מאת: צבי י' כסה – יועץ ניהולי
הקשר הגורדי ישראל-פלסטינים גורר אותנו להטות את המדינה מריבונות אנושית לריבונות רשעית משיחית-לאומנית לא יהודית, של אפרטהייד.
1 נגד 5,000 (למעט כמה עשרות) הבאים לקפה שפירא. השיח אתכם מזמן לי אפשרות ללמוד את "כוכב הלכת" שלכם. בהתקרבי לעשור העשירי, עלי להשמיע לכורי-אוזניים את הדברים מהכוכב שלי. בשיח הקודם העליתי כי כל שיש לנו התחיל ממלחמת התרבות בין היהדות הפתוחה למודרנה ולזהות הלאומית – לבין האורתודוקסית הנעולה לשניים. זהות לאומית היא תקליטון אחר. זו הפרישה מאורתודוקסיה של צדק אלוהי וצידוק הדין, אל הצדק האנושי שאין בו צידוק הדין. אין אשם לנו. ישועתנו לא משמים. גורלנו בידינו. הזהות הלאומית היא הכָּן לזינוק אל מעגל הצדק האנושי = זכותו של כל עם לריבונות! בתפילות ו"בעם לבד ישכון" אין עתיד – אמר הרצל – אלא בפריצה אל מוקד המערבולות האסטרטגיות של המעצמות, כעם בין העמים וכמדינה בין המדינות. ושם – לתבוע את הצדק האנושי לעם היהודי. את הצדק האנושי קיבלנו מהעמים בנובמבר 1947, וב–1948 לקחנו אותו כאן במלחמה כדי לממש את מטרת-העל – "לנרמל את הקיום היהודי".
לא היה בהיסטוריה האנושית צדק יותר צודק, וזכינו לממש אותו על-פי תורת ויצמן: "צדק בצדק נגע". ככזה עמדנו מול הפלסטינים לא רק במבחן הכוח – אלא במבחן המוסרי. על-פי עמוס עוז, שננו: טובע בים מוצא קרש הצלה ועליו אנשים. אם הם אומרים "גם אתה" – הם אנושיים. אם הם אומרים "רק אנחנו" – הם רשעים. אנחנו טבענו בים ומצאנו קרש – ארץ-ישראל. אנחנו אמרנו לפלסטינים "גם אנחנו". והפלסטינים השיבו "רק אנחנו". על-כן ניצחנו גם מוסרית והקמנו מדינה – צדק לעם היהודי. עד 1967 הצלחנו על-פי "גם אנחנו" להתגבר על כל אויבינו, ועשינו – למרות המלחמות – "ריבונות אנושית". ואז באו הניצחון בששת הימים ואתו המשיחיות-הדתית-לאומנית של "רק אנחנו". ואוצר המלים התחלף מצדק לעם היהודי – לעוול לעם הפלסטיני.
האחד שהבין – אחרי אכזבות – שהקשר הגורדי ישראל-פלסטינים גורר אותנו להטות את המדינה מריבונות אנושית לריבונות רשעית משיחית-לאומנית לא יהודית של אפרטהייד, היה יצחק רבין. רבין ידע שאת הקשר הגורדי אפשר לנתק רק במכת חרב. זה היה הניסיון של אוסלו. לרוע מזלו, רבין הגיע להניף את החרב מאוחר מידי. אחרי אשכול, מנהיגי מפלגתו הביאו את יום הכיפורים, והמטולטלת הפוליטית נדדה מה"גם אנחנו" למנהיגות של "רק אנחנו". והמשיחיים-הדתיים-לאומניים היו חזקים לטפח תרבות – שתרמה לרציחתו של רבין.
והיום, 5,000 באי "קפה שפירא", שתיים הן האפשרויות: מדינת ישראל ריבונית אנושית – או מדינת ישראל ריבונית רשעית. כל ההתפתלויות ה"אמוניות" וה"צֶֶדֶקוּתִיות" המדיניות – הן קש וגבבה, נחלתם של אלה שמסרבים להבין את כוח הצדק בהיסטוריה של עמים קטנים (אותו הצדק שקיבלנו ב–1947). וזו המחלוקת נטו – לא בין הימין לשמאל, אלא בין הלאומנים והמשיחיים – לבין המחנה של הישראלים המבינים היום, ויבינו בעתיד, שאי-אפשר לממש את מטרת-העל של מהפיכת הריבונות לנרמל את הקיום היהודי – יחד עם כיבוש עם אחר ושלילת זכויותיו האנושיות והאזרחיות. ואלה הם הקרויים ומנואצים כשמאל.
