חוק "מסע אלונקות" | על צד שמאל

חוק "מסע אלונקות"

eliyahoo-koufmanמאת: אליהו קאופמן, רב אורתודוכסי
הסרט "מסע אלונקות" פתח מסך אמיתי על הצבא. למרות המחאה הממסדית, הקרנתו הכניסה ביקורת לצבא, והעלתה מודעות לצפוי לכל מתגייס.

 

מקדנציה לקדנציה מורע המצב בכנסת. יותר צעירים פוחזים נבחרים, ללא ניסיון של עשייה, ועל דרך האידיאולוגיה המופשטת הללו מקדמים חוקים ללא אחריות של "סוף מעשה במחשבה תחילה". מאחר והימין הוא הרוח הגבית שנושבת, הצעות החוק מקבלות צורה פשיסטית. פעם היו כמה חברי כנסת נמהרים שראו את קידומם בפופוליזם פשיסטי, והיום יש שם גם שרים כאלה. בקדנציה הקודמת העלה הימין, באדיבות "קדימה", שורה של חוקים אנטי דמוקרטיים, כדי לסתום את הפה ליריבים הפוליטיים, מבלי להבין שחוקים אלה יובילו את ישראל למשהו כמו צי'לה בימי הרודן פינושה.

1מסתבר שגם בקדנציה הזו התהליך ממשיך, ולא מעט בזכות הכיסאולוגיה שנתניהו הלביש על "יש עתיד" וה"תנועה". שוב מתחילים צעירים פוחזים לקדם הצעות חוק ניאו-פשיסטיות. אחד מהם הוא ח"כ יוני שטבון, איש צעיר ועולה חדש מצרפת. הוא חש בבית במדים החדשים של ה"בית הלאומי", כאשר קידם לאחרונה את הצעת החוק "ג'נין, ג'נין". לא לחינם יוצאת חמתו של היועץ המשפטי על ההצעה הזו. היא באה לשדרג את הצבא הישראלי כפרה קדושה, שגם אם נעשו שם פשעים חמורים – צריך לכלוא את המבקר זאת, משום שהצבא הוא מעל לכל ב"קדושתו". אין לך משטר פשיסטי יותר ממשטר שהופך את הצבא לקדוש מכל, ומגונן על ה"זכות" הצבאית לעשות ככל שיחפצו ללא ביקורת ציבורית.

שנתיים לפני שח"כ שטבון נולד בצרפת, בחורף קר של 1977, הגענו מהבקו"ם לבה"ד 4, ליד התנחלות בית אל של היום. היינו בוגרי תיכונים מבתים טובים, והורינו לא חשדו כי בצבא עלולים ילדיהם להיהרג אי שם, בגלל טרטורים סדיסטיים של מפקדים מורמים מעם. באותם ימים לא העזו לתקוף את הטרטורים. מי שנהרג או התאבד בגלל רשעות מפקדיו הוכרז כ"נהרג במילוי תפקידו", והוריו היו בטוחים שילדם היה זכאי לאות הגבורה וכי האויב הוא שחיסלו… בבה"ד 4 הבנו שלא כך הם העניינים. מיום רביעי (באותו לילה ניצחה מכבי ת"א בכדורסל את צסק"א מוסקבה) ועד שיצאנו הביתה ביום שישי, הספקנו לשמוע על לא מעט התאבדויות של חיילים. ידענו שאסור לנו לספר זאת בבית, ובכל מקרה לא יאמינו לנו. באותן שנים ההורים לא ביקרו בבסיסים. את ליל שבת ביליתי בשינה טרופה עד שעות הצהרים של השבת. במוצאי שבת הוקרן בקולנוע "תפארת", ברחוב הרצל בראשון לציון (היום נמצא שם בנק ירושלים) הסרט "מסע אלונקות". כשצפיתי בסרט חשתי הקלה גדולה. למרות הלחץ לקראת החזרה לבסיס בבוקר ביום ראשון, ידעתי שהסרט הזה יציל אותנו מטרטורי שווא. הסרט פשוט פתח לראשונה מסך אמיתי על הצבא. למרות קול המחאה הצבאי והממסדי נגד הסרט, הקרנתו הרחבה הכניסה אנושיות וביקורת לצבא תוך כדי דיכוי מפקדים סדיסטיים שהיו שם. כך עלתה המודעות של החיילים ושל הוריהם למה שצפוי באמת לכל מתגייס.

