מאת: עמוס גבירץ – פעיל זכויות-אדם ושלום
אלפי בדואים שהמדינה פלשה לאדמותיהם והכריזה עליהם "אדמות מדינה", כאשר הם מנסים לדבוק באדמותיהם – הם נהפכים לפושעים בישראל.
לפי פסיקת שופט בית משפט השלום בבאר שבע, יואב עטר – שייח' סייח אבו-מדיע'ם אל-טורי הוא פושע הראוי למאסר של 10 חודשים, מכיוון שפלש לאדמות שלטענת השייח' – שייכות לו! פסק-הדין ניתן – לפני שהשופט הכריע בשאלת הבעלות על האדמות האמורות. הוא פסק שהשייח' ישלח לכלא וישלם קנס של 36,000 ש"ח, בתוספת מאסר על-תנאי ל-5 חודשים אם ייכנס שוב לאל-עראקיב, הכפר הבדואי הבלתי-מוכר. מדובר באדמות שאבי-סבו של שייח' סייח רכש ב-1905 משבט אל-עוקבי באזור אל-עראקיב. ב-1952 בא המושל הצבאי לשייח' של אותם ימים, ואמר לו שצה"ל מתכוון לערוך תמרונים באזור – ועל תושבי אל-עראקיב לפנות את המקום לחצי שנה, עד לסיום התמרונים. מאוחר יותר, כאשר ביקשו תושבי אל-עראקיב לחזור לאדמתם, נאמר להם שעליהם לשלם דמי חכירה – על האדמה שלהם! מובן שהם לא הסכימו לשלם דמי חכירה על אדמתם.
כנסת ישראל חוקקה את "חוק רכישת מקרקעין" ב-1953, שקבע, בין השאר, שאדמות שלא היו בשימוש בתקופה שהוגדרה בחוק – יהפכו לאדמות מדינה. פינו בני-אדם מאדמותיהם, ומכיוון שהם לא יכלו לעשות שימוש באדמות – העבירון לבעלות המדינה! שוד קרקעות בעזרת חקיקה! בנוסף, המדינה יצרה המדינה שאינה מכירה בבעלות מסורתית על אדמות – מי שלא רשם את בעלותו בטאבו, ממשלת ישראל מסרבת להכיר בבעלותו על הקרקע. לשייח' סייח, בדומה לבדואים רבים, יש מסמך קנייה של אדמתו – אך המדינה לא מכירה בו כהוכחה לבעלות. יש לזכור שהאדמות שעליהן הוקמו יישובי "חומה ומגדל" בנגב, נקנו מבדואים לפי הבעלות המסורתית…
עכשיו, כאשר שייח' סייח ואנשיו מסרבים להשלים עם שוד אדמותיהם בעזרת חוקים ו"תרגילים" משפטיים – הופכים אותם לפושעים! יש אלפי בדואים בנגב שבעלותם המסורתית על אדמותיהם לא מוכרת, וכאשר הם מנסים לדבוק באדמותיהם – הם נהפכים לפושעים בישראל. הפולש הכריז על אדמותיהם כאדמות מדינה – ועכשיו טוען שהבדואים פולשים לאדמות המדינה!
אבל בכך לא נגמר הסיפור. ממשלות ישראל לא הכירו בכפרי הבדואים שהיו בנגב לפני קום המדינה. גם הכפרים שנוצרו כתוצאה מגירוש שבטי הבדואים מאדמותיהם לאזור הסייג – לא הוכרו! תבינו: המדינה נישלה בני-אדם מאדמותיהם, ובמקומות שבהם היא הושיבה אותם – היא רואה בהם פולשים! אם לא מכירים בכפר, כל הבנייה בו אינה חוקית. הוסיפה המדינה, וקבעה בחוקי התכנון והבניה שרוב אדמות הסייג – אזור באר-שבע, דימונה וירוחם – הן חקלאיות ואסורות לבניה. כך נוצר מצב חוקי שלפיו בבוא כל הבדואים בכפריהם לממש את זכות האדם לקורת גג – הם הופכים לפושעים.