נכתב:
1.
"רבין ידע שאת הקשר הגורדי אפשר לנתק רק במכת חרב. "
רבין כתב בספרו "פנקס שרות" 551: שאיבחת החרב אינה בת-ביצוע כי מפלגתו חצויה בנושא:
" בגוש אמונים ראיתי תופעה חמורה ביותר, סרטן בגופה של הדמוקרטיה הישראלית. אין מאבק כזה (בהם) יכול להתנהל אך ורק באמצעות כידוני צה"ל, כאשר מפלגת העבודה חצויה בגישתה כלפי הגוש ",
2.
"והמשיחיים-הדתיים-לאומניים היו חזקים לטפח תרבות – שתרמה לרציחתו של רבין." .
השופט העליון מזוז שלל קשר שכזה :
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3125319,00.html
ככה זה-יושרה לא קונים בשוק,או באקדמיה-נולדים עימה,או שלא.
ד"ר ג.א מספר שמזוז,השופט העליון קבע שלא היה קשר בין ההסתה נגד רבין ואוסלו לרצח רבין.
1.מזוז אמר זאת ב-2005 בשמשו כיועץ המשפטי(2004-2010) ולא כשופט עליון.אולי הוא קיבל את השופט עליון כגמול על אמירה זו.
2.הדברים נאמרו בישיבה של ועדת ביקורת המדינה לאחר שהועלו טענות כלפי הפרקליטות על מחדלים בטיפול בהסתה כנראה על רקע פינוי המתנחבלים בקטיף.
3.ברור שאין לצפות ממנו שיקבל טענות אלו מהיותו ראש הפרקליטות.
4.אבל כמובן שבחר להאשים את השב"כ.
5.יושרה?
שלילת הזכויות הלאומיות איננה "שלילת הזכויות האנושיות והאזרחיות". אם מר כסה טוען כך, עליו להחיל את הזכות הלאומית כזכות "אנושית ואזרחית" גם על הערבים תושבי ישראל שבתוך הקו הירוק.
מה גם שזכותם הלאומית של הפלסטינים יכולה להתממש כהרף עין במדינתם, שנקראת "ירדן" (שלא העלתה בדעתה לתת לתושבי הגדמ"ע איזו שהיא זכות לאומית במשך 19 שנות כיבוש ירדני). כל מה שצריך זה לשנות את השם.
ישראל של פעם הולכת ונעלמת.חיים גורי הלך לעולמו הלילה בשנתו ללא ייסורים.מוות של צדיקים כפי שהיה ראוי לו.בן 94 היה.
מרגע ששמעתי את הבשורה המרה הזו לפני זמן קצר הבוקר,עומדות דמעות בעיני.במיוחד כששמעתי את בתו מדברת על אביה ,את צביקה זמיר מדבר על חברו הקרוב ג'ורי ובודאי כשהשמיעו את שיר הרעות שיצחק רבין כה אהב.
יהי זכרו ברוך.
המשך
עכשיו מדברת בגלי צה"ל בתו של חיים גורי על אביה ומספרת על אהבתו העצומה לעם ולמדינה ועם זאת יכולתו לומר גם דברי תוכחה קשים.פרט ליכולתו השירית המופלאה ניחן ביכולת מיוחדת לתמצת.על המחלוקות הקשות בעם אמר:"יש צודקים ויש צודקים יותר".משפט המגלם את הצורך בשיח מתון.בשיח נגד השנאה.הוא עצמו עבר בחייו תהפוכות ויכולת לשנות דיעה.היה תקופה מסויימת אפילו חסיד ארץ ישראל השלמה וחזר בו.אולי זה אחד השורשים לביטוי "צודקים וצודקים יותר".הביע עוגמת נפש מההידרדרות המוסרית במדינה.אך תמיד אופטימי ומלא תקווה לשינוי.
דב אהרונוב
אשמח אם תאשר שגם אם היה נשאר בדעתו זו, כפי שנשארו משה שמיר, אלתרמן, חבורת אנשי העמק ורבים וטובים אחרים, גם אז היית כותב דברי הספד חמים אלה.
