לידיעת העיתונאי יועז הנדל

מאת: איתן קלינסקי – משורר ומורה לתנ"ך

בימים ש-3 ערבים ישראלים קטלו שוטרים בהר הבית והאיצו שנאה, חשוב קולו של האב השכול בסאם עראמין, ולא הלעג של הנדל.

 

 

 

לעבר בסאם עראמין – האב הפלסטיני השכול מבתו עביר, שהחליט להקדיש את חייו לפעילות לשלום ולא להרג ולנקם – מצא לנכון העיתונאי יועז הנדל לבטא נימה של זלזול ולעג, בתכניתו "שבע אקטואלי". בית-המשפט המחוזי בירושלים קבע: "שוטרי משמר הגבול ירו בילדה עביר תוך הפרת הוראות הפתיחה באש, ללא כל הצדקה". ראוי היה שיועז הנדל, שהזמין לתכניתו בערוץ השידור הציבורי את בסאם עראמין, פעיל מרכזי ב"פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני למען פיוס ושלום", יקרא לפחות את הקביעה הנחרצת של בית משפט בישראל. ראוי היה שבעת הריאיון של יועז הנדל עם האב השכול, תהיה מונחת לנגד עיניו קביעת בית-המשפט: "הנערה (בתו) נפגעה מירי ברחוב בו לא הייתה הפרת סדר", וכן "עביר (בת ה-10!) וחברותיה הלכו ברחוב ממנו לא היה יידוי אבנים ולא הייתה סיבה נראית לעין לירות לכיוון הזה".

 

 

כשיועז הנדל דיבר על ארון ספרים אנושי ועל התקווה לחיים אחרים בארץ, חבל שהוא לא ראה בבאסם עראמין וברמי אלחנן – הרואים את עצמם כאחים, אבות לכאב השכול על אובדן ילדים רכים מטרור שקטל את חיי ילדיהם – את המבטאים היפים ביותר של מחויבות להיחלצות ממציאות מדממת אין-סופית. חבל שלעבר בסאם עראמין, שיחד עם רמי אלחנן ועוד מאות הורים שכולים החליטו להקדיש את חייהם לשלום ולא לפעילויות נקם להמשך קטל חיים – יועז הנדל מצא לנכון להפגין זלזול מוחצן.

 

 

מצד אחד עמד בסאם עראמין, שצלף משמר הגבול קטל מ-20 מטר את חיי בתו בת ה-10. האב מדבר לעבר מחר של שלום, בשיח המכיל גם את כאבם של יהודים שחיי יקיריהם נקטפו, וכולם מבקשים לייחד מעמד של זיכרון ותקווה למציאות אחרת. מנגד עמד יועז הנדל, המראיין, שהפגין כלפי השיח המכיל כאב של שני העמים – שפת-גוף מבזה ופוגענית, במיוחד כלפי בסאם עראמין.

 

 

בימים ש-3 צעירים ערבים ישראלים מאום אל-פחם קטלו חיי אדם בהר הבית, חיי שוטרים ישראלים דרוזים, בימים של שנאה חסרת מעצורים העלולה להביא אותנו לסחרור דמים – יש חשיבות מרובה לקול הכן והכואב של האחים לשכול בסאם עראמין ורמי אלחנן. מי שמצא לנכון להביע נימה של לעג לכאב המכיל של השניים, העיתונאי יועז הנדל – אינו ראוי להיות מגיש בתוכנית טלוויזיה של השידור הציבורי.

  

 

 

50 תגובות עד עתה

  1. גידי צ.
    #1

    יועז הנדל הוא יפיוף פרצוף ימני ידוע, שמחפש מקלט תעסוקתי פוליטי אחרי שביבי זרק אותו. התנפלות על אב שכול פלסטיני שוחר שלום היא מטרה נוחה ליפיוף.

  2. גיל
    #2

    ותודה לך איתן על שכתבת דבר מה הוגן ואמיתי לאב השכול. קראתי הבוקר על עוד צעד "מטומטם" (צר לי) במסע האיוולת: האיסור להקים סוכת אבלים להורים ומשפחה של מחבלים. הפער המובן לכאורה בין טרור וצבא כיבוש צומצם מאד.

  3. גיל
    #3

    כוונתי לאמר שמה שנתפש לכאורה כשני מונחים מובחנים: זה טרור פלשתינאי וזה צבא "כיבוש", כבר לא כל כך מובחן ונבדל.