טכניקות דומות של חקיקה ההופכת את קורבנות הכיבוש לפושעים – אנחנו רואים בשטחים הכבושים. בתחילת שנות השבעים, צה"ל פיזר את "ועדות התכנון והבנייה" המקומיות בשטחים – והעביר את סמכויותיהן לעצמו. עכשיו פשוט נמנעים מליצור תוכניות מתאר ולא נותנים אישורי בנייה – ואז כמעט כל הבנייה הפלסטינית אינה חוקית. צה"ל הכריז על "שטחי אש" באזורים שיש בהם אוכלוסייה פלסטינית דלילה. עכשיו הפלסטינים החיים שם מפרים את "חוקיו". בצורה דומה משתמשים בשמורות טבע ובאתרים ארכיאולוגיים – המונעים מפלסטינים להשתמש באדמותיהם.
מדובר במדיניות של דחיקת הרגליים של האוכלוסייה הלא-רצויה אל מחוץ לארץ, או לאזורים מצומצמים ביותר. זאת מלחמה של כוחות הביטחון של ישראל נגד אוכלוסייה אזרחית חסרת מגן. כדי לשכנע את הישראלים ואת העולם בצדקת המעש.
הכותב , כך עלולים לחשוב, אינו מכיר בבעלות מסורתית של עם ישראל על ארצו ארץ ישראל.
ואם מישהו מסתובב פה ושם עם עז או כבש ?
מסבתר שלפי הכותב יהיה צריך לבדוק ולברר:
אם המישהו הזה הוא גוי – מיד הפה וגם השם הופכים לבעלות מסורתית שלו.
ואם הוא יהודי – הוא נער גבעות פולשים שיש לאזוק אותו ולהשליכו למעצר ! ( אלא אם כן יתאסלם , שאז הוא בסדר .
הערה על מה שנכתב לגבי ישובי חומה ומגדל :
מובן שאם ניתנו כספים לשייכים , מן הראוי לקבלם חזרה. אך נראה לי שאין זה בר-ביצוע.
לפנינו דוגמה של שיבוש דעת והבנה הנגרמים למחזיקי דת יהודה.
בדואי צעי,סטודנט באוניבקסיטת חיפה, מסביר מדוע התגייס לצה"ל,אוהב את המדינה,רוצה לתרום לה ומוכן למות למען הגנה עליה.
סרטון מיוטיוב דרך אתר רוטר.
http://rotter.net/forum/scoops1/445429.shtml?utm_source=finance.sponser.co.il&utm_medium=ticker
אין לי רצון רב להתפלמס עם המגיב הקבוע (ולא לגמרי ברור לי מדוע הוא קורא באדיקות דווקא את האתר הזה) גדעון ארליך. אבל אגיב בקיצור על תגובתו: גם אני אינני מכיר בשום "בעלות מסורתית של עם ישראל על ארצו ארץ ישראל". אני מכיר רק בנוסחה שעמוס עוז הציע אי פעם ( וגם היא זקוקה לשיפור ולעדכון מסוים): זכותם של יהודים לבוא ולהתיישב , מאז ימי העלייה הראשונה, בשטח שזוהה כפלסטינה-א"י ( ועל גבולותיו אפשר וצריך להתווכח ), ואח"כ לייסד בה מדינה, מבוססת אך ורק על זכותו של הטובע – [המשך – מיד] –
[המשך] – וכאלה היו היהודים במקומות ובזמנים ספציפיים – להיאחז בקרש שצף על פני מים. לא יותר מזה. נוסחה יפה!ובכן, היה קרש. הטובעים נאחזו בו. מה הלאה? צריך עוד קרשים? האם היהודים "טובעים" עכשיו, ובייחוד כאן, במדינת ישראל (מעצמת נשק וכסף וקשרים בינלאומיים עם שליטי העולם)? ואולי הם "קצת מטביעים" בני אדם אחרים שאינם יהודים , תושבי המקום מימים-ימימה?
הערות לעודד .
ניכר שאתה אכן מכיל עקרונות לפי שייכות לאומית.
לאנשי העליה הראשונה שהם השבים לארצנו בערך מהשנים 1881- 1904 אתה מרשה איך שהוא להישאר כאן כי הם "טובעים שנאחזו בקש" . ( זאת למרות שאהבת הארץ היתה מניע מרכזי ורובם לא ברחו מסכנה כל שהיא). מצד שני כל המוני הגויים שהגיע לארצנו בעיקר בעקבות הפריחה הכלכלית שגרמו היהודים הם אצלך "תושבי המקום מימים ימימה" !
