מאת: נפתלי רז, איש חינוך ומורה-דרך, מרכז מס"ד – המחנה הסוציאל-דמוקרטי
סקר חדש מגלה תמיכה יהודית וערבית ב"עסקת חבילה" שבה כל צד מוותר על תחומים עקרוניים פחות לו, כדי לקיים מערכת אזרחית משותפת.
לאחרונה התחדד הדיון בשאלת שירות אזרחי לערביי ישראל. מאידך גיסא, פורסם אתמול (יום ד') דבר מאסרם של 14 ערבים ישראלים החשודים בהברחת סמים ומטעני חבלה מלבנון לישראל. על רקע כל זה, מעניין לעיין בסקר חדש שנערך על יחסי יהודים-ערבים בישראל: "לקראת אזרחות ישראלית מכלילה".
מסקנתו העיקרית של הסקר: רוב ערביי ישראל מעוניינים להשתלב במדינת ישראל, כולל בשירות אזרחי חובה. הסקר מגלה שהאזרחים הערבים מעוניינים להיות ישראלים שווים ומשתלבים במדינה, למרות שישראל מגדירה את עצמה כיהודית ודמוקרטית, ובלבד שהמדינה לא תפלה אותם לרעה בזכויות האזרח. הסקר מגלה גם שרוב אזרחי ישראל היהודים מוכנים להעניק לאזרחים הערבים שוויון אזרחי, ומוכנים אפילו לתת להם ביטוי מסוים של זכויות קיבוציות כנובע מהיותם מיעוט לאומי.
הסקר בדק עמדות של יהודים וערבים בישראל כלפי 61 הצעות פעולה לקידום השוויון וההשתלבות האזרחית של הערבים בישראל. ההצעות נוסחו בידי צוות חשיבה בראשות פרופ' רייטר, שהציע דרך לאזן בין ערכיה של ישראל כמדינה יהודית לערכיה כמדינה דמוקרטית. האיזון מתבסס על כך שהאזרחות הישראלית תכליל בתוכה באופן שוויוני את ערביי ישראל, תוך חיזוק המרקם הדמוקרטי שלה ושמירת אופייה היהודי. הסקר נערך בידי "מכון ירושלים לחקר ישראל", בשיתוף עם הקרן הגרמנית פרידריך נאומן לקידום החירויות. ערך את הסקר מכון סמית, בקרב מדגם מייצג של 550 יהודים ו-550 ערבים בישראל. ניתן לראות את מסמך הצעות הפעולה ואת הסקר באתר www.jiis.org.il .
המסמך של הצוות בראשות פרופ' רייטר מציע גישה שלפיה היהודים והערבים בישראל יכירו הדדית בצרכים החיוניים של הקהילה האחרת: הערבים ישרתו בשירות אזרחי שיהפוך בהדרגה לשירות חובה, יכירו בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ששפתה הרשמית הבכירה היא העברית, וישלימו עם המשך קיומו של חוק השבות ליהודים. היהודים יכירו בערבים כמיעוט לאומי, יחילו שוויון כלפי הערבים במישור האזרחי, ויעניקו זכויות ומעמד הנובעים מהכרה בערבים כמיעוט לאומי. פרופ' רייטר רואה בכך מעיין "עסקת חבילה" שבה כל צד מוותר על תחומים עקרוניים פחות לאינטרס שלו, כדי לקיים מערכת אזרחית משותפת ומכלילה ולשמור על יציבות ביחסי הפנים.
לפי תוצאות הסקר, רוב ערביי ישראל – 50%– מקבלים את הצעות הפעולה, לעומת מיעוט של 16% מתנגדים. 34% מהערבים ו37%- מהיהודים מסכימים שישראל תמשיך להיות מדינה יהודית ודמוקרטית, ושהגדרת המדינה כדמוקרטית תבטיח שוויון אזרחי, לא תפלה אזרחים ערבים ותבטיח זכויות אדם מתקדמות.
ממצא מפתיע בסקר לגבי ערביי ישראל: רובם (71%!) מסכימים שהאזרחים הערבים ישרתו בשירות אזרחי התנדבותי, שיהפוך בהדרגה לחובה ")תוך קבלת זכויות מלאות כמו בוגרי השירות היהודים"). ברור שממצא זה סותר את עמדת המנהיגות הערבית.