אילו הצעת החוק של ח"כ יוני שטבון – שכאמור עוד לא נולד אז – הייתה קיימת כבר באותם ימים, מי יודע אם יוצרי הסרט היו מעלים אותו. לעומת זאת, ברדיו היו ממשיכים להודיע על מותם של חיילים "במילוי תפקידם".

pixelstats trackingpixel

24 תגובות עד עתה

  1. רחלי
    #1

    אתה כל כך צודק, עד כאב.
    הלוואי וכל הרבנים האורטודוכסים יחשבו בדומה לך.

  2. marc boosen
    #2

    החברה הישראלית השתנתה במשך 35 השנים האחרונות (משנת 77'- אותה מציין כותב המאמר), יותר ויותר נושאים נכללים בביקורת הציבורית, והביקורת נעשית יותר מעמיקה, מקיפה, ורצינית.

    בנוסף- עם כניסת האינטרנט- המידע נעשה הרבה יותר זמין והמוני- אין שום סיכוי לשמור סודות לאורך זמן.
    השאלה היחידה שקיימת- האם כולם מעוניינים "לדוג" את המידע הספציפי- מתוך אותו אוקיינוס של מידע, אבל זוהי שאלה בפני עצמה, אשר ראוייה למחשבה עצמאית ולמאמר נפרד.

    אין שום סיכוי כי המצב יחזור לזה שהיה קיים ב- 77', כפי שמציין/חושש כותב המאמר.

  3. אליהו קאופמן
    #3

    אבל עובדה שזה קרה בג'נין וזה ממשיך לקרות בעוד הרבה מקומות. אם החוק הזה – חס ושלום יעבור, אי אפשר יהיה לשמוע על דברים כאלה גם בתקשורת וגם באינטרנט. שדרוגו של צבא כ"פרה קדושה" יטיל מסך שחור על כל השחור שמתנהל שם.

  4. marc boosen
    #4

    לגבי הסרט "ג'נין- ג'נין" (כפי שמציין מגיב מס' 3- במרומז ובצורה עקיפה), ישנם חיילים המעורבים בלחימה- אשר חשים פגועים- בטענה כי המצב המצויין בסרט- בצורה מעוותת, וכי הוצאה דיבטם רעה. דבר זה מחוזק ע"י דו"ח האו"ם לגבי אופי הלחימה שם, כפי שנבדק ע"י קופי ענן.

    מצב זה הינו איזון- בין חופש המידע וחופש הביטוי, לבין- הוצעת דיבה, וזכותם של הנפגעים מדיבה- לתבוע את שמם הטוב.
    מי- כמר קאופמן- מכיר את הקונפליקט הזה.

  5. אליהו קאופמן
    #5

    אינני חולק כי זכותו של כל אחד לתבוע את שמו הטוב אבל בשביל זה יש כבר את "חוק לשון הרע" ולא צריך לחוקק חוק חדש שיסתיר את האמת. החוק החדש ששטבון רוצה לחוקק דומה למצב בו אדם נפגע מכתבה עיתונאית ובמקום לתבוע את העיתון הוא מבקש מתקשורת – בחוק כתוב, לא לכתוב יותר ביקורת.

  6. marc boosen
    #6

    לאליהו קאופמן, מס' 5:

    הבעיה הספציפית של חיילי צה"ל, כפי שהתעורר אחרי הסרט "ג'נין ג'נין" הינו- חיילי צה"ל אינם יכולים לתבוע את שמם הטוב, לפי הבנתם, לפי "חוק לשון הרע"- רק צה"ל יכול, זכות יסוד זו נשללת מהם בגלל היותם חיילים.
    שינוי החוק נועד לתקן עיוות חוקי זה, כך שחיילי צה"ל יוכלו לתבוע- ישירות, ללא אישור דובר צה"ל ו/או גורמים פיקודיים בצה"ל (לפעמים- מונעים משיקולים אחרים- ולא מתוך תחושת- הוצאת לשון הרע של החיילים "בשטח").

