מאת: שלמה גזית, אלוף (מיל'), בעבר ראש אמ"ן
מדינת ישראל מחולקת אצל ח"כ טיבי לשניים – למדינה היהודית ולמדינה הערבית-פלסטינית. אין מוצאים אצלו, ואצל עמיתיו ערביי ישראל, נכונות להשלים עם המציאות.
לפני שבועיים כתבתי מאמר אשר סיכם את ההתרשמות המאכזבת שהייתה לנו מביקור בנווה-שלום, הכפר היהודי-ערבי המשותף שליד לטרון. בימים אלה הונחתה מכה חדשה על כל אלה מבינינו אשר האמינו וקיוו כי ניתן עדיין למצוא מכנה משותף לדו-קיום וליחסים של כבוד הדדי בין יהודים וערבים בישראל. ח"כ אחמד טיבי (מסיעת רע"ם-תע"ל) יצא ביוזמה שלא לקרוא את המרכז לחקר החלל העומד להיפתח בקרוב בטייבה ביזמתו ובתמיכתו של המשרד למדע – על שמו של הקוסמונאוט הישראלי, אילן רמון. אילן רמון, הקוסמונאוט הישראלי הראשון (ובינתיים גם היחיד) הפך בעקבות מותו הטראגי בחללית שהתרסקה לאיקון לאומי ולדמות בינלאומית מוכרת. התירוץ, או הנימוק, שמעלה ח"כ טיבי להסברת התנגדותו, מתייחס לכך שאילן רמון היה טייס-קרב בצה"ל, ובתור שכזה השתתף בתקיפת מחנות הפליטים הפלסטינים שבלבנון, מחנות המאוכלסים באזרחים תמימים, נשים וטף. תושבי טייבה הערבים לא יוכלו להשלים, לדעת ח"כ טיבי, עם הנצחת דמות שנויה-במחלוקת כזו ברחובותיהם.
אלא שהמניע להתנגדות זו הוא עמוק לאין ערוך. ח"כ אחמד טיבי איננו מכיר ואיננו מסוגל להשלים עם תוצאות המלחמה ב-1948. הוא אמנם חי במדינת ישראל, הוא נושא תעודת זהות ודרכון ישראליים, הוא אף נבחר לבית המחוקקים של המדינה, אלא שעבורו מדינה זו איננה מדינה "מוכרת". כן, אף מדינת ישראל זו הממוקמת בתחומי ה"קו הירוק", מאחורי קוו המקובל ומוכר דה-פקטו על ידי כמעט כל העולם, אפילו מדינה זו מחולקת אצלו לשניים – למדינה היהודית ולמדינה הערבית-פלסטינית. אכן אין כיום עימות צבאי-אלים בין שתי ישויות אלה, אולם אין מוצאים אצל ח"כ אחמד טיבי, ואצל עמיתיו ערביי ישראל, נכונות להשלים עם המציאות.
ח"כ אחמד טיבי מוכר כאחד מעשרת חברי הכנסת הערביים המתונים. הוא שולט בשפה העברית טוב יותר מרבים מחברי הכנסת היהודים. אפשר להגדירו כערבי חילוני. הוא איננו מוסלמי אדוק ופנאטי, הוא איננו משתמש בשפה מתלהמת. אלא שמתחת לזהות מתונה זו, הוא מבקש להציג דמות של פטריוט ערבי-פלסטיני, פטריוט השולל את קיומה של המדינה היהודית. אגב, אינני בטוח כלל שאלה הן דעותיו ועמדותיו האמיתיות. אפשר שזו הדרך שבה הוא מקווה לגייס את תמיכת ציבור בוחריו, זו העמדה ה"מדברת", למיטב הכרתו, אל ליבם של הערבים הפלסטינים שבתחומי ישראל. אם אמנם אלה אינן דעותיו האישיות, הרי שהבעיה חמורה פי כמה, וזו אותה בעיה שנחשפה לעינינו בעת הביקור בנווה- שלום. ערבי וערבייה, אזרחים ותושבים במדינת ישראל, אינם יכולים להרשות לעצמם כל ביטוי של הזדהות עם מדינת ישראל, עם מוסדותיה, עם ארגוניה, עם עברה ועם דמויות המפתח שלה. לא בדקתי את שמות הרחובות שביישובים הערביים שבישראל. מסופקני אם תמצא ביניהם שמות של דמויות המפתח של התנועה הציונית ושל המדינה היהודית – הרצל, ויצמן, בן-גוריון וז'בוטינסקי – או שמות של מוסדות, של ארגונים, ובייחוד שמות המבקשים להנציח תקופות ואירועים בהיסטוריה של המדינה.
המסר שאנו מקבלים מנווה-שלום ומכל ההתבטאויות הפומביות של ערביי ישראל הוא מסר של הדרה. 64 שנים מאז מלחמת העצמאות, עדיין מבקש הקיבוץ הערבי-פלסטיני שבתוככי ישראל להפגין הדרה זו.