ממצא מפתיע לגבי היהודים: תמיכה רחבה, יחסית, בשוויון אזרחי לערבים. רוב הנשאלים היהודיים הסכימו להקמת גוף סטטוטורי מפקח על שוויון אזרחי במשרד המשפטים, תמכו בשילוב הולם של ערבים בתפקידים בכירים בשירות הציבורי, הסכימו לשילוב הולם של ערבים בכל אמצעי התקשורת בכל רמות התפקידים, והסכימו להוראת התרבות הערבית בבתי-ספר יהודיים. עם זאת, בקרב היהודים נמצאה תמיכה נמוכה יותר בהכרה בערבים כמיעוט לאומי. רובם גם התנגדו לחוק הגירה מתקדם במתכונת מערב-אירופית לצד חוק השבות, והתנגדו למתן מעמד עצמאי יותר למערכת החינוך הערבית, בדומה לזו של החינוך הממלכתי-דתי.
לדעת פרופ' רייטר, תוצאות הסקר מראות שהציבור היהודי מעוניין לשלב את האזרחים הערבים בתחום האזרחי, אך מתנגד לשינויים בתחום הזהות. לדעתו, ממצאי הסקר מאפשרים לממשלה להתקדם לקראת אזרחות ישראלית המכלילה את האזרחים הערבים כשווים.
בתחום רגיש זה של יחסי יהודים-ערבים בישראל – טוב לגלות ממצאים חיוביים.
תודה שהארת סקר מעניין. מעניין לא פחות – מדוע העיתונות ה"רגילה" לא הזכירה אותו.
ממצאי הסקר לגמרי לא מפתיעים. בניגוד למנהיגות המיליטנטית שלהם, ערביי ישראל מעוניינים להשתלב בחברה הישראלית ולתרום לה. באותה מידה רוב היהודים מעוניינים בשילוב הערבים, וחלקם, כמו הח"מ, גם תומך באפליה מתקנת לגביהם.
אי אפשר לאמוד את הנזק העצום שעוללו לערביי ישראל חברי הכנסת הערבים והמנהיגות הערבית, המנסים בכל כוחם לדרדר את היחסים ולעורר שנאה ומדון בין יהודים וערבים. צריך להתפלל ולקוות שהציבור הערבי במדינה יתנער מחבורת הפירומנים שמתיימרת לייצג אותו, ויצליח לשקם את החיים המשותפים כאן. שירות אזרחי לערבים – דבר גדול ונפלא.
איך אמרו פעם ? "סקרים- הם כמו אפטרשייב- נחמד להריח, אבל- אסר לשתות"….
היו בעבר הרבה סקרים- מעניינים, תואמים לאידאולוגיה/דעות, ועוד… בראי הזמן- רבים מהם אינם מציאותיים, לא עמדו במבחן ההסטוריה, וטענות נוספות כנגדם… סקרים- שומר נפשו ירחק…
ואני לא נכנס כלל לשאלה- איך בונים את הסקר (אחוז מדגם, מי מנסח את השאלה הנמדדת בסקר ואיך היא מנוסחת, ודברים רבים נוספים- המשפיעים על תוצאות הסקר)….
דרך אגב, מר נפתלי רז, היה בזמנו סקר, אשר תמך בדיין לגבי אימרתו הידועה- "עדיף שארם אל שייח בלי שלום מאשר שלום בלי שארם אל שייח"…. סתם דוגמה לסקר בעייתי….
סקרים- שומר נפשו ירחק…
המונח "ערבים" הוא מושג אימפריאלי במהות, והוא כורך יחד את כלל דוברי הלשון הערבית ותרבותה. מונח זה מנוגד לדעתי למושג "פלשתיני" שהוא במהותו מושג "לאומי". אני מניח כי הסקר אמור היה להתייחס לפלשתינים אזרחי ישראל ולא לערבים אזרחי ישראל שכן, הוא מתייחס למושג הלאום שאומץ לפחות לכאורה על ידי הפלשתינים באשר הם.
במזרח התיכון 'החדש' זה שהולך ומתהווה לנגד עיננו, מתפוררות מדינות הלאום, ומתהוות מאין פדרציות-קונפדרציות של קבוצות אתניות, כאשר עירק המובילה וסוריה צועדת לאיטה אחריה, וזו רק ההתחלה, כאשר בשוליים כבר מבצבצת לה המדינה הכורדית.
הסקר המעניין כשלעצמו,אינו מתייחס לסוגיית ההגנה על המסגרת החברתית דמוקרטית המוצעת, ומגלה דווקא סובלנות להמשך האי-שיוויון הקיים כיום בסוגיה זו.