    שוב- מצב של איזון בסתירה בין שתי זכויות- יסוד שונות- זכות הבעת דעה (הסרט "ג'ניו ג'נין"- לצורך העיניין), לבין כבוד האדם וזכותו לשם טוב- שלא יוציאו את דיבתו רע (החיילים "בשטח", נתמך על דו"ח האו"ם שבוצע ע"י קופי ענן- לדוגמה).

    תקנו אותי אם אני טועה

  7. עובד
    #7

    מוזר שהדרישה לאפשר לכל זב חוטם להשמיץ את חיילי צה"ל בהאשמות מצוצות מן האצבע ולמנוע מהם כל הגנה משפטית, באה דווקא ממי שמאיים על כל צעד ושעל לתבוע אנשים לדין על הוצאת דיבה(בין היתר גם את החתום מטה) על כל פיפס שנראה לו כהשמצה.

    כמה אופייני לאנשים שהרלטיביזם המוסרי הוא הדגל שלהם. איזה כיף לשחק את המשחק הדמוקרטי כאשר חוקי המשחק חלים רק על ה"רעים", בעוד שה"טובים" (מר קאופמן לצורך העניין) משוחררים מהם.

    אין, אין, אין תכונה בזויה יותר ממוסר כפול.

  8. אליהו קאופמן
    #8

    לבוסן: אז מדוע הצבא לא תבע? ובאמת לחיילים לא צריכה להיות זכות אישית משום שהם נשלחו בקולקטיב אבל אם הקולקטיב – קר, הצבא , אינו תובע, אזי, מדוע צריך לחוקק חוק שיעלים מהציבור את מעללי אותו צבא שאפילו לא מעיז לתבוע את האשמתו ומעניין גם מאיזה סיבות הוא חושש לכך…
    זה חוק שבאמת מתאים למדינות פשיסטיות – שם הצבא אינו חפץ להתמודד עם פשעיו בבית המשפט, אז מחוקקים לו חוק עוקף בית המשפט.

  9. אליהו קאופמן
    #9

    לעובד: לנרות קשיי ההבנה אחזור על העניין. לצבא יש זכות לתבוע כל מי שירצה אבל אין לו זכות לקבל חוק הגנה על מעלליו כאשר הוא מעדיף לא להתמודד בבית המשפט עם ההאשמות נגדו. ושוב, קרא למעלה על מהי מדינה פשיסטית ומה תפקיד הצבא בה.

  10. עובד
    #10

    לאליהו קאופמן

    לצבא יש זכות לתבוע כל מי שירצה, אבל הד'ימים שיושבים בפרקליטות הצבאית (והאזרחית) לא עושים זאת, ואף מונעים, בעזרת החוק הנוכחי, אנשי מילואים אינדיבידואלים מלעשות כן. הצבא שלנו נמנע מלהגיש תביעת דיבה נגד רשת פראנס 2, בעקבות עלילת מוחמד דורא, ולא זו בלבד, אלא שהוא הגוף האחרון בעולם שעדיין מתנצל על "הריגתו" של האידיוט הקטן, כאשר אפילו האנטישמים הגדולים ביותר כבר ירדו מהפארסה הזו.
    בתנאים אלו לא נותר לאנשי המילואים אלא להילחם בעצמם על שמם הטוב, כאשר המדינה מביישת לא רק את עצמה אלא גם אותם אישית, כשהיא יורקת על החללים שמסרו את נפשם בג'נין לא כדי להגן על המולדת אלא כדי להימנע מפגיעה באזרחים פלסטינים. ואגב, לא אתפלא אם יתברר בעתיד שבמשך כל השנים יש לצה"ל תיעוד שמוכיח מלכתחילה את ההצגה המבוימת של א-דורא, אבל הוא נמנע מלפרסם אותה כדי לא להעליב, חלילה, את הערבים.

  11. marc boosen
    #11

    לאליהו קאופמן:

    תפקידו של הצבא- להלחם בזירה צבאית ולא בזירה המישפטית, וכך הוא רואה את עצמו.

    בנוסף, בלחימה יש פצועים והרוגים, כולל לחיילי צה"ל, ולכן- פגיעה בשמם של החיילים הוא "כסף קטן"- אין דם, נכות פיזית או מוות- ולכן טין הוא מעדיף להעביר לפגיעה זו משאבים (זמן, כסף, מעמץ)- מבחינתו זהו מצב זניח- אע"פ שמבחינת החיילים "בשטח"- בהחלט אין זה המצב !!!

