול עפר מעיניכם?
והשלב הבא של העריק? כנראה הצטרפות לליכוד!
…אז פלא שבמאבק החברתי מאות האלפים מתביישים במילה "פוליטיקה"?
אהוד ברח – וגם אני בטוח שנראה אותו בליכוד. זה היה מקומו הנכון מלכתחילה, לפני שהונה את כולנו.
האם אפשר לתבוע את האיש הזה לדין? על הונאה והולכת שולל?
הוא הוליך ציבור שלם שולל – ממש רימה!
שכחת להזכיר את האימפוטנציה בטיפול בתג מחיר ואת האחריות הישירה לאחריות לכישלון הצבאי והמדיני בטיפול במרמרה
שכחתי את הרכש החדש של "עצמאות" – ד"ר עינת וילף (אם אינני טועה בשם)
ובכן לפי הדיווח בה"הארץ", היה היתה בין המשתתפים בקבלת הפנים ובהרצרה של האנוונגליסט המטורף ("אןהב ישראל"!) גלן בק
תודה ליוסף נוימן. איך משכנעים שפוליטקה היא השדה שבו מתקבלות ההחלטות. אחת הסיבות לרתיעה מהפוליטיקה היא הזהות שאנשים מיחסים בין פוליטיקה ובין מפלגות. ברור שתנועות מחאה הן תנועות פוליטיות למהדרין.
אני לא חושב שמפלגות כמו מרצ או חדשאו מפלגות שונות אף כי לא גדולותהן והיו בעבר רקובות או מושחתות.
רתיעה כוללת ממפלגות היא סכנה למעט הדמוקרטיה שעוד קימת ממערב לקו הירוק.