הבהרה לתגובתי מס' 3:
אין דעתי על סקרים משנה במשהו את הרעיון כי יש לקיים שיוויון אזרחי מלא בין כולם- גם בחובות/נטל וגם בזכויות.
לגבי השאלה- שרות אזרחי או צבאי- זוהי טקטיקה, לא עקרון.
הסקר מאלף, ולא פחות – הצעות הפעולה של הצוות האקדמי. האם ההצעות והממצאים נשלחו לממשלה?
אכו יש ממש בדברים שאתה כותב , ומה עכשוו? העתונות כמעט ולא עוסקת בזה ……והמילים נעלמות נישכחות….הדברים וכמו עוד דברים ללא דחיפה פולטית מפלגתית יעלמו..
המבחן הוא בהיצטרפות לפעילות הפוליטת ולסות משם להשפיע ,אתר של דברת לא ישנה ולא יזיז דבר….
סקר כזה שהוא בהחלט מעניין ומעורר
סקרנות.באם העניין לא סודי נראה לי שלמען הגברת האמינות ראוי לומר מי חיבר את הסקר, באיזה שיטות הוא בוצע,ועל איזה אוכלוסיותהוא בוצע, מה היו השאלות.אבל בראש וראשונה-מי ביצע את הסקר??זאת כדי להשתכנע במידת המקצועיות והאוביקטיביות של הסקר.
לאריק..קדימה..go ahead!אולי נלך אחריך-מי יודע.
אתמול שוחחתי עם שוטר ממוצא ערבי הגר בכפר מאג'ד אל כרום הסמוך לכרמיאל שהיה בחברת בנו בן ה-11.
הופתעתי לגלות שבנו אינו מבין עברית.
ההתבדלות הערבית והלימודים בשפה הערבית בבתי הספר הערבים בישראל הם אבן נגף לעתיד משותף.
הדור הבא של ערביי ישראל -ילדים תמימים הגדלים בארץ ומתחנכים בחינוך הציבורי/ממלכתי של מדינת ישראל יתקשו להתערות בחברה ולהיות שותפים בבניית הארץ בגלל בעיות שפה.
כדאי להתחיל ולפעול במהירות לתיקון העוול שאנו עושים לדור הבא של אזרחי ישראל כולם ולהפוך את העברית לשפת הלימוד בכל בתי הספר.
מעניין שבצעירותי אני זוכר זמנים בהם למדו בעברית בכל בתי הספר הערבים.
אבל, תודות לכל "לוחמי החופש" המאשימים את הכיבוש בכל הבעיות של העולם המוסלמי, ותודות לאונר"א המנציחה את בעיית הפליטים הפלסטינים בעולם, התחזקו המתבדלים והקיצוניים על חשבון הליברלים הנאורים. ואלו, בגיבוי "לוחמי החופש" מגבירים את ההתבדלות, מסיתים לשינאת יהודים וישראלים, מונעים מערביי ישראל להשתלב בחברה הישראלית (שהרי מי שמשתלב מוגדר כמשת"פ של היישות הציונית).
כל אותם "לוחמי חופש" תורמים ליתר הקצנה ומונעים חיים בצוותא ועתיד משותף טוב יותר של יהודים וערבים במדינת ישראל.
הגיעה העת להילחם באותם "לוחמי חופש" קיצוניים ובחברי הכנסת הערבים הטוענים ש"הכיבוש" ו"הסגר בעזה" הם הגורמים לכל בעיות העולם המוסלמי ובאמצעות שקרים אלו תורמים מסיתים להתבדלות וגורמים לפירוד ולהגברת הלאומנות הקיצונית וההרסנית המונעת חיים בצוותא ובשלום בקרב כל אזרחי ישראל המעוניינים בחיים בשלום.
קראתי את הסקר ושתי עובדות מפתיעות עולות ממנו. הראשונה, שהיהודים מצביעים כמו מעוט כלומר, עמדותיהם מביעות יותר חשש לתת זכויות ושיוויון לצד השני מאשר מביעים הערבים. אפשר להבין זאת כך שעל רקע היות ישראל מעוט במזה"ת ועל רקע נסיונות ההשמדה הבלתי פוסקים מצד הערבים מתן שיוויון אזרחי לערבים נתפס שמתן כח נוסף למי שמנסה לפגוע בישראל. העובדה המפתיעה השניה היא שבוחרי ישראל ביתנו מוכנים לתת זכויות ושיוויון לערבים כמעט כמו בוחרי השמאל. נקודה למחשבה – לאור נתוני הסקר האם באמת ישראל ביתנו צריכה להיות טרפה גמורה בעיני השמאל הציוני או שבענינים מסוימים היא יכולה להיות בעלת ברית.