    משילוב שתי הפסקאות הקודמות- אין הצבא נכנס לעניין ואין הצבא מטפל בו, כפי שאין הצבא מטפל בבעיות יחסי החוץ של מדינת ישראל- לא מעניין אותו והמחיר נסבל מבחינת הצבא, אך לא מבחינת החיילים "הפשוטים" שלחמו שם.

    עכשיו- אם החיילים חשים פגועים ברמה האישית בשמם הטוב, ואין הם זוכים להגנה ע"י הגוף ששך אותם- מדוע למנוע מהם להגן על עצמם- ברמה האישית ? האם יש לשלול מהם את זכות ההגנה- רק משום שנישלחו ע"י הצבא ? הרי מר קאופמן ציין במפורש את הסרט "מסע אלונקות" אשר עורר את זכות ההגנה על חיילים מפני טירטורים …

    כנראה ומר קאופמן רואה בזכויות- משהו סלקטיבי- מותר לו אבל פסול לאחרים …

  12. אליהו קאופמן
    #12

    לעובד: הצבא שאתה מתאר חי באגדות ומה שתיארתי ב"מסע אלונקות" איננו סיפור היסטורי אלא מציאות הקיימת גם כיום- בתוך הצבא מהצבא החוצה, נגד אזרחים בשטחי הכיבוש. החוק הזה מיועד לתת הגנה טובה יותר להמשך המצב באיומי "תביעה" נגד כאלה שירצו להוציא את האמת החוצה. השיטה הזו לא נולדה בישראל- בחוק החדש, היא הובאה ממדינות ששם הצבא הוא הכל יכול.

  13. עובד
    #13

    לאליהו קאופמן

    עוולות נעשות גם בידי צה"ל, כמו בידי כל צבא או גוף אחר. אבל נגד שום צבא בעולם לא קיימות עלילות דם שאפילו מתקרבות ברמת הנבזיות שלהן לעלילות נגד צה"ל:

    החיילים הישראלים אונסים בסיטונות נשים פלסטיניות כדי להפוך אותן למנודות, וכך להפחית את שיעור ההתרבות של האוכלוסיה הפלסטינית.

    חיילי צה"ל קוצרים איברים של פלסטינים כדי למכור אותם.
    צה"ל הורג אלפי ילדים פלסטינים, מונע מזון ואספקה רפואית מעזה.
    מוחמד דורא, הטבח בג'נין, המשפחה שנהרגה בחוף עזה (ממוקשים שהטמין החמאס), תמונות ילדים הרוגים שהתפרסמו בעולם, והתברר שנהרגו בידי פלסטינים או שהיו קשורים בכלל למלחמה אחרת.

    תמונות ששודרו ב-BBC במלחמת לבנון הראשונה והוצגו כבניינים בוערים בבירות, שהיו למעשה תמונות ישנות ממלחמת קוסובו. סצינת "האישה המייללת והבית ההרוס" ממלחמת לבנון, שחזרה על עצמה עם אותה שחקנית במקומות שונים. ילדים שאופרו ונצבעו בקטשופ ו"חולצו" כביכול מבניין בי"ס שהופצץ.

    ועוד ועוד. אתה לא מנסה להגן על הפלסטינים מעוולות, אלא מנסה לשמר כלי להפקת עלילות דם שקריות שבהן אתה וחבריך, שהשקר הוא הערך העליון שלהם, מוציאים את דיבת היהודים רעה.

  14. marc boosen
    #14

    ככל שמתרבות תגובותיו של אליהו קאופמן, אני שם לב לעובדה כי אין הוא מעוניין לאפשר לחיילי צה"ל להגן על שמם הטוב בתביעה על לשון הרע- אם הם חשים פגועים מכך (זכות יסוד- כבוד האדם- שמירה על שמם הטוב), אך זכות זו- משום מה הוא שומר לעצמו …

