התפקדתי

מאת: רוני צפריר – מוציא לאור

השתגעתי, התפקדתי למפלגת העבודה. לי לא אכפת מזהותו העדתית של המועמד. חשוב לי שיהיה ישר, צנוע ואמין. אפשר להתפקד עד מחר, באינטרנט.

 

 

 

 

אם יבחר שוב ראש ממשלה אשכנזי עם סיגר בפה ומיליונים בבנק, מספר בתים או דירות, חשבונות בנק בכל העולם ואשה דומיננטית עושת צרות – אנחנו בבעיה רצינית, המדינה תשתגע.

 

 

צבע עורו של ראש ממשלה, או האותיות הגרוניות שבפיו, ממש לא משנים לי; אבל פעם אחת צריך להקשיב לאלה שאכפת להם, שזה בוער בעצמותיהם, שנושאים תחושת עלבון וקיפוח. צריך להטות אוזן ולהתחבר אחד לשני. אחרת נאבד את הדבק שמחבר את כולנו לעם אחד, ונחזור להיות שבטים-שבטים מנוכרים ושונאים. זה מה שהימין עושה, בהצלחה לא מבוטלת. אבל אנחנו כאן כדי לעצור את הטירוף.

 

 

למות מהמחשבה שאני נמצא עם המפאיניקים, אבל זה מה יש. התפקדתי בסוף כנס של "המחנה הדמוקרטי" עם הח״כ הוותיק ביותר בכנסת, עמיר פרץ, 29 שנה כח״כ, כשר ובאין-סוף ועדות, כנס שאירגן בת"א חברי-שותפי לדרך נפתלי רז.

 

 

 

 

עמיר פרץ הגיע כמעט בגפו, עם בחור צעיר אחד, דוברו. אין פמליות, אין אנשי ביטחון, אין איחורים ועיכובים ואין אישה שמשתקת את כולם, נותנת הוראות ומפריעה. הכיבוד שעל השולחן לא היה עובר במרכז הליכוד: צלחת עוגיות סומסום, בקבוק סודה אחד, שלושה ביסקוויטים ו-11 בייגלה קטנטנים ומלוחים נוספים בצלחת חד-פעמית, ומיחם מים חמים. הכיבוד הכי מכובד בעולם. אין בו יומרה, אין בו יוהרה והוא נטול שחיתות לחלוטין. איפה ארוחות הערב על שלל מנותיהן של עסקני הליכוד ונבחריו. איפה הסיגרים, השמפניות (ומעטפות הכסף). היכן אספות הפעילים בעלויות של מאות-אלפי שקלים. לא כאן. כאן חיה ונושמת ישראל אחרת, זו שחייבים לחזור אליה. ואני מקווה שרבים וטובים יבינו זאת במהרה.

 

 

 

הדיבור של עמיר פרץ רהוט, מחויך ובגובה העיניים. לא משנה אם תהיו 20 איש בחדר, או 20,000 איש באצטדיון ענק – תמיד תשמעו את אותן מילים. עקבי, ישר ולוחם ללא פשרות. היה חלוץ ברעיונותיו החברתיים והפוליטיים כשעוד היה אסור לחשוב מחוץ לקופסה. יסלחו לי ידידי הרבים שעמיר פרץ הוא לא מספיק שמאל בשבילם. גם בשבילי הוא חסר משהו. אבל אנחנו לא צריכים איש שמאל בראש המחנה/המדינה. אנחנו צריכים איש עם לב חם ורחב, עם מקום לכולם בלבו, איש שצדק חברתי הוא לא סיסמא נבובה על שפתיו, והשלום הוא משאת נפשו למרות שהוא גר כמה קילומטרים מהגבול העזתי (בשדרות), ובטח היה רוצה כמו-כולם להכניס לעזתים באבי-אביהם. אנחנו זקוקים למנהיג אנושי ומחבק, ואם הוא איש שמאל – יצאנו נשכרים.

 

 

עמיר פרץ חדר ללבי. יתרונותיו ידועים, חסרונותיו ידועים גם הם. בחישוב הסופי שלי, נכון לערב הדלקת נר שביעי של חנוכה, אין מתאים ממנו לאחות את הקרעים ולהוביל את מפלגת העבודה. ולמי שלא זוכר, זו המפלגה שאמורה לתפקד כאופוזיציה נושכת, ולא כבוז׳ינים, כלבלבי-שמירה מפונקים, שזוחלים שוב-ושוב מתחת לגדר כדי להתחבר לקואליציה. אני מתקשה להאמין שהשמאל-מרכז ינצחו את הימין וירכיבו ממשלה בעתיד הנראה לעין. אנחנו חייבים שבראש האופוזיציה יעמוד לוחם אמתי, ישר והגון, שאינו מחובר לצינורות ההון, שאינו פתוח להצעות שחיתות, ויסרב לכל קומבינה מוצעת. במבטים שאני מעיף מימיני ומשמאלי השטח נקי, אין אחרים. עמיר פרץ הוא המועמד שלי לראשות מפלגת העבודה בבחירות הפנימיות, הפריימריז, שיתקיימו ביולי. התפקדתי לאחר שעמיר פרץ הכריז על התמודדותו לראשות "העבודה".

 

 

 

* מי שרוצה להשתתף בפריימריז "העבודה" ביולי, צריך להתפקד עד 1.1.17 – עד מחר! ניתן להתפקד באינטרנט, בקישור: https://www.haavoda.com/Member/Register, ואם תכתבו שם בשורת החוג הרעיוני – "המחנה הדמוקרטי", נחזק את השפעתנו על הדמוקרטיה ועל השלום.