יום השלום הבין-לאומי

מאת: הודא אבו-חמיד – סוציולוגית ופעילה חברתית

להתראות מחר, יום חמישי 20.9, בירושלים ב-16.00, עם "נשים עושות שלום", ביום השלום הבין-לאומי! ולהתראות בקרוב, אינשאללה, בישראל ובמזרח התיכון – בשלום! 

 

יום השלום הבין-לאומי נקבע על-ידי האו"ם (International Day of Peace) ב-1982, לפני 36 שנים, והוא מצוין ב-21 בספטמבר בכל שנה. יום השנה הבין-לאומי נחגג מאז בעולם על-ידי מדינות רבות, עמים רבים וקבוצות פוליטיות רבות. בשנת 2013 הקדיש המזכיר הכללי של האו"ם באן קי-מון (הדרום קוריאני) את יום השנה הבין-לאומי לחינוך לשלום, האמצעי המרכזי במניעת מלחמה.

לציון היום נוהגים בבניין האו"ם בניו-יורק לצלצל בפעמון השלום היפני, שיצקו ממטבעות שתרמו ילדים מכל יבשות העולם, והוא נתרם על-ידי ארגון האו"ם היפני – ברור למה – כ"תזכורת למחיר האנושי של המלחמה". על הפעמון כתוב: "יחי השלום העולמי המלא". הפעמון עומד על בסיס מסלעים שתרמה ישראל.

לפני שנה הוצב פעמון שלום יפני ראשון בישראל, בעיר לוד דווקא, כנראה בשל היותה עיר יהודית-ערבית.

עצוב להיווכח שבישראל כמעט ולא מזכירים את יום השלום הבין-לאומי – לא הממשלות, לא המפלגות, לא הערים, ואפילו לא ארגוני השלום – כמעט. לכן, שמחתי מאד לגלות שכן מציינת אצלנו את יום השלום הבין-לאומי תנועת "נשים עושות שלום". מאז אני נוהגת להצטרף – עם נשים ערביות רבות, וגם יהודיות דתיות! – לפעילויות של התנועה, בסיסמה "לא עוצרות עד הסכם מדיני!".

בשבוע האחרון הצטרפתי גם, לקראת יום השלום הבין-לאומי בישראל – ל"שירת המונים" של "We shall overcome" ב-3 שפות! אני הצטרפתי בגליל, מול הגבול ללבנון. אחרות הצטרפו ברמת הגולן, מול הגבול לסוריה. עוד אחרות הדרימו לעוטף עזה, מול הגבול לרצועה. ושמחתי מאד לשמוע שעשרות בנות – וכמה בנים, גם אורח מירדן (וגם עורך המגזין שלנו…) – הצטרפו אפילו לאילת, על הר יואש – מול גבולות השלום של ישראל, מצרים וירדן!

 

לקראת צעדה ו"שירת ההמונים" שנציין ביום השלום הבין-לאומי מחר 20.9 (המארגנות הקדימו ביום, כדי לאפשר לבנות – ולבנים! – מכל הדתות לא לפגוע ביום השישי) בירושלים, בשעות 16.00-20.00, מרחבת שער יפו עד גן העצמאות – אני כותבת כאן את המלים ב-3 השפות, שתתכוננו מראש…:

באנגלית, הידועה:We shall overcome someday, Oh deep in my heart, I do believe: We shall overcome someday! We shall overcome, We shall overcome,

בעברית: כל עוד יש תקווה, כל עוד יש תקווה, כל עוד יש תקווה ב-לב, הו-שיטי לי יד, עד שיאיר, כל עוד יש תקווה בלב!

ובערבית: סאופה ננתאסר, סאופה ננתאסר, סאופה ננתאסר יאומן מן אל-איאם. אה, פי קלבי אימני עמיק, אננה סאופה ננתאסר יאומן מה!

המארגנות אומרות שעברנו כבר את 800 הבנות (וקצת בנים וילדים) שישתתפו מחר בירושלים. בואו בהמוניכן ובהמוניכם! להרשמה להסעות יש להקיש כאן, ולפרטים ולתמיכה טכנית ברישום להסעות: [email protected].

להתראות מחר בירושלים ביום השלום הבין-לאומי! להתראות בקרוב, אינשאללה, בישראל ובמזרח התיכון – בשלום!