    בנוסף לכך, העלה מר קאופמן במרומז את האירועים בג'נין- כפי שמצויין בסרט "ג'נין ג'נין", אך הוא מתעלם לחלוטין- מעדויות אחרות לגבי האירועים בג'נין, כולל מהדו"ח של האו"ם- כפי שנבדק ונכתב ע"י מזכ"ל האו"ם- קופי ענן, לאחר שהוא ביקר במקום ותיחקר את השתלשלות האירועים … במצב זה- אין פלא כי החיילים אשר לחמו בג'נין- חשים כי שמם נפגע/הוכפש, אך שוב פעם- מר קאופמן איננו נותן לעובדות לבלבל את התיאוריה שלו ולשלול את זכות ההגנה ממי שחש כי הוכפש מהסרט …
    במילים אחרות- סלקטיביות בעייתית בהתייחסות לעובדות ונתונים, וכן- סלקטיביות בעייתית לגבי ההגנה מלשון- הרע …

    לכן- עולות בי התחושות (נכון- לא עובדות, אך תחושות קשות לאחר קריאת מאמריו ותגובותיו של קאופמן)- כי יחס כפול זה, מוסר כפול זה- של מר קאופמן- נובע משיקולים אידאולוגיים אנטי- ציוניים- להכפיש ו/או למנוע הגנה מהכפשות- מכל מה ומי- שקשור לציונות, אך במקביל- לשמור את זכות ההגנה מהכפשות- לעצמו …

    תקנו אותי אם אני טועה

  15. אליהו קאופמן
    #15

    לעובד: אל תאריק עדותך ל"עלילות" כדי להסתיר את המציאות כמו זו שחיילת מתעללת באסירים כדי לבזותם גם כמוסלמים ואח"כ הפרחחית הזו מפזרת את "שללה" ועוד לא מבינה מה עוללה , למה מבקרים אותה וממשיכה בהסתה הגזענית. בכלל איפה קיים בעולם צבא שנשים מופקדות על אסירים בטחונים ועוד מתעדות את צילומי התעללותן?!זה לא צבא יהודי ואסור לקטלגו כזה!

  16. marc boosen
    #16

    הבהרת דעתי הבסיסית:

    אין אני בה להגן על עוולות- אם קיים חשד או חשש מעוולות- יש לחקור לעומק וברצינות, ואם אכן יש צדק בחשש/חשד זה- יש לתקן עוולה זו, לפצות את הנפגעים, ואם מסתבר כי נעשו מעשים פליליים- יש למצות את הדין !!!

    אך במקביל- אין זה מצדיק הכפשות, עיוות המציאות- ע"י התייחסות סלקטיבית לנתונים, התייחסות רק לחלק מהנתונים והתעלמות מאחרים, או- הצגת שמועות- ללא בדיקה- כאילו הן עובדות, הצגת עדיות- ללא חקר וללא עימות עם עדיות הפוכות/אחרות (מי צודק ומי לא)- כאילו זוהי האמת לאמיתה …

    בנוסף- תביעת לשון הרע- אפשרית לכולם- ניתן לברר בבתי המשפט- אם מה שפורסם- אמת היא, או- לשון הרע …

    לצערי- מר קאופמן- קצת "התבלבל" לגבי אופן בירור האמת ונושא לשון הרע …

    תקנו אותי אם אני טועה

  17. עובד
    #17

    לאליהו קאופמן

    אם חיילת שמתעללת בעצירים זה כל מה שיש לך להביא על פשעיו של הצבא הישראלי, סימן שאתה לא יכול להרחיק עדותך אפילו אם תרצה. אילו היה צה"ל רוצח באמת אלפי ילדים פלסטינים, לא היה צריך להציג תמונות של ילדים שנהרגו בסוריה או בידי פלסטינים כאילו נהרגו בידי ישראל, ובוודאי שלא היה צריך לביים הצגה נואלת כמו זו של מוחמד דורא, ולא היה צריך למרוח ילדים בקטשופ ולהטמין אותם בבניין הרוס ואחר כך "לחלץ" אותם מול המצלמות. אם קיימת הוכחה אולטימטיבית לעובדה שצה"ל הוא כנראה הצבא המוסרי ביותר בעולם, זוהי העובדה שאויביו נזקקים לתעלולים בזויים כאלה. ואם מדברים על רצח ילדים, על רצח משפחת פוגל בידי ידידיך היקרים שמעת? זה, למרבה הצער, לא היה מבוים.

