מאת: עמירם קופר – מנהל מיזמים חקלאיים ותעשייתיים
להזיז את נתניהו מכיסאו נחוצה התארגנות של הכוחות המבינים שהדחתו היא תנאי הכרחי ליציאה מהמשבר הלאומי. ראוי להתניע זאת לאלתר.
הממשלה (שנפלה עלינו בהצטרפות "כחול לבן" לממשלת נתניהו, לקואליציה לצורך, לכאורה, "נשיאה באלונקה") מפקירה לנפשם את תושבי ישראל הפצועים, ומתרצת זאת בהסברים שלא ממין העניין. חרף כל ההצהרות המפוצצות, הנאשם בפלילים מנסה להתהדר באדרת המשיח המושיע. נתניהו אינו מסוגל לבצע מדיניות כלכלית וחברתית, מלווה בכלי ביצוע נגישים לציבור, מדיניות שתבטיח קיום לכל נפש בישראל בתקופת המשבר.
כניסת "כחול לבן" ופירורי "העבודה" לקואליציה, לא הניבה עד כה ולו פירור של תועלת חברתית לעם. המאבק לאיזון בין הכוחות בממשלה משתק את מעט התועלת שניתן אולי להפיק ממהלכים תבוניים מתבקשים. בני גנץ, ה"חליפי", משתדל להציג "מנהיגון" המקביל למנהיגות של נתניהו, והאחרון שומר בחשדנות תקיפה על עמדת "מנהיגות מוחלטת". זוהי מנהיגות חסרת כיוון, המנצלת כל שביב מאורע כדי להציג "שכנוע" לציבור שהוא מנהיג עליון, ואין מלבדו.
השבוע התבשרנו על מינויו של פרופ' רוני גמזו כמנהיג המתכלל את הטיפול במגפת הקורונה ובהשפעותיה. בבשורה זו יש הודאה עקיפה בכישלונו של נתניהו, זה שהתיימר להיות המנהיג המתכלל עד כה. האירועים הביטחוניים בגבול לבנון נפלו בידי נתניהו כהזדמנות למצב את עצמו מחדש כ"מר ביטחון", עם פירורים לגנץ. במקביל, נתניהו לא זונח "להחזיק קצר" את שומריו וסריסיו, כדי שיזהו ניצני אי-ציות בליכוד.
נתניהו אכן נכשל בהובלת הטיפול במגפה, ועתה הוא על סף כישלון מחפיר בהובלת החובה של המדינה לדאוג למחסורם הבסיסי של כל נפשותיה. ניסיונו להמטיר פרוטות לאנשים, כגביר המחלק נדבות לקבצנים, הופך לקומדיה – ומפלס העוני והייאוש בקרב הציבור הולך וגואה. ההפגנות נגד המשך כהונתו של נתניהו מתגברות, ולמפגינים להדחת האיש המקיים את השחיתות השלטונית הפלילית – מצטרפים המובטלים והמיואשים.
מנגד, נתניהו וחבר מרעיו מנסים לארגן "ברית בריונים", מעין "פלנגות" שפוגעות בכוח הזרוע במפגינים למען הדחת האיש. האלימות והכוחנות הופכות למנהג גם בטרקליני השלטון: שר האוצר ישראל כץ מתכוון להגיש תקציב "אקמול", ולצפצף על ההסכם ועל הצורך להגיש תקציב שיכלול משאבים לקיום כל הנפשות ולשיקום המשק ופיתוחו. ההתגרות ב"שותף הקואליציוני הלא-קרוא" מהווה חלק בלתי-נפרד מהשדר של נתניהו ושפוטיו ש"ההסכם" משול לבלוק קרח בחום היום.
לצערנו, רצף ההפגנות לא יזיז את נתניהו מכיסאו. לכך נחוצה התארגנות מחודשת של קואליציית כל הכוחות המבינים שהדחת נתניהו היא תנאי הכרחי ראשון בדרך ליציאה מהמשבר הכלכלי-חברתי הלאומי. אינני יודע אם מתנהל במסתרים משא-ומתן בין כל הכוחות הפוליטיים היכולים להניע מהלך פוליטי כזה. אם עדיין לא מתנהל מהלך פוליטי כזה, יותר מראוי להתניע זאת לאלתר.