בשנת 1936 שלחו שישה אישים עלאווים מסוריה מכתב לשר החוץ הצרפתי, ובו הם מביעים את חששם מעתיד האזור.: "היהודים הביאו איתם שלום ופיתוח
והפיצו זהב ושגשוג בפלסטינה, ולא נישלו אף אחד. למרות זאת, המוסלמים הכריזו עליהם מלחמת קודש, ולא היססו לטבוח בנשים ובילדים, למרות עיניהם הפקוחות של שלטונות המנדט. גורל איום ונורא מצפה ליהודים אם המנדט יסתיים, והמוסלמים יתאחדו".
אחד מחותמי המכתב הוא לא אחר מאשר אבי סבו של בשאר אל-אסאד, נשיא סוריה.
אצל עודד יהודים שמקשים על אחרים להשמיד את היהודים , הם היהודים, נחשבים ל"קצת מטביעים !
מעניין מאד הענין הבא שד"ר ג.א מצטטט ממכתב שכתבו ב-1936 שישה אישים עלאווים מסוריה לשר החוץ הצרפתי,כלהלן:"…גורל איום ונורא מצפה ליהודים אם המנדט יסתיים, והמוסלמים יתאחדו".
וזה מרתק,ערבים מסוריה ראו/צפו את מה שעלול להיות גורל היהודים
בפלשת',בעוד גאונים כמו ז'בו, שראו למרחוק דווקא דרשו מהבריטים להסתלק מכאן.
תודה לד"ר ג.א. על הדברים.
למרות כל מסכי העשן, העובדה האובייקטיבית היא שהציונות – הרעיון הצודק שליהודים זכות להגדרה עצמית – הוגשמה ומוגשמת כאן על חשבון הפלסטינים. מטרת הציונות הושגה ומושגת באמצעים פסולים. המטרה אינה מקדשת את האמצעים. ועם זאת, אני שולל חיסול עוול בעוול. נעשה עוול נורא לאינדיאנים באמריקה, נורא הרבה יותר מזה שנעשה לפלסטינים כאן, ואיש אינו דורש החזרת הלבנים לאירופה. העולם הכיר בישראל של 1967 אך לא בכיבוש השטחים. זו נקודת המוצא. השאיפה חייבת להיות חיסול הכיבוש, אם ע"י מדינה פלסטינית ואם ע"י מדינה שוויונית.
האפשרות השנייה פירושה חיסול הציונות כמו גם חיסול השאיפה הפלסטינית להגדרה עצמית. היא גם צופנת בחובה סכנות לאי יציבות ולחוסר ביטחון. גם בכינון מדינה פלסטינית יש סיכונים לשני הצדדים, אך עם זאת, שתי מדינות לאום יבטיחו לכל אחד משני העמים אפשרות לפיתוח חייו הלאומיים, תרבותיים ודתיים.
המצב הנוכחי הוא בלתי אפשרי לטווח ארוך. יש לפעול למען שינוייו, כי הסכנות שבו עולות בהרבה על אלה שבשתי האפשרויות שצויינו לעיל.
כמובן, הדברים סבוכים ומורכבים והדרך ארוכה, אך אין מנוס ממנה.
מר גבירץ – אנחנו עוקבים באופן קבוע אחרי הכתבות שלך, מרותקים להן, ומאד מעריכים אותן. אנחנו נוהגים גם לשלוח את הכתבות שלך לרבים מחברותינו וחברינו. אז לקראת השנה האזרחית החדשה, ודווקא מול טוקבקיסטים ימניים (כמתנחל גדעון ארליך), אנחנו מוצאים לנכון לומר לך ברבים: יישר כוח!
ליהודאי
הזכרתי שאנשי העליה הראשונה הם הם השבים לארצנו בערך מהשנים 1881- 1904 .
אתה כותב :" נעשה עוול נורא לאינדיאנים באמריקה, נורא הרבה יותר מזה שנעשה לפלסטינים כאן"
לא ברור איך היהודים השבים לארצם גרמו עול נורא ל"פלשתינים" שזרמו לארצנו אחר כך.
נא ראה ברטניקה 1910 מקורות האוכלוסיה בארץ: צוענים, פרסים, אפגנים, אלג'יראים ארופאים . כן, מוזכר שם שבארץ יש יהודים!
הציונות, קונגרס ראשון 1897,היא תנועת שיבה לארצנו. לא היו זקוקים ליצור "הגדרה עצמית". כי לא נכללו בסביבתם.
