אַל תַּשְׁלִיכוּנִי לְעֵת עֲלוּמַי

מאת: איתן קלינסקי – משורר, ומורה לתנ"ך

אני מקדיש שיר זה לילדה בשם אֹופֶק, שנראתה בטלוויזיה בהשפלות, בנידוי ובחרם שקיבלה בבית-הספר במשך 6 שנים, ואושפזה בבית-חולים.

אֹופֶק

סְפוּנָה תָּמִיד בְּפִינָּתָהּ.

עֵינַייִם לֵאוֹת פּוֹרְטוֹת

עַל רִיסֵי אֲזוֹב חֲרִישִׁי

עֵת חִצֵּי חֶרֶם חֲמָתָם שׁוֹתָה אֶת רוּחָהּּ

וּבִיעוּתֵי בֵּית-סֵפֶר הוֹלְמִים בָּהּּ.

בְּקָרִים בָּגְדוּ בָּהּ כְּמוֹ-נַחַל אַכְזָב –

"קוֹדְרִים מִנֵּי קֶרַח

בְּעֵת יְזֹרְבוּ נִצְמְתוּ בְְּחֻמָּם נִדְעֲכוּ מִמְּקוֹמָם" *

רַק בַּת שְׁלוֹשׁ עֶשְׁרֵה, וְכֹובֶד עֲלוּמִים עָיֵיף נִבַּט –

שִׁיעוּר אַחַר שׁיִעוּר – מֵהַסַּפְסַל הָאַחֲרוֹן,

סוחֵט לַחֲלַל הַכִּיתָּה שַׁק גְּרָמִים,

מֻוטָּל עַל צְלָלֵי פְּחָדִים רְחוֹקִים,

מִתְדַּפְּקִים עַל שְׁעָרִים נְעוּלִים,

הוֹלְמִים עַל תְּרִיסִים מֻוגָּפִים,

זוֹעֲקִים בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה –

אּל תַּשְׁלִיכוּנִי לְעֵת עֲלוּמַי,

כִּכְלוֹת כּוֹחִי אַל תַּעַזְבוּנִי.

סְלִיחָה, אֹופֶק,

שֶׁהִשְׁלַכְנוּ אֶת עֲלוּמַיִךְ

וּכִכְלוֹת כּוֹחֵךְ עֲזַבְנוּךְ לִמְשִׁיסַת עַרְלֵי-לֵב

מַכִּים וְחוֹבְטִים בַּחֲלוֹמֵךְ לְיָמִים יָפִים.

– – – – – –

* איוב, ו' 17