  4. זיוה
    #4

    ״קטלו״? מילה משונה ולא מכבדת.

  5. הילה דור
    #5

    לפי מה שפורסם ב'הארץ' הבת של בסאם עראמין נהרגה מכדור גומי שירו שוטרי מגב בחוסר זהירות כל ידי צלף בכוונה כפי שקלינסקי כותב. תיראו כאן.
    https://www.haaretz.co.il/news/law/1.1216933

  6. להילה דור
    #6

    בית המשפט קבע , "הירי שפגע בעביר נעשה תוך הפרת הוראות פתיחה באש, אין המדובר בפגיעה מירי שבוצע אל קהל מפירי סדר ומיידי אבנים, שבכללו או בקרבת היתה במקרה גם ילדה קטנה,,,לא היתה סיבה לירות לכיוון זה."

    ובימים שבוצע רצח מתועב בהר הבית, יש חשיבות לקול של אב שכול האומר לא לאקדח, לא להרג, לא לנקם, ולא להתייחס אלין בבוז

  7. אבנר
    #7

    על מה אתה כותב-איתן?
    "במשך שני לילות מוסלמים איימו על הקהילה היהודית בלונדון הכו אותם הרסו את מכוניותיהם והחריבו את השכונה".

    http://provokator.co.il

    ערבים סרבו לשרת חיילי מילואים בחנות מנטה בעין יהב

    http://rotter.net/forum/scoops1/414442.shtml?utm_source=finance.sponser.co.il&utm_medium=ticker

    התפרעות אלימה בבריכת שפיים ע"י צעירים מג'סר אזרקה כולל מכות לשוטרים

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4990247,00.html

    לא מתאים לי להיות שכן קרוב שלהם.
    שכנות טובה אפשרית משני עברי גדר.

  8. דב אהרונוב
    #8

    ל-1

    לפי הויקיפדיה יועז הנדל הוא דמות רבת פעלים ולא יאה לו הכינוי "פרצוף".גם כתוב שהוא התפטר ולא פוטר.
    אין סיבה "ללכלך" על יריבים.במיוחד חשוב לדייק בעובדות.

  9. דב אהרונוב
    #9

    המשך 5

    אזכיר:
    יועז הנדל זכה בתואר "אביר איכות השלטון" על טוהר מידות מטעם התנועה לאיכות השלטון בישראל -שאינה חשודה במשוא פנים לימין.האם לאדם כזה יאה הכינוי "פרצוף" או "יפיוף"?
    הוא הסטוריון שחיבר ארבעה ספרים וביניהם ספר שהוא מעין תשובה ימנית לספר של עמוס עוז.

  10. דב אהרונוב
    #10

    המשך 9

    ולעצם העניין שעליו נחלקו הדיעות בראיון של יועז הנדל עם האב השכול:
    בדקתי עתה את הפרטים על האירוע הטראגי:
    החקירה של המקרה העלתה שהיתה רשלנות אבל בשום אופן לא רצח כמו שגרס האב.

    ההגדרה "ירי בשוגג" שאותו נקט יועז הנדל אולי אינה מדוייקת כחוט השערה אך היא הרבה יותר קרובה להגדרה "ירי ברשלנות" מאשר להגדרה "רצח" כפי שטען הרב השכול.

  11. אבנר
    #11

    8-10
    אמא תרזה.

  12. דב אהרונוב
    #12

    ל-11

    סוף כל סוף הבנתי שהכינוי הוא לשבח.כי קשה לי להאמין שאתה מצדד בסילופים והוצאת דיבה ומשבח אותם.

  13. נעמיט
    #13

    אבנר 7 הדוגמאות שאתה מביא מזכירות לנו למה צריך להיזהר מהכללות לא בדוקות.
    בכלל לא ברור שיש קשר בין הפיגורות השונות שאתה מפנה אליהן.
    המשותף היחידי הוא היותם ערבים או מוסלמים.
    אי לי מושג מאיזה אזור אתה בארץ, אבל מי שגדל בדיונות שג'יסר א-זרקה הוא חלק ממנו – יגיד לך כל מיני דברים מפתיעים, במיוחד אם הוא ערבי מהאזור.

    בקיצור – דיר-בלכ. הנייר סובל הכל אבל החיים זה משהו קצת יותר רגיש.