פינלנד – המדינה הצנועה והמפותחת, בראשות סאנה מארין בת ה-35 – מצטיינת בשיקום אזרחיה וכלכלתה בעת משבר הקורונה (זאת גם לפי פרסומי משרד המודיעין בממשלת ישראל). בדו"אל לשגרירות פינלנד בישראל ביקשתי לקבל מידע על דרך הטיפול הממלכתי באזרחים ובמשק בעת הזו. בתוך יומיים קיבלתי מענה מפורט בכתב מסגנית השגריר, על המדיניות ועל הכלים המופעלים, בכל רמות האוכלוסייה, התעסוקה, והמשק. המעורבות המבוזרת מרשימה, מרמת ראשת הממשלה, המשרדים והגופים העירוניים – כל זאת כדי לא להחטיא את מצוקתה של כל נפש בפינלנד.
איפה ישראל – ואיפה פינלנד?!…
אני מסכימה שרצף ההפגנות לא יזיז את ביבי מכסאו. אבל התחליף שאתה מציע לא מעשי. מיליוני מתנגדים לביבי יארגנו קואליציה? נו באמת. רק מנהיגים מושכים עשויים לארגן דבר דומה. אבל מישהו רואה מנהיגים פוטנציאליים?…
לדעתי אפשר במאמץ פוליטי נחוש להחזיר את הגלגל אחורנית לנקודת הזמן של ערב פרישת גנץ ואשכנזי , מצב כו נוצר רוב פרלמנטרי (זעום אמנם) לחקיקה המוציאה את נתניהו כנאשם בפלילים מהכנסת ומהממשלה. את היוזמה למהלך כזה צריך להוביל יאיר לפיד (למרות שאיני מאוהדיו) ללא רעש מיותר וצלצולים. המצב הקיים מהווה אסון לישראל ויש להניח כי בקרוב מאוד יחול פיצוץ פוליטי והומניטרי בישראל – משק קורס ואנשים רעבים תוך שנהנתניהו ממשיך לעסוק בהמלטות מדינו במשפט הפלילי.
יאוש יכול להיות מנוע לפעולה או לשתק.
הפגנות ומחאה אף פעם לא הובילו לשינוי בלי ל"התבגר".
בלי תעול האנרגיה לתכנית מבוגרת – תישאר רק הצעקה.
מנהיגים צומחים מתוך ה"התבגרות".
בינתיים ברור שביבי מבין זאת היטב ואם מתנהלים דברים בסתר
הניחוש שלי הוא שביבי מנסה לסגור עניינים עם בעלי אינטרסים כאלה ואחרים כדי לקנות שקט.
האמת – די מפחיד.
נראה שאבדה השליטה על הכל.
אני חיה מרגע לרגע בהבנה שהכל יכול להיות רק יותר גרוע וכל החלטה אישית לא נבונה – מחירה יהיה גבוה מאוד.
לא תולה תקוות במי ששנים בזבזו הזדמנויות.
לדעתי ההפגנות אם כל הכבוד הם קרנבל של כל מיני אנשים מי שבאמת סובל כלכלית אלה המפגנים גן צארלס קלור שם הייתה הפגנה של מצוקה הפגנות בירושלים הם קרנבל עם שלטים כמו די לכיבוש / שלום עכשיו/ הדגלים האדומים של האנרכיסטים/ וכמובן שלטים צדק לאיאד שנורה בטעות עי שוטרים נשאלת השאלה מה הקשר לקורנה למצב הכלכלי הקשה כנראה אין קשר זו הפגנת רק לא ביבי הפגנת כל ארגוני השמאל כשנשאלה מפגינה עי משה נוסבאום על מה הפגנה ענתה בממשלה בני זXXXמי שחושב שההפגנות האלה יפילו את ראש הממשלה הוא טועה בגדול נהפוך הוא מתחזק
לצדוק התקוה. מפגין כל אדם אשר ישראל הדמוקרטית בנפשו. המציאות שבה למעלה מ21 ממפרנסי ישראל מובטליפ ועצמאיים רבים חסרי תוחלת שיקום דיה כדי להכין כי אנו מתדרדרים מדחי אל דחי במפולת ששיקומה עלול להמשך למעלה מעשור עם מנהיגים אמינים (כמו הנשים הצעירות והנחושות המנהיגות את פינלנד, דנמרק, ניו זילנד וטאיוון). נהנתניהו מציג פוזה של מנהיג בעזרת תעלולי "שופוני יא נאס" באנגלית אמריקנית, אך חף מדאגה לגורלו של כל אזרח כחלק מן החוזה האנושי חברתי של שייכות לעם אחד. כל התייחסותו למשבר היא חובבנית וצינית