ה"הודנות" בין הנבאטים ליהודים ולרומים

מאת: נפתלי רז – מורה-דרך ואיש חינוך

כאוהב המדבר והנבאטים, אספר על ה"הודנות" שנערכו במדבר לפני 2,000 שנה: בין הנבאטים לחשמונאים ב-65 לפני-הספירה, ובין הנבאטים לרומים ב-106 לספירה.

הממלכה הנבאטית הוקמה כאשר השבטים הנבאטיים עברו לארגון מדיני בראשות מלך, בשנת 168 לפני-הספירה (המידע שלנו ניזון מחיבורים מאוחרים מהיסטוריונים רומיים ומההיסטוריון "שלנו" יוסף בן-מתתיהו, יוספוס פלביוס; ומממצאים ארכיאולוגיים – כתובת עם שמו של המלך הראשון, חריתת הראשון, נמצאה בחולצה, כ-10 ק"מ ממערב לרביבים של היום). אז גם החל שיתוף-פעולה בין הנבאטים ליהודים, בראשות יהודה המכבי. התרחבות 2 הממלכות גרמה להתנגשות בין הנבאטים לבין החשמונאים, במאה הראשונה לפני-הספירה. העושר הנבאטי שמשך שכנים נוצר מהבשמים מור ולבונה, שגדלו רק בדרום-מערב הממלכה הנבאטית (תימן של היום), הובלו על גמלים ב"דרכי-הבשמים" לעזה, והובלו על ספינות למכירה ביוון וברומא.

המלך אלכסנדר ינאי כבש חלקים מעבר-הירדן הנבאטית, ואחר-כך הרס את עזה – בעלת-הברית של הנבאטים והנמל שממנו הם שלחו את הבשמים ליוון ולרומא. המלך הנבאטי עבדת הראשון ניצח את אלכסנדר ינאי בקרב בגולן, והמלך היהודי נאלץ להחזיר שטחים שכבש בגלעד ובמואב לידי הממלכה הנבאטית. בקרב על המלוכה בממלכת יהודה בין האחים הורקנוס השני ואריסטובולוס השני חתם הורקנוס השני ברית עם המלך הנבאטי חריתת השלישי נגד אחיו. בשנת 65 לפני-הספירה צר הצבא הנבאטי על ירושלים ועל הר הבית שבו הסתתר האח אריסטובולוס השני, אך הנבאטים נאלצו לסגת במעין "הודנה" – בעקבות התקרבות הצבא הרומי.

הורדוס – חצי יהודי וחצי נבאטי ובן-ברית של רומא – נלחם בנבאטים, קודם ניצח, הצבא המצרי של המלכה קלאופטרה התערב לטובת הנבאטים, ואז נאלץ הורדוס לסגת. ב-31 לספירה ניצלו הנבאטים רעידת אדמה חזקה בממלכת יהודה ופלשו אליה, אבל הנבאטים נוצחו על-ידי צבא הורדוס, ושטחים נבאטיים בעבר הירדן ובסוריה סופחו לממלכת יהודה.

ועכשיו התערבו הרומים, וניסו לכבוש את ממלכת הנבאטים, כדי להשתלט על הבשמים היקרים. בשנת 25 לפני-הספירה ניסה זאת צבא רומי בפיקוד אליוס גאלוס, אבל בשל הכרת הנבאטים את המדבר ובמיוחד את מקורות המים – הצבא הרומי נכשל. הממלכה הנבאטית המשיכה לחיות ולשגשג בכפיפות לאימפריה הרומית, אך לא נשלטה על-ידה. פטרה הפכה לבירת הממלכה הנבאטית ומרכז כוחה ועושרה, והבליטה בה מקדשים, קברים מפוארים וקדרות דקיקה מקסימה.

בשנת 106 לספירה ניצל קיסר רומי טראיאנוס את מות המלך הנבאטי רבאל השני, פלש לממלכה הנבאטית ורצה לכבוש את פטרה הבירה ולספח את הממלכה הנבאטית לאימפריה הרומית. אלא שהנבאטים ניצלו שוב את שליטתם במים במדבר, והפעם גם את הכניסה לפטרה בנקיק צר וארוך, ה"סיק", בין הרים נישאים. לאחר מספר קרבות בין שני הצבאות, אבדות רבות וצמצום מי השתייה במדבר, הבינו המנהיגים שצריך להתפשר – לעשות "הודנה". מפקדי הצבא הרומי הסכימו להיפגש עם זקני הנבאטים במרכז ה"סיק", למשא-ומתן. לאחר כמה שעות הסכימו שני הצדדים על "הודנה": הממלכה הנבאטית תיהפך ל"פרובינקיה ערביה" של האימפריה הרומית – אבל תישאר חופשית, אוטונומית, בתרבות ובדת. מהר מאד ההודנה הפכה להסכם שלום.

אינכם חושבים שכדאי לארגן פגישה ב"סיק" בפטרה, בירדן, בין ראשי מדינת היהודים לראשי המדינה-בדרך הפלסטינית?