  14. נעמיט
    #14

    "מי שגדל באיזור הדיונות שג'יסר א-זרקה הוא חלק ממנו"

  15. שרה
    #15

    נעמיט 13
    גם מי שגדל ליד אום אל פאחם יכול לספר לך דבר או שניים.

    לצערנו על ג׳סר א זרקא שמענו כבר לפני 17 שנים.
    אבנים נזרקו אז מהגשר אל כביש החוף,
    בכר ז׳אן, בן 54, מראשון לציון נפגע ומת. מכוניות נוספות ניזוקו.

    ברור שמי שלא היה חלק מהסתה, לא היה שם ולא זרק, לא אשם. כך גם באום אל פאחם.

  16. נעמיט
    #16

    שרה
    אי לי מושג איפה את גדלת,
    אבל נראה שאין לך מושג על האזור המדובר.

    התגובה שלך היא בדיחה או מה?

    דרך אגב ההרוג בכביש החוף לא ננסקל ע"י כל הכפר.

    תעשי לעצמך טובה.

    דרך אגב, היית פעם באום אל פאחם?

    (תשובה לא נכונה לשאלתי – לשאול אם הייתי בהתנחלות).

  17. אבנר
    #17

    נעמיט-13
    1.מדוע את מיסתורית,ולא בפעם הראשונה?
    ניתן להתרשם שגדלת על הדיונות בג'סר
    מה שמעת שהוא מפתיע על ג'סר?
    שתפי או שסתם את מעיפה רמזים ללא בסיס.
    2.הייתי בג'סר-היישוב עצמו ממוקם על סלעי כורכר.
    המרחק בינו ובין הים קטן.לא כל כך שמתי לב בקשר לחולות אבל ידיעה כללית שעכשיו התעדכנת בה באזור ג'סר יש רצועת חול צרה מאד.רק דרומה לירקון החלו רצועות חול רחבות.
    תל אביב ובת ים וחלק מחולון היו חול.
    מי שנוסע בכביש 4 דרומה מצומת המטאורולגי יכול לראות ממערב ומזרח הכביש חולות.
    כל מערב ראשון הוקמה על חולות.
    המשך

  18. אבנר
    #18

    המשך
    דרומה יותר יש מובלעות חול שחודרות למרחק של 7-8 ק"מ מהחוף.
    הבריטים נטעו אקליפטוסים במיפגש החולות והאדמה הטובה כדי למנוע המשך נדידת החול לתוך הארץ.
    אם יש בג'סר חול אז זה רצועה צרה ואני מעריך שרובה מכוסה צמחיה.
    3.צודקת חלקית.בטעות נכנס הקישור הראשון אודות הראל סקעת.לא שייך לעניין.
    שני הקישורים האחרים שהבאתי קשורים לדפוסי
    התנהגות של אנשים בעלי תרבות ודת דומים.
    זה הקשר.
    לא מתאים לך?לא צריך.
    4.על מה דיר בלכ?

  19. אבנר
    #19

    נעמיט-13
    שכחתי-אם את רוצה לראות את עניין החולות תפתחי את וואללה מפות,תבקשי את מפת קיסריה תוכלי להגדיל ולהקטין ולהזיז את המפה לכל כיוון.
    תעלי על מפת היישובים את תצלום האויר המספק בזכות צבעיו השונים תמונה די מדויקת היכן יש עדיין דיונות חול.
    ד"א,עתודות החול נגמרות מהר,עוברים לנגב ויתחילו לייבא.

  20. דב אהרונוב
    #20

    בעניין החולות.

    פעם, היינו אנחנו הילדים בקרית חיים לוקחים את האופניים ונוסעים לרכיבה לאחר גשם על הגבעות ליד שפת הים.מה שהיום קרית חיים המזרחית היה שטח חולי ענק.

    ואז הגיעו כמויות עצומות של עולים חדשים ששוכנו במעברות.נבנו להם בתים היכן שרק היה ניתן והחולות נעלמו.הברירה היתה:

    חולות נשארים אזי גם המעברות נשארות.ברירה אכזרית.

