מאת: ערן גרף – ד"ר לכימיה, מקאמיסט
וכך, בְּחָתְרוֹ לאותה מטרה, / כשר ביטחון כבר מינה "ועדת חקירה" // שתחקור איך בוצעה רכישת צוללות / בחשאי, עם ניחוח שמועות מפלילות.
מאז וּמִקֶּדֶם, שרי הצבא / היו תַּלְ-פִּיּוֹת וּדגולים מִרְבבה:
שרים ונגידים יש-היו די רבים / מאל"מ ואפילו רבי-אלופים:
גלנט, מופז, וידין ושרון, / מירי רגב, רפול, ומשה יעלון.
כל אלה, מאז שפשטו את החאקי, / נחשבים מומחי-כל, מתקני כל "בָּרְדָּקִי".
אך רובם נתגלו עסקנים די קטנים, / שהרבו לתמרן ב"ניגוד עניינים".
גנץ היה רמטכ"ל בלי להיות אגדה; / תמיר וּתְכוֹל-עין – בזאת הוא נודע.
כשנתניהו היה למיאוס ושיקוץ, / הצטרף אל מולו בני גנץ למרוץ.
קבע קהל-תומכיו כי האיש הוא, ככלל, / איש הגון וישר – מול נוכל ונבל.
עלו בְּאוּשֵׁי ביבי, הרקיעו שחקים, / לגנץ, כמחליף, מחצית-עם כבר הסכים.
פתאום, בני גנץ השוויון כך שבר: / כרע לפני ביבי, והיה לו לשר.
קבעו מברכיו: "כך ניצלה המדינה", / וחרצו מבקריו: "זו בגידה לא קטנה".
ידענו תקופות ידועות תחליפים: / תחליף בית היו אוהלים וצריפים,
שביעייה של זיתים כתחליף לביצה, / דג-פילה מנורבגיה תחליף לאומצה,
חציל שנטחן כתחליף כבד-עוף – / הואבסנו בשלל תחליפים עד-אין-סוף.
ספק אם מכך הוגשמה משאלה / שצריך גם תחליף לראשות-ממשלה.
הוצהר קבל-עולם: גנץ רוה"מ המחליף, / ראש-לשכה אף מינו לו, בחור די חביב.
"בלי טריקים ושטיקים" הובטח החילוף / בעוד שנה ומחצה, לתפקיד החשוב:
בני גנץ המחליף בפאר והדר – / באינוס חוק-יסוד לתפקיד הוא נבחר.
(ברם כשביבי נסע, וחזר בו-בערב, / הוא קבע מחליפְתו: השרה מירי רגב…).
גנץ בבלפור ישכון? – חלומות באספמיא; / לשם כך הקיף ביבי עצמו בְּפָמַלְיָה:
מיקי זוהר, אמסלם, אוחנה, לוין – / באותה מקהלה הם בכירי סולנים;
מקהלת השליט מזמרת להיט / שיר-ארס לגנץ, שיר מובן וקליט:
"שב בשקט ילדון, נופל-פח ותמים, / כאן מגרש משחקים לילדים הגדולים!".
באו מים לְבֶּנִי, הגיעו עד נֶפֶש, / מגולגל עד צואר בצחנה וברפש,
כאריה מִסֻבְּכוֹ עלה הוא וְצָץ / זועם (עד חשש פן ילקה בשבץ):
"אחשוף השחיתות שסביב מסתמנת, / ואם לא, מבטיחני, אהיה לצנצנת".
וכך, בְּחָתְרוֹ לאותה מטרה, / כשר ביטחון כבר מינה "ועדת חקירה",
שתחקור איך בוצעה רכישת צוללות / בחשאי, עם ניחוח שמועות מפלילות.
זה שנים אחדות כבר עולים רינונים: / "ברכישת צוללות נשפך ים שלמונים";
וכמו שכל הדרכים מוליכות הן לרומא, / מִסְביב ביבי עולָה בָּאֲשָׁה של אָרוֹמָה
(על-אף שמכבר, כבוד יועץ משפטי / קבע: "נתניהו הוא חף ונקי").
מה תהא תוצאה של אותה ועדה, / תהא מהומה פה, עֲדֵי-לא-ידע;
כי ביבי מוכן כבר לכל קונסטלציה, / בחומה בצוּרה של אדמיניסטרציה:
תחילה ייאספו כוכבי מָק וּרְקָק / וְיִטְוּו סביב עדים כל סיפור מפוקפק;
שר ביטחון-פנים, שלכך נתמנה, / יריע אל בני: "אחותך היא זונה"
(אף-על-פי שודאי ימצא המעיד / שגנץ בן יחיד הוא היה מתמיד…).
לראשות ועדה בחרו בִּסְטרשנוב – / מוניטין לו יצאו שמפליא הוא לחשוף,
ופועל ביעילות, כמו חוד הַחֲנִית, / אוֹמְנוּתוֹ – הוקעות של שחיתות בטחונית.
ומיד יפושפש בין סדיני סבתו / בחיפוש כל אשר ייחשב לגנותו.
מובן, הסצנריו ידוע מראש: / בבלפור שוקדים איך לטרוף ולבחוש.
לעשות ועדה לחוכא ואיטלולא – / כל פְּסוּל ודבר-שקר מיד יִטְּפְּלוּ לה;
חצר נתניהו תפרסם הכחשה, / שכל השמועות הן תרגיל הכפשה.
ושלושת חברי ועדת-השלושה – / כל אחד מהם נֶפֶל, ממש נמושה,
שיצאו הם הַיְשֵׁר מאותה הַגָּדָה: / יש רשע בם, ותם, יש אחד ביש-גדא.
שותפים לקנוניא, שלשיית חתרנים, / "פייק ניוז" הם על ביבי, פשוט ממציאים;
שקר וכחש מגמה של פניהם – / להפיל שלטונו של רוה"מ מְכָהֵן?!
אלוף המקאמיסטים אתה, ד"ר גרף! אציל אמיתי, כשמך "גרף"…
אני אוהב את המקאמות עוד מימי חיים חפר ז"ל. מחפר למדתי שמקאמה היא סיפור שנון מחורז שהופץ בשירה ערבית בימי הביניים, ומשם הגיע לספרות העברית של יהדות ספרד. נראה שמחפר למדת אתה, ד"ר גרף, ואף עלית עליו!
אכן מקאמה של גרף אמיתי!…