הגדרת ציונות לא מקור זכות.
גדעון.
אתה מכליל מדי.זה נכון שהמנדט הבריטי גזר את הספר הלבן על היהודים ובאותה נשימה עודד המוני ערבים להגר לאיזורנו.אך זה אינו סותר את העובדה שערביי חיפה הוותיקים זרמו בהמונים אל הארצות מסביבנו.חלקם גורשו.גם מי שנס על נפשו אין סיבה לגזול את ביתו.לא ניתן להכחיש שנעשה עוול אישי לתושבים אלו.על מי נופלת האשמה?בראש וראשונה על מדינות ערב שיוצאות למלחמות השמד נגדנו.בכל ההסטוריה האנושית העמים התוקפים(במידה והם מובסים)משלמים מחיר כבד על נסיונות להשמיד עם היושב על אדמתו.וסבל נגרם גם אנשים שלא היו מעורבים.
אנחנו הרי לא נחתנו מהירח ודווקא החלטנו לחיות כאן יש מקומות יותר טובים בעולם נשאלת השאלה מדוע אבות אבותיו הגיעו לכאן עודד כותב "אני מכיר רק בנוסחה שעמוס עוז הציע אי פעם ( וגם היא זקוקה לשיפור ולעדכון מסוים): זכותם של יהודים לבוא ולהתיישב , מאז ימי העלייה הראשונה, בשטח שזוהה כפלשתינה-א"י " אני אקשה עליך עודד באיזו זכות היסטורית תנכית ? ניתן היה לשנות את המצב אילו הערבים היו מקבלים את הסכם החלוקה ובכך היו מכירם בנו שיש לנו זכות לחיות כאן עד היום הם לא מכרים בזכותנו לחיות כאן אנחנו " פולש
אני מכיר את העדויות הסותרות על מספרי היהודים והפלסטינים במאות ה19-20. מכל מקום, נאמן עלי למשל אחד העם אשר ביקר בארץ ב1891 וכבר אז התרשם בין השאר מאיכרי זכרון יעקב ויחסם לשכיריהם בזו הלשון: " עבדים היו בארץ גלותם ופתאום הם מוצאים את עצמם בחירות ללא גבול, חירות פרועה כאשר יקרה תמיד לעבד כי ימלוך, ומתהלכים עם הערביים באיבה ובאכזריות ומשיגים את גבולם ללא צדק" "אמת מארץ ישראל" תרנ"א 1891.
הוא הזהיר אז בלשון נבואית כי המוני האריסים המנוצלים והמנושלים מהאדמה עליה חיו ומתעסוקתם יתקוממו, ואידך זיל גמור.
משה יהודאי,
עלי נאמנים עדותם בני משפחת בן עזר.זו משפחה שורשית שהגיעה לארץ עוד במאה ה-19
והתיישבה בפתח תקווה.בולטים מתוכה המשוררת אסתר ראב וכן אהוד בן-עזר שעשה תפנית חדה מהשמאל אל הימין הקיצוני.הוא גם מוציא עיתון אינטרנטי כל מספר ימים במשך שנים רבות.העדויות שלהם-בעיקר אהוד בן עזר בעיתונו-מספרות על התנכלויות של הערבים ליהודים בפתח תקווה בתקופה ההיא עד כדי סכנת פוגרום נוסח 1929 בטבח חברון,ירושליים,צפת ועוד.עדות של משפחה שורשית כזו מהימנה ומדוייקת יותר מאשר עדות של "אחד העם" בביקור תיירותי חד פעמי.
אייזנקוט הורה להכפיל את מספר הבדואים המגוייסים לצבא וקצין בכיר הודיע שבקרוב יגוייס הבדואי הראשון לקורס טייס.
ימות המשיח.
http://rotter.net/forum/scoops1/445587.shtml?utm_source=finance.sponser.co.il&utm_medium=ticker
ליהודאי
אתה מספר שאשר גינצבורג ביקר ב1891 וכתב על היהודים במושבות: " עבדים היו בארץ גלותם ופתאום הם מוצאים את עצמם בחירות ללא גבול … "
מילות הפתיחה "עבדים היו בארץ גלותם" מראות שאינו נאמן למציאות. יהודי המושבות לא היו עבדים משוחררים. ואין הוא מוסר פרטים על התיחסות לפועלים מצד מעבידים ערבים ומצד יהודים , דבר שיכול אולי להביא לניחוש פרוע (נבואה כלשונך) שהערבים יתקוממו. כעובדה פרדיס שליד זכרון לא 'התקוממה' .