    וגם היום ה"קרב" בין הצרכים וה"ירוקים" משך.
    לפעמים הירוקים צודקים.ולעתים אין ברירה.הניתן לדמיין היום את ישראל ללא כביש 6? היתה אומנם הצעה לבנות מנהרות.לא מעשי תקציבית.
    המשך

  21. דב אהרונוב
    #21

    המשך

    גם היום,טרי טרי,ישנו "קרב" כזה.
    בצפון מתוכננת הקמת טורבינות ענק על מנת לנצל את אנרגיית הרוח.ו"נולד" קרב של אזרחים שאמורים להפגע מהטורבינות הללו.מדובר ברעש בלתי נסבל ובהבזקים קשים של אור.טירדה בלתי נסבלת לכל מי ש"ברח" לפריפריה כדי להימנע ממגורים בעיר גדולה וסואנת. מי צודק? אני לא מצוי בפרטים.תהיה כנראה איזו פשרה בסופו של דבר.יקטינו את הנזקים מהטורבינות בהשקעה כספית נוספת.אין לי מידע פרטני מספיק על מנת לקבוע עמדה.

    בכל אופן,טוב שיש "שוטרים" של איכות הסביבה בדמות "הירוקים"
    שמקטינים נזקים.

  22. דב אהרונוב
    #22

    תיקון
    "קריית חיים המערבית" ליד הים.לא "המזרחית" כפי שכתבתי בטעות.

  23. שרה
    #23

    נעמיט 16

    1. קיראי את תגובתי עד סופה ותראי שהערתך בעניין ״כל הכפר״
    מיותרת.

    2. בעבר הכרתי היטב תושבים מכפרי וואדי ערה. בעבר סיפרתי כאן על כך. מכירה את האזור מצויין, כולל את הקיבוצים והמושבים באזור.

    ממש לא מעניין אותי היכן גדלת אך הפרצוף של
    ״מספר יודע כל״ (מונח ספרותי, בטח יש לך תואר גם. ספרות)
    לא תמיד במקום…

  24. שרה
    #24

    תיקון:
    תואר גם בספרות.

  25. הילה דור
    #25

    לשרה #23
    התגובה שלך לגמרי מיותרת . תמיד עשהיא לא יכולה להתמודד היא כותבת כמו שכתבה לך

  26. הילה דור
    #26

    לשרה #23
    התגובה שלך לגמרי מיותרת . תמיד כשהיא לא יכולה להתמודד היא כותבת כמו שכתבה לך. כל מיני לעגנות. מצחיק, מצחיקה בדיחה ודברים כאלה, וכמה שהיא בעצמה מבינה.
    בכל נושא היא מבינה.
    ולכתוב לך "ההרוג בכביש החוף לא נסקל ע"י כל הכפר" זה ממש נכון כמו שממש נכון שאף אחד משני המילואימניקים בבית הממשל ברמאללה לא נזרק מהחלון על ידי כל ערביי רמאללה.

  27. אסתר
    #27

    זו רשימה על חשיבות אמירת אחים לשכול, אב שכול פלשתיני וישראלי, האומרים לא לשיח של אקדח. מחליטים לשים כל יהבם בשיח השלום – "זה לא ייגמר עד שנדבר".
    יש חשיבות לאמירתם בימים ששיח האקדח רצח שוטרים. מצער, שהמראיין לא נהג ברגישות רבה כלפי רגשות אב שכול, שחש כי בתו נרצחה, ומתוך כאבו הוא דורש מבני עמו להסיר שיח קוטל חיים ולנתב את השיח רק בנתיבי מו"מ. המרואיין פניו למחיקת העבר ולשיח שאין בו נקם, המראיין החליט להיתקע בעבר ולהתווכח עם המרואיין על רגשותיו כלפי מה שהיה. חבל שהתגובות אינן מתייחסות לנושא המאמר.

  28. דב אהרונוב
    #28

    לאסתר 27

    זה נכון שלא רבים התייחסו.אבל תראי את תגוביתי 10.אני כן התייחסתי.ועעשיו ארחיב אם כי ניסיתי להימנע מזה.

    את איתן קלינסקי אני מעריך על רגישותו ודאגתו לאדם הסובל גם אם הוא פלסטיני.
    אך קשה לי עם זה שהוא רומז ביותר משמץ של בטחון שהיה כאן רצח מכוון כפי שהאב השכול טען.

    בניגוד לו אני מאמין לתחקיר שקבע חד משמעית שהירי היה ירי של רשלנות.
    כשקלינסקי אומר שהצלף ירה ממרחק של 20 מטר על ילדה קטנה ברור שהוא יותר מרומז שזה היה רצח.לא אהבתי את זה.הוא לא היה שם.נכון שגם אני לא.אבל אני מאמין לתחקיר.הוא לא.

