מאת: עמוס אריכא בן-סירה – יוצר עברי ואיש רוח
הנשיא לא לומד מניסיונו החבוט להציל את ביבי, גדול המושחתים, ובכוח הוא מנסה לגרור מנהיג נקי כבני גנץ, ולהציגו כשוות-ערך לביבי.
איור ראשי: הנשיא ריבלין "מלחיץ" ידיים לביבי ולגנץ
הנשיא ריבלין ממשיך לנסות להציל מפח הזבל ההיסטורי את המנהיג הכי מושחת בפוליטיקה הישראלית לדורותיה. ריבלין איננו לומד היכן רגליו צריכות להיות נטועות. אלה אינן רק בעיותיו של הנשיא, אלא בעיות המדינה השבויה בידי גדול המושחתים והמנוולים בהיסטוריה הקצרה שלנו.
בושה להיות ישראלי כיום. בושה להימצא תחת ממשל של פסיכופט. בושה שרק ח"כ גדעון סער העז לצייץ; איפה כל האחרים גיבורי הליכוד והגוש הימני/משיחי?
מאז צץ אצלנו "הישראלי/האמריקני", מדינת ישראל הפכה למדינה מופרעת, ששוטים רבים בה הם ממוצא רוסי, כמו בכוונתם להפרות את הצד הימני הפשיסטי של המפה המבולבלת שלנו. אני נדהם מה"רוסיות" הזאת, שאין לה כל דמיון וקשר ליהודים שעלו מרוסיה בעליות השלישית והרביעית. מה אנחנו באמת יודעים עליהם ועל עברם של "הרוסים החדשים" הללו? איננו יודעים עליהם כמעט כלום, ממש כמו שאיננו יודעים על שנות האפלה של אביגדור-איווט ליברמן, 
אולי המתעתע הגדול בכנסת – מחוץ לנתניהו, ומחוץ למתייפייף יושב-ראש הכנסת יולי אדלשטיין. למה אין "רוסים" בצדדים אחרים של המפה הפוליטית? מעניין אם יבוא יום שבו עיתונאי יתחיל לגלגל בעלילות חייו של יולי אדלשטיין, למשל.
ואם נחזור לליברמן, ממליך המלכים: חובה על כל שפוי לקרוא את הספר "תיק ליברמן" שכתבה עורכת-הדין אביה אלף, שעמדה בראש צוות החקירות שהתמקד בעלילותיו הכלכליות של ליברמן. עלילותיו אפופות עד היום בעננים כבדים של ערפילים סמיכים, שאפילו מבט חד מתקשה לחדור בעדם לצורך חשיפת האמת. מדובר בספר מצמרר על האיש שמתעתע בכולם גם ברגעים אלה ממש, כאילו מדובר באדמו"ר – אחד שמסוגל לכפות ממשלת אחדות לאומית, אבל אין לו אומץ לומר שבלי ביבי. למה ומדוע?
וכאמור, אחד מבני החבורה הזאת הוא הנשיא ראובן (רובי) ריבלין, המתחיל לעורר שאלות ביחס לממדי הבנתו הפוליטית. אכן, לזירה הפוליטית מתאים בימים אלה התואר ביצה מצחינה, זירה שבה מככבים אנשים שכדברי דן בן-אמוץ ז"ל "לא שמים עלינו אפילו קצוץ". על כל אלה מרחפת דמותו של הנשיא ריבלין, שבא לנשיאות מהזירה הפוליטית הכי מקולקלת שהייתה. לצערי הנשיא לא לומד מניסיונו החבוט להציל את ביבי, גדול המושחתים, ובכוח הוא מנסה לגרור מנהיג נקי כמו בני גנץ, ומפלגה נקייה כמו "כחול לבן", ולהציגם כשווי-ערך לביבי ולגוש האנטי-ציוני שלו. הטעות של הנשיא ריבלין הופכת להיות כאן – כלימה לאומית.
אנחנו מסכימים!
כך הם בדיוק פני הדברים. אנו נתונים כ "Sons of Chimney" (תרגומי הקלוקל ל"בני ערובה") בידי עדת נוכלים אשר הציגונו ככלי ריק בדרכם אל השררה והנכסים האישיים שהיא מאפשרת (כשררה, כוח, רכושנות וחמדנות). הנשיא הוא מן היותר ערכיים ומוסריים שבתוכם (לאחר שהמוציאים לפועל שבעדה ההיא, סרקו את בשרו במסרקות של ברזל ובעור שיניו הגיע אל הנשיאות. והמוני המרקדים לפני עגלי הזהב בזמרת "מלך ישראל לנצח" וב"אל הם אלוהיך ישראל" הם ציבור מסורס, נטול כל כבוד עצמי וחיים תחת הילה מזוייפת שפורשים מעליהם הדמוגוגים.
1.בעליות ה-3 וה-4 לא היו יהודים מרוסיה משום שהחם הגרוזיני נעל שערי היציאה.
זהו האסון הקדימון לאסון השואה.
2."נשיאותו" של רובי היא אסון קטן נוסף.
פוליטיקאים קטנים העדיפו בן דמותם על פני הפרופ' שכטמן.
3.לרובי יש קושי מול הנוכל-ממקומו כיריב לנוכל עליו להישמר מכל משמר מפני האשמתו ביחס לא אובייקטיבי,לפחות,כלפיו.
"ריקוד" לא פשוט.
4.שימו לב-בצילום שילוב הידיים ידי הנשיא למטה,ידי גנץ מעליו וידי הנוכל מעליהם,שתי ידיו.
גם בצילום שילוב הידיים מפגישתם בבית הנשיא זה אותו דבר.
זה התת מודע מתאר אמת.
"השטח" בפעולה.
https://twitter.com/sefiova/status/1180123821854089218
עוד "שטח" בפעולה-הפגנות תמיכה בנוכל ליד ביתו של היועץ המשפטי.
הסיסמא-"העם דורש צדק משפטי".
https://www.haaretz.co.il/captain/viral/.premium-1.7948426