  18. אליהו קאופמן
    #18

    יש לא רק את החיילות הללו אלא ישנם ספרים שלמים שמתלוננים על התנהגות החיילים לא רק לאוכלוסיה הפלשתינאית אלא גם בתוך יחסי פיקודים- מפקדים בתוך הצבא ונדמה לי שגם למתנחלים יש לא פעם טענות כלפי ה"פרה הקדושה" הצבאית שמצווה לשחוט אותה. ולמר עובד, הייתי שמח אילו היית מזדהה כי ללמד אותך באמת מהי דיבה ביחס ל"ידידיי" במוגע לרצח משפחת פוגל. ברור לי שמי שמעליל על אחרים הרי ב"מומו" הוא מעליל ולכן לא פלא שאתה חושד שכל האמת על חיילי הצבא הן "המצאות". אפילו ה"חבר שלכם" החדש – שכתב את הספר האהוב עליכם , "בן החמאס", מגלה טפחים מדהימים מהתעללויות צבא הכיבוש בעצירים ערבים ללא צורך "ביטחוני" כלשהו.

  19. אשר ורד
    #19

    נקודת המוצא של אליהו קאופמן היא שנאה לציונות , למדינת ישראל , לצה"ל ולכוחות הבטחון וכמיובן לכל ממשלות ישראל – כולל בן-גוריון -אחד בדורו.הוא משתמש במלים כמו דיקטטור , פשיזם וכיוצא באלה כמו שונאי ישראל אנטישמים. הוא יהודי חרדי קיצוני ופנטי מבית מדרשם של חסידי סטמר החשוכים וברוב חוצפתו מטיף לנו מוסר. חבל להתוכח איתו.

  20. אילן הרטוב
    #20

    אליהו
    חילות אמריקאיות ,בריטיות ,קנדיות ואוסט5ליות שמשו כמופקדות על אסירים בטהוניים עירקים
    אגב תיש לי חברה אמריקאית שכהנה כרבנית צבאית בעיראק

  21. אילן הרטוב
    #21

    מציע לאסור להשתמש\ז בכינוי פשיסט לגבי כאלה שאינם פשיסטשים .פשיסט הוא זה המתנגד לבחירות חפשיות.חבר הכנסת היחידי שהיה פשיסט היה מאיר כהנא. כמובן אבא אחימאיר ,פרנקו סאאדם חוסיין וקדאפי היו פשיסטים.

  22. אליהו קאופמן
    #22

    הצעתו האחרונה של ברטוב היא הקרובה ביותר לרעיונות הפשיסטיים והדיקטטורים. הוא יחליט מי פשיסט ולמי לקרוא פשיסט….
    פשיזם זו איננה התנגדות לבחירות אלא העמדת המושג "מדינה" מעל לאדם ולזכויותיו. אפשר לבדוק היטב מי מאלה שהקימו את המדינה גרס כך והצמיד לכך גם "תנאים מיוחדים". כברטוב וחבריו נוקטים בלשון פשיסט נגד כל אחד זה מותר אבל כשמכנים כך את אליליהם הרי שהם יוצרים מגדרם ומוכיחים כמה גם הם קרובים להגדרה זו.

  23. אליהו קאופמן
    #23

    לאשר ורד: בן גוריון היה "אחד בדורו" אבל במיוחד לשלילה. אין כאן צורך לפרט משום שבלאוו הכי אדם כמו ורד לא יקשיב לאמת.

  24. marc boosen
    #24

    מעניין, מר קאופמן- בתגובתו מס' 22- רואה בשלילה את מי ששם את המדינה לפני האדם וזכויותיו (נושא- אשר בהקצנה שלו- בעייתי גם בעיני), כאשר הוא עצמו שם את האלוהים- לפני האדם וזכויותיו …

    מן הראוי כי מר קאופמן יחליט- מהו הערך החשוב- האדם וזכויותיו, או- משהו אחר (מדינה, אלוהים) …

    לא חשוב- הוא כבר החליט …

    אין לי בעיה עם קביעתו לגבי האלוהים, אך הוא מנגח אחרים- אשר בחרו כמוהו- כאילו קיים משהו מעל האדם וזכויותיו …

הוספת תגובה

הקוראים מתבקשים להגיב בסגנון ראוי. תגובות עם דברי בלע לא יפורסמו.
מספר התווים בתגובה מוגבל ל - 500.






XHTML: ניתן להשתמש בתגים אלו: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>