  29. דב אהרונוב
    #29

    המשך

    לאישוש נוסף לטענתי על הרמיזה של איתן שזה היה רצח הוא השימוש שלו במילה "קטל"(בספרו על הטראגדיה על מות הילדה הקטנה בשוגג) ו"קטלו" בדיווח על הרוצחים המתועבים-החלאות מאום אל פאחם-אשר מטרתם הפוכה מערגה לשלום.מטרתם היתה להגברת החיכוך ולעורר מדנים בין שני העמים.

    ובעצם גם בין הדרוזים והמוסלמים.

  30. נעמיט
    #30

    שרה, אם גדלת באזור ואדי עארה, לא יתכן שכל מה שאת יודעת על ג'יסר א-זרקא מסתכם במה שהזכרת כאן.

    אני מוכנה להמר , ותקני אותי אם אני טועה, שמעולם לא ביקרת למשל באום אל-פאחם, בכופר קרע, בבקה, או בכפרים ערביים אחרים בארץ. (בטח לא ישנת שם)

    אני בטוחה שבביהס שבו למדת לא למדו תלמידים ערביים וגם לא בכיתה שלך.

    יש לי ספק רב אם את יודעת ערבית.

    אני ביקרתי בכפרים של ואדי עארה ובהרבה כפרים אחרים בארץ, כולל לינה.
    למדו איתי בביה"ס ובכיתה תלמידים ערביים.

    ואני יודעת ערבית, כולל קרוא וכתוב (לא מספיק לצערי).

  31. נעמיט
    #31

    וכדי להסיר ספק, אציין מה שכבר צייתי פה פעם, שעשיתי שבת בשעלבים (כתוצאה מזה הבנתי אחר כך את הפרסומים על השבר בקיבוץ) הייתי בסדר פסח בכפר שבת (ברור שזה כולל כבר את כל החג).

    חרשתי את הארץ הזאת ברגלים לארכה ולרוחבה, אבל דווקא אמא שלי לא כיבדה בחיים פועל ערבי שלה, כי אף פעם לא היו לה פועלים ערבים שכירים.
    היא כן התעסקה אי אילו שנים במעקב של הש"י אחריהם.

  32. נעמיט
    #32

    1. בכפר חב"ד.
    2. אני לעומת זאת לא שרתתי במודיעין. ומכאן שאני לא יודעת הכל….

  33. שרה
    #33

    נעמיט 30, 31
    רבות הן הטעויות בתגובותיך אלה. כולל הנחות יסוד.
    האם חוסר הפרופורציה בין התרכזותך בתשבחות עצמיות לבין רצונך לתרום לדיון מכשיל אותך?
    גם מה שניסית לייחס למשפחתי מופרך.
    עם כל הכבוד, לא אגזים אם אומר ״שלי נעליך״.

  34. דב אהרונוב
    #34

    "האיש האחד יחטר ועל כל העדה תקצוף"?

    הסוגיה אינה חדשה.רש"י בפירושו מבחין בין בשר ודם ובין אלוהים.
    מלך שחלק מעמו סרח מעניש את כל העם כיוון שאין ביכולתו להבחין מי הם האשמים ולכן מעניש את כל העדה.התמיהה נגד האלוהים היא שהוא יודע כל ולכן יכול להעניש את האשמים בלבד.
    עד כאן מספורי התנ"ך.ומה ההשלכות לימינו אלה?מה ההשלכות למעשי טרור נפשעים?
    האם ניתן להעניש רק את האשמים?
    הבדיקות במחסומים גורמות סבל לאוכלוסיה שממנה יצא המפגע.הדרך למנוע זאת היא לא להפסיק את הבדיקות.הדרך היא להפסיק את הטרור.
    האשמה במפגעים!

  35. נעמיט
    #35

    גלי לנו שרה 33 את הטעויות בהנחות היסוד.
    האם ביקרת בכפרים ערביים?
    האם לנת פעם בכפר ערבי?
    האם למדו איתך בכיתה תלמידים ערבים?
    האם את יודעת ערבית?
    האירי את עינינו – איפה מונחות הטעויות בהנחות?

