מאת: פוואז חוסיין – סופר
דוגרי, 3 מערכות הבחירות השנה, והמוצר הסופי של הממשלה – הגדילו בפוליטיקה הישראלית את אחוז המקיאווליזם, על חשבון המוסר והיושר.
ערב הקמתה של הממשלה בישראל, אחרי 3 מערכות בחירות. ואחרי כל מה שנאמר ומה שנעשה – כל אחד נשאר עם התובנות שלו. הנה 5 התובנות שלי:
ראשית כל, רוב היהודים בישראל לא הפנימו שממשלה ישראלית יכולה להיתמך על-ידי אזרחים ערבים.
שנית, "הרשימה המשותפת" עשתה צעד היסטורי והמליצה לנשיא המדינה על ראש מפלגה ציונית להרכיב ממשלה – והתגובה הייתה סטירת לחי.
שלישית, רב-אלוף מיל' בני גנץ, שהניף את דגל הממלכתיות והתחייב לא לכהן בממשלה בראשות אדם עם כתבי אישום – חזר בו, והצטרף לכהן תחת הנאשם. גנץ היה יכול לבחור: "ממשלת אחדות" עם הימין היהודי, או "ממשלת מיעוט" עם "הרשימה המשותפת". גנץ בחר למצוא חן בעיני הימין היהודי, ולא להישען על "הרשימה המשותפת".
רביעית, חברת הכנסת מעדתי הדרוזית ע'דיר כמאל מריח, אישה צעירה שמייצגת זן חדש של פוליטיקה, לאחר שהובהר לה ש"חוק הלאום" לא יבוטל ואף לא יתוקן – לא הסכימה למהלך של ראש הרשימה שלה, והצטרפה לאופוזיציה.
חמישית, כל השותפים בממשלה החדשה רואים בה "אליה וקוץ בה"…
דוגרי, 3 מערכות הבחירות השנה, והמוצר הסופי של הממשלה – הגדילו בפוליטיקה הישראלית את אחוז המקיאווליזם, על חשבון המוסר והיושר.
ובכל זאת, אני מאחל הצלחה לממשלה החדשה, ומקווה שהממשלה תירפא את החברה הישראלית מהווירוסים המרובים שהופצו בה. כולי תקווה שהקורונה תחלוף עם מעט קורבנות ונזק, אך חשוב לומר שיש בה מסר שמימי לכולנו. חובה לעשות חשבון נפש בכל התחומים, אצלנו האנשים הפשוטים – ואצל המנהיגים.
נראה לי שיהודים רבים מסכימים עם התובנות שלך, מר פוואז חוסיין.
לא ברור איך למרות כל התובנות עד כדי בחילה מהממשלה העומדת לקום וממרכיביה, אתה מאחל לממשלה החדשה הצלחה.
מסכימה עם קודמי. קשה לראות אפשרויות של שינוי או תקווה בכל החוליים שציינת.