דוד בן-גוריון, 47 שנים לפטירתו

מאת: יגאל צחור – סופר

בטקס הזיכרון הממלכתי בקברו של בן-גוריון בשדה בוקר, נתניהו נאם על הכול, כמעט  בלי להזכיר את בן-גוריון… נזכיר אנחנו.

לפני 47 שנים הלך לעולמו דוד בן-גוריון, הנתפס עד היום כגדול המנהיגים היהודים בני זמננו. מנהיגותו רבת העוצמה, כראשון בין שווים, התפרסה על פני 5 עשורים, 30 מהם לפני הקמת המדינה ו-20 לאחריה. בן-גוריון קיבל החלטות קובעות-גורל לעם היהודי השב אל מולדתו – החל מהקמת כוח המגן היהודי, ועבור דרך הקמת מוסדות ארגוניים שהוו את הבסיס למימוש הזכות למדינה יהודית-דמוקרטית בארץ-ישראל.

לעניות דעתי, לא קם אף מנהיג ישראלי אחרי בן-גוריון שראה במדויק את החזון: הקמת מדינה יהודית קולטת עלייה וממזגת גלויות, מערכת חינוך ממלכתי, מערכת ביטחון וצבא מהמפוארים בעולם, חקלאות מדברית, ותעשייה ומסחר בכל אתר ואתר.

בן-גוריון הוביל למעשה המופלא והבלתי-נתפס של מדינה קטנה נטולת משאבים טבעיים, מוקפת באויבים שסירבו להכיר במדינה היהודית – שהפכה להיות אור לגויים בזכות הדמוקרטיה היציבה והמוסר הגבוה. לבן-גוריון – הפילוסוף, איש ההגות ואיש המעשה – הייתה יכולת מדהימה לשלוט באופן מוחלט בתהליכי הביצוע של חזונו. בן-גוריון היה מעורב בעלייתם לארץ של מאות-אלפי יהודים משארית הפלטה, מארצות ערב ומצפון אפריקה. בן-גוריון היה מודע לקשיי קליטתם, אך תמיד אמר: "מעשים גדולים נעשים בהרבה כאב".

בדבר אחד חש בן-גוריון כישלון צורב: באי-מימוש חזונו ליישוב הנגב. על אף שבן-גוריון הלך לפני 67 שנים להתיישב בשדה בוקר, הוא לא הצליח לסחוף בעקבותיו את הרבבות שעליהם חלם. בנגב, שמהווה 60% מכלל שטחה של מדינת ישראל, התיישבו רק 10% מתושבי המדינה, יהודים ובדואים. באחרית ימיו, אחרי שהתפטר מתפקידיו הממלכתיים, המשיך בן-גוריון להתגורר בצריף בשדה בוקר, כדי להיות אות ומופת לדור הצעיר. לשם עלו אליו לרגל שועי-עולם, שהעריצו את מעשיו יוצאי-הדופן.

אחרי מלחמת ששת הימים, שעה שכולם נתפסו למיתוס של חזרה לארץ אבות, בן-גוריון דרש להחזיר את השטחים תמורת שלום אמת. מכלל זה הוא הוציא את ירושלים המאוחדת ואת רמת הגולן. 47 שנים אחרי לכתו מאתנו טרם קם מנהיג בשיעור קומתו, שיהיה מסוגל להתוות את חזון המדינה היהודית-דמוקרטית ל-50 השנים הבאות, ולהוביל מהלכים הרי-גורל למען מדינת ישראל והעם היהודי. בן-גוריון לא שאל מה העם רוצה. בן-גוריון ידע מה העם צריך, והלך עם האמת שלו לאורך כל דרכו הפוליטית. כמה שנים נאלץ להמתין עד שיצמח לנו מנהיג בדמותו?

ישראל מונהגת היום על ידי נתניהו, ששולט כאן כבר יותר שנים מבן-גוריון. לא תוכלו למצוא ביניהם דמיון בשום סממן: יושר, יושרה, מוסר, דוגמא אישית, צניעות, ממלכתיות, אחדות. בן-גוריון העדיף לקרב אליו את העולם הדתי – לא על בסיס אינטרסים כלכליים אלא על שותפות, תוך הכרה בצורך לצעוד איתם במימוש עקרונות-היסוד: ערבות הדדית, צדק חברתי, זכויות למיעוט, קיבוץ גלויות, שוויון במשפט, אחווה ושלום. את כל המושגים האלה – בנימין נתניהו משייך לשמאל האנרכיסטי. מדינת ישראל של 2020, שמונהגת על-ידי איש שרומס את הערכים של מגילת העצמאות, ספק אם תחזור להיות אור לגויים, מונחלת בקרב אוהבי האדם, הדמוקרטיה והשלום בין העמים.