עורכי הסקר לא בדקו כלל את השאלה האם ההסכמה הערבית הזו הינה חלק מתורת השלבים של הפאתח והחמאס או לא. איסטרטגיה אינה רק מושג צבאי אלא גם מושג פוליטי.
תגובות לתגובות:
ל-1: תודה לך. כן, העיתונות ה"רגילה" מתקרנפת.
2: למגמת הח"כים הערבים עוזרת התקשורת שמבליטה רק את פעילותם בנושא הפלסטיני.
3+5: אז מה אמרת בכך?
6: אינני יודע אם נשלחו לממשלה, אבל גם אם כן…
7: אכן דרושה פעילות פוליטית, ויש רק למצוא את המפלגה המתאימה…
8: עניתי במאמר לכל שאלותיך.
9: צריך ואפשר לפעול לשילוב ערביי ישראל במדינה לא במאבק עם הח"כים שלהם אלא בשיתוף פעולה איתם.
10: בוחרי "ישראל בביתנו" גם מתנגדים לשוד בנקים. אז להתקרב אליהם?
11: זו לא אסטרטגיה, זו פרנויה.
התגובה של רז למה שכתבתי היא ההסבר המדויק למה אין בישראל שמאל אלא רסיסים שאולי היו פעם שמאל ולא יהיו יותר. התשובה מר רז לשאלתך (10) היא כן, כן ועוד פעם כן. אם על הפרק מלחמה בשודדי בנקים ראוי ללכת למלחמה הזו יחד עם בוחרי "ישראל בתינו" גם אם בכל הענינים האחרים אני מתנגד להם. לכן גם ראוי לבחון הליכה עם "ישראל בתינו" בענין שיוויון זכויות לערבים אזרחי ישראל גם אם בכל הענינים האחרים אני מתנגד להם. הבעיה של השמאל היתה תמיד שכל איש שמאל הקים שתי מפלגות כי האונה הימנית שלו לא הסכימה עם האונה השמאלית. תבין מר רז, למלחמה יוצאים עם מי שמסכים אתך על הסבות ומטרות המלחמה ויכול לעזור לך ולא עם מי שאתה אוהב.
תגובה לנפתלי רז, מס' 12:
התפלאת למה התכוונתי/ אמרתי בתגובותי מס' 3,5, אז להלן הסבר באנשים פשוטים, עם "הסבר סימולטני ברשת ב"…
סקרים- ניתן להטות לכיוונים שונים- תלוי בנוסך השאלה, כמות האנשים הנשאלים (יותר נשאלים- יותר אמין), וגורמים משפיעים נוספים…
דבר שני- סקרי דעת קהל אמורים לשקף מתב נתון לאותו רגע, דעה/מצב העשויים להשתנות עם הזמן…
דבר שלישי- יש לעשות דברים מתוך מטרה אליה שואפים, אם תסתמכו על סקרים- תגמרו בתור "נתניהו- מודל משופר"….
כשלא יודעים מה נכון לפעול מחפשים תשובות בסקרים.
וסקרים הם כמו שבשבת הנעה בהתאם לכיוון ועוצמת נשיבת הרוח.
יציבות דעתו של "העם" קרובה ליציבותם של החולות הנודדים.
גם ערך דעתו של העם נגזרת מכך.
בעיני רוחי אני רואה את מדינת ישראל כאותה סירת קיאק הנסחפת במורד נהר שוצף,מיטלטת ומיסתחררת ע"י גורמים חזקים ממנה.
בסוף המורד ישנו תמיד האפיק ההמצוי בשטח שמורדו מתון מאד.
כדי להגיע לשם,אם בכלל,נאלץ לעבור עוד מלחמת חורמה גוגית ומגוגית לחיים ולמוות עם שכנינו הקרובים והרחוקים.
זה יהיה סקר השקרים.
מורה האמת.
השאלה החשובה היא-כיצד נגיע ליום הזה.
לא החרדים/דתיים/מתנחבלים ולא תמונת התשליל שלהם,מסייעים למדינה להגיע ליו הזה מוכנים כהלכה.
כל היתר-קצף המסתיר את המציאות.
תיקון.
צ"ל סקר הסקרים ולא סקר השקרים.
פרויד?