אינך שופט בחומרה יתרה? למה צריך רחובות בשמות ציוניים ביישובים ערבים? כמה רחובות יש בערים היהודיות על שם מוחמד, צלאח א-דין או עבדל אל-נאסר?
שלמה גזית על איזו מציאות אתה מדבר, האם המדינה השכילה לתת תשתיות הולמות לאזרחיה הערבים, האם במחלקת החינוך הערבית הוסר פיקוח איש השב"כ למינוי מנהלים במערכת? מה ההיתממות,
על מוזיאון הסובלנות בבית העלמין הערבי בירושלים שמעתה, אם כן למה תתפלא על טיבי, מדינת ישראל לכ אזרחיה כך נכתב אך לא בפועל,
כמה עצוב לקרוא את המאמר הזה באתר שמאל ישראלי, וזו אולי דוגמה בוטה לכך שהגזענות הישראלית אינה מבחינה בין ימין לשמאל.
האלוף לשעבר מאשים את ח"כ טיבי בהדרה, ואפילו ג'ורג' אורוול היה מסמיק למקרא הדברים. כן. לא מדינת ישראל הגזענית היא זו שמדירה את אזרחיה הערבים מזכויות שוות, אלא הם, באמצעות נציגיהם בכנסת, מדירים את הציונות.
אם זה לא היה טרגי זה היה יכול לעורר חיוך.
כמו שכתבו קודמי: מדינת ישראל ויותר מכך-החברה היהודית הגדירו את אזרחי ישראל הערבים כאויבים ולא בעקבות התבטאויותיו של אחמד טיבי או ח"כים אחרים: היא עשתה את זה מ-1949 למרות שהיו כאן מזרחנים שטענו לדרך אחרת (מיכאל אסף למשך).
תאור מדויק של של העובדות
וכל מי שמתעלם מסרובם המתחזק של הערבים להשתלב במדינתנו טומן ראשו
בחול
אחמד טיבי הוא נציג של הציבור הערבי הפלסטיני הישראלי, או לפחות של חלק ממנו, זה לגיטימי לחלוטין שהוא יביע דעות לאומניות ערביות, או ימנע משירת "התקוה" למרות שהוא חבר כנסת. לא היהודים בחרו בו ולא את היהודים הוא מיצג ואם הוא מקצין את דעותיו או את התבטאויותיו כדי לזכות בנקודות אצל ציבור בוחריו, גם זה לגיטימי.
יש מספיק מקומות בארץ בהם אפשר להנציח את זכרו של אילן רמון חוץ מטייבה. הנסיון לעשות זאת הוא התגרות מיותרת בערבים.
לפני שמאשימים את הערבים הישראלים בהדרה של כל מה שהוא ישראלי, צריך לבדוק מה חלקן של ממשלות ישראל השונות האפליה של הרחוב הערבי ובהדרה שלו מהנעשה בישראל.
תיאור מדויק של העובדות? כל מי שמתעלם מיחסה של מדינת ישראל אל ערביי המדינה כאזרחים סוג ב, ג, או ד,ואי רצון המדינה לשלבם כשווים טומן ראשו בחול
צר לי מר גזית, חובה עליך להתחיל ללמוד ולהבין משהו ביחסי יהודים ערבים וללמוד איך "מדינת היהודים" שלך מתייחסת לערביי ישראל ובבקשה רק אחרי כן תתחיל לכתוב דברים חלולים כמו שכתבת. ובנוסף דבריך לוקים באי אמת. מעולם ח"כ טיבי לא אמר שאת המדינה בגבולות 48 הוא רוצה לחלק ל-2 מדינות. אז אנא, כתוב משהו קצת יותר מעמיק…
כל מי שחושב שהפליה מתקנת עבור ערביי ישראל והבדואים – מרחיק את האפשרות להקמת שתי מדינות לשני עמים. דווקא ליברמן, עם המשנה שלו לגבי היפרדות, אפילו תוך כדי מסירה של שטחים, כמו אום אל פאחם, למדינה הפלסטינית, נתקלת בעויינות דווקא מצד שמאל, אלה שמאשימים אותו בגזענות. לכן, קודם כל צריכה להיות מופנמת ההכרה העמוקה בצורך של שתי מדינות לשני עמים. ולא בצורך של שלוש מדינות (ישראל, אשף-לנד וחאמאסטן) לעם אחד – שאינו העם היהודי.
לאיציק ג – לגבי התיחסותך "מעולם ח"כ טיבי לא אמר שאת המדינה בגבולות 48 הוא רוצה לחלק ל-2 מדינות" – אכן אתה צודק. ח"כ טיבי לא מעוניין בחלוקה. הוא מעוניין במדינת כל תושביה. לאסוננו, דהיינו, לאסונם של חלק מהמגיבים כאן המרגישים מאויימים למשמע מילים כאלה מח"כ בכנסת ישראל, הוא לא חושב שלעם היהודי צריכה להיות מדינה.