כך עשו עיתון ״ישראל היום״ שהקדיש את העמוד הראשי לנושא זה והכותרת הראשית היתה מילים משיר הרעות,
ועו״ד יורם שפטל שהקדיש את שיר הפתיחה לתכניתו, שיר לאומי בדרך כלל, לשירו הנפלא והרגיש של חיים גורי ״פנס בודד״.
לשרה
אני שמח ששאלת.
ללא צל של ספק.לא הייתי משנה כחוט השערה את דעתי.חשבתי שהגיע הזמן שמזהי ממה "אני עשוי".כבר כתבתי כאן לא מעט על הויכוח המר בין בן-גוריון וז'בו.בהרבה נושאים מאוד חשובים ז'בו הרחיק ראות מבן גוריון.אבל אולי החשוב ביותר מביניהם:בן גוריון החמיץ את הצורך להתיישב במקומות כמו חברון.בהצהרת בלפור וועידת סן רמו התייחסו לכל חלקי ארץ ישראל בדיוק באותה צורה.אילו ההתיישבות בתחילת דרכה של הציונות היתה דרכו של ז'בו הכל היה נראה אחרת היום.עניין חברון מסמל את תמצית התהום בין שני חלקי העם.המשך
למה כוונתי:יהודים ישבו בחברון כמה מאות שנים.לאחר 1929 והטבח הנורא לא נשארו יהודים בחברון.
לי אישית קשה מאוד לראות את החזרה לחברון ככיבוש.יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מההתפתחויות ומהטרגדיה המתחוללת כתוצאה מההתנגשות הבלתי נמנעת בין "הצודקים והצודקים יותר".בין הצדק הלאומי והצדק הפרטי.בין זה שמגיעה לעם ישראל מדינה כמו לכל העמים ובין אלו (הערבים הישראלים)שבצדק חשים שנגרם להם עוול.השופט ג'ובראן אמר שעד היום אינו יכול לשיר את מילות ההמנון שלנו.אני מבין אותנו.הטעות הגדולה ביותרשל א. גבאי -יחסו לז.בהלול.
תיקון
"אני מבין אותו"ולא "אני "מבין אותנו" בשורה לפני אחרונה.
המשך לתגובתי לשרה:
אני חרד עכשיו לפילוג ההולך וגובר ולתהום המתרחבת.
רבים יותר ויותר מבחינים בסכנה.תנועת "דרכנו" ותנועת "מפקדים למען בטחון ישראל"הן תנועות על מפלגתיות חשובות מאוד.הן "הרימו" השנה את עצרת רבין.סיסמת "דרכנו":
"הרוב המתון מתעורר".מנהיגה הנוכחי הוא קובי ריכטר.דמות מעניינת ומרתקת.
ועוד לשרה ולכל הקוראים:
כדי לעמוד על הרוחות המנשבות לאחרונה בכיוון הצורך הקריטי בשיח מתון ובתקווה המשותפת לכולנו הקליקו:
"עצרת רבין 2017 סרטון הסיכום יו טיוב".
הקיצוניים בכיוון ימין פה באתר מנסים לשווא לגמד את דמותו של חיים גורי.
הם מנסים לגמד גם את דמותו של איש ענק אחר הלא הוא יואל בן נון.לא יצלח הדבר בידם.
הקליקו:
"70 פנים עם ליאת רגב.יואל בן נון".
לצבי כסה מלים אחדות שמכבר רציתי והתכוונתי לומר לך; כאחוד שנמנה עם קוראיך הוותיקים והמוקירים את כתיבתך שהיא מעין מחוייבות לדור ההורים לשמר מורשתם, אנא המשך בתרומתך החשובה והכה-מוערכת!!!
עוד מעט במסגרת שיכתוב ההיסטוריה הימין יאמץ וינכס את גורי כמו שניכס את תרומפלדור ואת הקמת המדינה וכד'
ד"א-ז'בו היה בארץ בימי הקרבות באזור מה שנקרא אצבע הגלים שהיתה תחת שלטון צרפת והשתתף בדיונים האם וכיצד לסייע למגינים.
ז'בו,אביר הזיקפה הלאומית התנגד לשליחת סיוע.
הסמולנים הבוגדים הכריעו בעד סיוע ותרומפלדור יצא עם מעט סמולנים אחרים לסייע.
אבל זה לא מנע מהצבועים לנכס אותו ואת גבורתו כסמל למהותם ומעשיהם.
טוב שהביב לא הראה את פניו בטקסים ובלוויה ולא צייץ דבר.
היה לי לא נעים לראות ולשמוע את ריבלין.