דבריו משקפים את הרהוריו על 'מגדלור מוסרי' שחשב ב'עבד, מנהל מזקקה באודסה' וכו'
"יהודי המושבות",ד"ר ג.א,לא היו היהודים היחידים שחיו אז בא"י-חיו גם כאלה ביפו,ירושלים,טבריה ועוד.
חלקם מהגרים חדשים שבאו לעשות כסף בין השאר גם בעסקי נדל"ן ולמיטב הבנתי אחד העם התכוון,גם,ואולי בעיקר,אליהם.
והם באו מחברה בה היו בשפל המדרגה וקיומם היה תלוי לא אחת ביכולת ל"סדר" את הגויים וסביר שהמשיכו בכך גם כאן.
אחד העם ביקר בארץ כמה פעמים אחרי ביקורו הראשון,נפגש עם יהודים,ולא רק,רבים,והתרשמותו מבוססת-אלו היהודים.
הוא הזהיר שיחסם למקומיים יגרור צרות-וצדק.
כמו היום.
לא מצאתי מאמר רלבנטי יותר לתגובתי הבאה
סטודנטים ערבים באונ' ת"א קראו למרצה מצרי שהירצה בנושא "יחסי ישראל מצרים" שהוא מנסה לנרמל את היחסים עם ישראל,בוגד בהם ובעולם הערבי ועוד פנינים מצוינים מפני שהם מאפשרים לנו לראות להבין ולהפנים עם מי יש לנו עסק.
לפני שנתיים היה מקרה דומה באוניברסיטת חיפה.
תודה להם.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5065525,00.html
רב משה, על תגובותיהם האחרונות זל אהרונוב וארליך ארחיב מעט, וגם אתקדם קצת בזמן.
לתושבי הכפר חוביזה, שהיה בתחומי מועצה אזורית מגידו, עד שננטש ב 48', היו יחסים מעולים עם חברי הקיבוץ השכן אבן יצחק (כיום גלעד). בזמן המלחמה, תושבי הקיבוץ ששמעו על כוונת אנשי חוביזה לעזוב, ניסו להניא אותם מכך, תוך הבטחה כי לא יאונה להם רע אם ישבו בשקט ולא ילחמו. חברי הקיבוץ אף הבטיחו שישמרו על אנשי הכפר אם יעלה צורך. אך תושבי חוביזה ברחו בגלל שמועות ששמעו. עדות זאת מובאת מפי אחד מתושבי הכפר וניתן לקרוא אותה באתר "זוכרות
מנחם נאמן-תוכל בבקשה לספק קישור לדברים שכתבת?
לאבנר 19:26
יהודאי 1 בינואר 2018 ב 19:27 כתב מלים מפורשות:
"אחד העם אשר ביקר בארץ ב1891 וכבר אז התרשם בין השאר מאיכרי זכרון יעקב ויחסם לשכיריהם בזו הלשון: " עבדים היו בארץ גלותם ופתאום …"
אני דנתי בדברים שכתב והראיתי שדברי גינצבורג שגויים.
לך אין חצי מושג בענין הנדון , אך ראית את שמי ואתה קופץ מיד מול "ד"ר ארליך" כשאתה מסתמך רק על מיטב הבנתך ועל סמך הכלום הזה אתה כותב : "ולמיטב הבנתי אחד העם התכוון,גם,ואולי בעיקר …." .ה לפחות שתבדוק במקור הציטוט של יהודאי.
ראוי הי
ד"ר ג.א-ניתן להבין מ"דנתי" והראיתי" שהיית מזכירו של אחד העם בביקורו הנ"ל בא"י.
אחד העם ביקר לא רק בזכרון ולא רק במושבות ה"חקלאיות" בהן מי שעבד היו הערבים.
נשים ערביות גם עבדו בכל עבודות הבית וכנראה גם בשבת היו גויים של שבת.
מאמצי ההגנה שלך על כל מה שפסול ואינו ראוי בהתנהלות דתיים למיניהם מראה את חומרת השיבושים שמנהלים את מחזיקי הדת.