    ומה את יודעת על ג'יסר א-זרקא מלבד מה שטרחת לציין?
    ומה את יודעת על היחסים הפנימיים בין תושבי ואדי ערה הערביים –
    אדרבא – רענני את זכרוננו. ןלמדי אותנו משהו שאיננו יודעים בתחום הזה.
    אדרבא – נלמד ואולי נחכים.

    אין לך זכות להטיף מוסר כשאינך מביאה ולא בדל עובדה אחד להוכיח את טעות ההנחות.

  36. נעמיט
    #36

    דב 34 "האשמה במרצחים" – זה בדיוק מה שהם רוצים לגרור את כולם מכל הצדדים להתייחסות קולקטיבית, להעמקת החיץ והשנאה.

    לכן כדאי להגיב גם עם קצת שכל, ולא ליפול בדיוק במלכודת שהטרור מציב לנו.
    כולנו, למען בטחוננו נבדקים בכל מיני מקומות. מפשפשים לנו בתיקים, וכו'.
    אבל כשלפי הוראות השב"כ פוגעים ללא כל צורך באזרחים תמימים וישרים ומחטטים להם בפצעים שאסור לחטט בהם – זה לגמרי לא תמים ולא חכם ולא בטחוני.
    אין כמו אור השמש לחיטוי. האם אנחנו מספיק חזקים להיחשף לאור השמש?
    http://www.blacklabor.org/?p=59222

  37. דב אהרונוב
    #37

    לנעמיט 36

    זה שצריך שכל-בזה אין ספק!
    כמה דוגמאות:

    1)בדיקות מופרזות לאזרח ישראלי אך ורק כי הוא ארמני-כמו בדוגמא שהבאת:טמטום.
    2)לאחר הפיגוע של מחבלי כפר קאסם
    ורצח השוטרים-ישראל לא פעלה לפי ההסכמים עם ירדן.היתה חייבת להיוועץ לפני ההחלטה להפעיל את הגלאים וליצור שיתוף פעולה.
    3)בכיוון ההפוך:
    מי שהשתמש באמבולנסים במחסומים על מנת להעביר נשק הביא לסבל צפוי מראש לכל הנשים ההרות שיש להן סיבוכים בהריונן.אי אפשר במקרה הזה להאשים את השלטונות ישראל על הכבדת ההליכים.
    איך אמרת?
    בנוסף לכל,צריך חוש מידה ושכל ישר.

  38. דב אהרונוב
    #38

    תיקון:
    מחבלי "אום אל פאחם" כמובן.

  39. נעמיט
    #39

    אהרונוב – אכן
    ואפשר להוסיף – חוש מידה ושכל ישר היו חסרים כשישראל נשאבה להרפתקת הכיבוש.
    לאזרוח השטח לא היה דבר וחצי דבר עם בטחון.

    לםי השמועה, בין דיין לאלון היתה תחרות ועוינות.
    כשלוינגר ביקש "רק לעשות את הסדר" במלון פארק בחברון, דיין כשר הבטחון היה צריך לאשר או לדחות, וכנראה שהיה דוחה. אבל הוא היה חולה. אלון ניצל את ההזדמנות וסידר את האישור.
    "שמועה" – ליר ביטחון, אבל האמת היא שזה כנראה יותר מצוק משמועה.

    ללמדנו מה משפיע בסוף על גורלו של עם שלם שכלא את עצמו בכבלי הכיבוש.
    ולא אמרתי דבר על מוסר.

  40. דב אהרונוב
    #40

    לנעמי 30

    אפשר וגם מוצדק להעניק משקל רציני לרב לוינגר וחלקו במה שקרה לנו.
    בדומה אפשר גם להעניק משקל רציני לחנן וגוש אמונים.הכל נכון.אבל אי בקוק שמתווה אלון קסם לרבים ואני מודה-אני בכללם.
    אי אפשר להתעלם ממנהיגי מפא"י -ברובם הגדול שחשבו שאחרי שניצחנו במלחמה בה היינו באיום על קיומנו-יש הצדקה ליהנות מפירות הכיבוש.שמעון פרס היה אז "נץ".יגאל אלון לא דיבר אל אוזניים ערלות.העיקרון להתיישב אך ורק במקומות ריקים מאנשים למען בטחון ישראל נראה סביר.האנשים שחזו את הסכנות-כמו פרופ לייבוביץ היו מועטים.המשך

  41. דב אהרונוב
    #41

    במיוחד לא נחזתה תחילתה של הגישה המשיחיסטית.
    לא הפנימו מספיק את מה שעבר על המפ"דל והמהפך ממפלגה ציונית ומתונה למשהו שונה לחלוטין.הניתן להשוות את דוקטור בורג,זבולון המר וחבריהם למנהיגים שהחליפום?
    ונזכור היטב שמנחם בגין הודיע "עוד יהיו הרבה אלוני מורה".
    ממתווה אלון המקורי לא נותר דבר.
    הכל התעוות.עיקרון של ההתיישבות אך ורק בשטחים ריקים לא קיים יותר.גם העיקרון שלא גוזלים אדמות פרטיות של ערבים נרמס.והכי מדאיג:
    מרימים ראש בגלוי נגד השלטון המרכזי וחולמים על שלטון ההלכה.כל אלו אין להם דבר עם מתווה אלון.

  42. נעמיט
    #42

    צר לי אהרונוב – נחזתה גם נחזתה.
    אבל היו מי שלא רצו! להפנים.

    אלון מאשר ללוינגר להישאר בחברון? זה שטח ריק?
    חוץ מזה – לא רלבנטי שטח ריק או לא.
    ישראל ניסתה לאחוז בארבעת הקצוות של המקל.
    שניים לא הספיקו לה.
    גם שלטה בשטח לפי הכללים הבינלאומיים וגם צפצפה עליהם באותו הזמן.
    גם הפעילה שיקולי ביטחון וגם נגררה אחרי המשיחיות בניגוד לביטחון.
    ובעצם רשימת הקצוות המנוגדים ארוכה עוד יותר.

    השיח הפוליטי נהיה קריפטי – תוצאה טבעית של התנהלות מלאת סתירות וקריצות.
    אחרי 19 שנה של עצמאות האצ"ל עדיין פעל נגד הבריטים…

  43. אבנר
    #43

    נעמיט-42
    1.אהבתי-"אחרי 19 שנה של עצמאות האצ"ל עדין פעל נגד הבריטים".
    תיקון קטן-הוא עדיין פועל.
    2.פיספוס קטן בהבנת המחשבות וההתנהגות של מנהיגי המדינה אחרי הכיבוש ביחס לשטחים.
    מדובר באנשים שבחייהם,בהוויתם,ההתישבות בארץ היה יעד מפעיל רב עוצמה,כל חייהם הוקדשו לכך.
    3.אחרי שההצעה להחזיר השטחים הכבושים,למעט י-ם והגולן ופיתחת רפיח,תמורת שלום אמת נדחתה בועידת חארטום הודיעו לערבים שאנחנו נחזיק בשטחים כפיקדון עד שיתרצו ובינתיים,כדי להפעיל עליהם לחץ הודיעו שנתחיל להתנחל באזורים בעלי חשיבות בטחונית
    המשך

  44. אבנר
    #44

    המשך
    אשר ממילא אין כוונה להחזירם.
    כמובן שכרגיל,ולא רק אצלנו,היה באז,רחש בחש,מהומה רבתי כשרבים ניסו להטות את ההחלטות לכיוון הרצוי להם.
    4.האסון שהמיט אשכול בהביאו את עצמות ז'בו לקבורה ממלכתית,כפי שדרש ז'בו בצוואתו ושב.ג התנגד לכך כל השנים,הצירוף של בגין לממשלת האחדות,ה"זיכוי" שנתן ללבון,ההכפשות מבית את ב.ג פתחו את השער,לא רק את הדלת,בפני כוחות פוליטיים שכעבור 40 שנים כולם יכולים לראות עד כמה צדק ב.ג במדיניות "בלי מק"י ובלי חרות".
    5. במקביל חלו,לרעה,חילופי דורות בהנהגת המפד"ל
    והמר היה חלק מהרע הזה

  45. דב אהרונוב
    #45

    לנעמיט 42

    קראתי את הערך "תוכנית אלון" וגם את הערך "יגאל אלון" בויקיפדיה שם מופיע פרק על "תוכנית אלון"(שכיום קוראים לה לעתים "מתווה אלון").
    מומלץ לקריאה לכולנו.ישנם הבדלים בדגשים וגם בעובדות (משניות)בין שני המקורות.לפי מקור אחד התוכנית הוגשה חודש לאחר סיום מלחמת ששת הימים.לפי מקור שני כשבועיים.
    כידוע-התוכנית לא אושרה בגלל מחלוקת.יגאל אלון ניסה בתוכניתו לפשר בין חסידי "אף שעל" ו"ארץ ישראל השלמה" ובין הקבוצה שטענה שיש להחזיר את כל השטחים.הוא דגל בסיפוח מיידי של השטחים שברצוננו להשאיר בידינו.המשך

  46. דב אהרונוב
    #46

    המשך
    לפי הנאמר שם אלון הפתיע בתוכנית שלו בגישה מתונה יותר לעומת עמדותיו בעבר.בתוכנית מוצעת אוטונומיה לערבים.מודגש מאוד הצורך לשמור על רוב יהודי גדול ככל האפשר במדינה היהודית לאחר הסיפוח.התוכנית לא כללה את חברון בשטחים שיישארו בידינו.לפי הנאמר בויקיפדיה דיין התנגד לתוכנית כי גרס שנשאיר לעת עתה את כל השטחים בידינו לצרכי מיקוח.טבנקין התנגד בחריפות כי היה קרוב בדיעותיו ל"אף שעל" ול"ארץ ישראל השלמה".
    ממרחק הזמן מסתבר שגישתו של אלון ל"חתוך" דברים מהר ככל האפשר היתה עדיפה.כך נראה לי בכל אופן.
    המשך

  47. דב אהרונוב
    #47

    המשך
    לצערי לא הספקתי עדיין לרענן את זכרוני בעזרת עיון מחודש בדברים שנכתהו על הנושא בביוגרפיה המצויינת והיסודית של אניטה שפירא על יגאל אלון.

  48. דב אהרונוב
    #48

    אני מחזיק בידי כרגע את הביוגרפיה הכה יסודית והמעמיקה של אניטה שפירא על יגאל אלון הדגול.
    אלון היה ראש ממשלת ישראל 19 ימים בלבד,לאחר מותו הפתאומי של לוי אשכול.מי שהחליפה אותו היתה גולדה מאיר.המינוי היה מינוי פשרה כדי לא להכריע בין שני המועמדים הטבעיים:משה דיין ויגאל אלון.
    השניים שצעדו במקביל כל חייהם עוד מימי היותם ראשי הפלמ"ח.בספרה של אניטה שפירא מובאים דברים רלוונטיים ל"תוכנית אלון" בפרק 11 בספר.בעיקר בעמודים 486,488-491(לפי ההפניה בביליורגפיה בסוף הספר של אניטה שפירא).אסתפק במספר ציטוטים(המשך)

  49. דב אהרונוב
    #49

    המשך

    ע'488:
    "את הקווים העיקריים (של תוכנית אלון,ד.א.)שירטט,כאמור,שבועיים לאחר תום הלחימה.היא היתה מושתתת על שלושה יסודות:דמוגרפי,בטחוני ומוסרי:לשמור על הרוב היהודי במדינה,להבטיח את הירדן כגבול האסטרטגי של ישראל,לא לשלוט על עם זר".

    באותו עמןד בהמשך:
    "המפה ששירטט ביקשה לספח למדינת ישראל רצועה ברוחב בין 10 ל-15 ק"מ לאורך בקעת הירדן,וכן לספח את מדבר יהודה,את גוש עציוןוירושליים רבתי"

    המשך אותו עמוד:
    "הנרסה הראשונה של התוכנית כללה
    אוטונומיה לגדה המערבית,שתיתן לתושבים אפשרות לנהל את חייהם"

  50. דב אהרונוב
    #50

    כדאי להוסיף שאניטה שפירא לא "כיסתה" בבביוגרפיה ("ימי חלדו")של יגאל אלון את אלון כפוליטיקאי.

    הפרופ למדעי המדינה דני קורן, שהיה מנהל לשכת אלון בהיותו שר החוץ,ראה בזאת החמצה.
    הוא עודד את ה-ד"ר להסטוריה מנור למלא חסר זה.

    התוצאה היא ספר שחיבר מנור בשם

    "יגאל אלון -ביוגרפיה פוליטית:
    1949-1980".

הוספת תגובה

הקוראים מתבקשים להגיב בסגנון ראוי. תגובות עם דברי בלע לא יפורסמו.
מספר התווים בתגובה מוגבל ל - 500.






XHTML: ניתן להשתמש בתגים אלו: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>