הטרגדיות – והעו"סיות

ayelet_razמאת: איילת רז, עובדת-סוציאלית
אנשי המקצוע הם "הרשות המבצעת", לא "הרשות המחוקקת". לא הם קובעים את המדיניות, לא הם מחליטים על סדר העדיפויות, ולא הם מחלקים תקציבים.

 

בצל הטרגדיות שבהן הורים רצחו את ילדיהם, אני רוצה לשתף אתכם בתחושותיי כעובדת סוציאלית, סביב הכותרות של "הכתובת הייתה על הקיר" ו"רשויות הרווחה שוב התרשלו".
מומחים גדולים ממני בנפש האדם קבעו שאיש מקצוע, מומחה ככל שיהיה, אינו יכול להיכנס לנבכי נפשו של אדם אחר. מכאן שהאשמת אנשי המקצוע בכך שלא ידעו מה עומד אותו אדם לעשות, היא מופרכת וחסרת בסיס. יתרה מכך: הטלת אחריות על הרצח על כל אדם אחר מלבד הרוצח, משמעה הסרת האחריות מהרוצח. זו לא רק שגוי, זה גם חסר אחריות ולא מוסרי.
ועוד לא דיברתי על הפחד המשתק עו"סים מלפעול, בשל האמירות כי הם "חוטפי ילדים" וכדומה.
1הבה נדבר על תפקידם של העו"סים (ושל השוטרים, הפסיכולוגים וכדומה). מצופה מאנשי המקצוע הללו להיות שומרים חברתיים, ולהחזיק את החזית החברתית במדינה. אבל צבא, כל צבא, זקוק לכלים כדי להילחם. כל עוד לא מציידים את הצבא החברתי הנ"ל בכלים שיאפשרו לו לבצע את תפקידו, אין לאף אחד זכות לבוא אליו בטענות, ובוודאי לא בטענות חסרות בסיס.
קל ונוח להאשים את אנשי המקצוע, שתפקידם לבצע מדיניות שנקבעה. אנשי המקצוע הם "הרשות המבצעת", לא "הרשות המחוקקת". לא הם קובעים את המדיניות, לא הם מחליטים על סדר העדיפויות הלאומי, ולא הם המחלקים את התקציבים. קובעי המדיניות, הפוליטיקאים, הם האחראים למחסור בתקנים ובכוח אדם, הם האחראים להיעדר די סמכויות ו"שיניים" לאנשי החוק ולאנשי הרווחה, והם המנהיגים פה גישה של "ללכת בלי ולהרגיש עם". הטענות והלחץ הציבורי צריכים להיות מופנים אליהם, אל נבחרי הציבור. הציבור צריך לבוא אליהם בדרישה שיחוקקו חוקים שדואגים לרווחת האדם באשר הוא אדם, ולא רק לרווחה שלהם ושל בעלי ההון. יש לדרוש מהפוליטיקאים גם שידאגו שהחוקים יאכפו, ועל המפרים אותם יוטלו סנקציות שיהוו הרתעה ממשית. אחריות הפוליטיקאים כוללת דאגה לתקציבים הנדרשים, לתקנים, לכוח האדם, לאיוש המשרות על ידי אנשי מקצוע ראויים, ועוד. וזה דורש, כמובן, גם להכיר בחשיבות של אנשי המקצוע הללו ובקריטיות של תפקידם – לא כסת"ח חברתי! אז אולי יתחילו להתייחס אל אנשי המקצוע בהתאם, כדי שיוכלו לעשות את עבודתם כנדרש וכמצופה מהם, ואולי הם יוכלו אפילו – רחמנא ליצלן – להיות מתוגמלים כראוי עבור עבודת הקודש שהם עושים.
צפרא דווייק, יושבת-ראש איגוד העו"סים, פרסמה מאמר דעה בנושא ב"ישראל היום". כמוה גם אני מנסה לשפוך אור על המקום הבעייתי שבו נמצאים העו"סים, בין הציפיות מהם כשומרים החברתיים – לבין האמצעים המועטים הנמצאים ברשותם בנסותם לעמוד בציפיות. היא כתבה, בין השאר: "…הציבור מכיר עכשיו את ילדי משפחת גור… אולם אינו מכיר את אלפי המשפחות והילדים שעוברים מסכת אלימות, כאשר אנו, כאנשי מקצוע, מעורבים בחייהם ומגנים עליהם. …לא כל הציבור מכיר את מיעוט הכלים אשר מדינת ישראל נותנת בידינו כדי שנוכל לקחת את כל הידע, הכישורים, המסירות ועולם הערכים שלנו, ולנצלם לטובת אלה הזקוקים להגנה הטובה ביותר".
כולי תקווה כי בפעם הבאה שהעו"סים ייצאו למאבק על מעמדם ועל זכויותיהם, חלקים רחבים יותר בציבור ידעו לומר כמה קריטי לחברה כולה תפקידם כשומרים החברתיים, וידעו לזהות כי מאבקם הוא מאבק על פניה החברתיים של המדינה, מאבק למען החברה בישראל, ומכאן שזהו מאבק שראוי לתמוך בו. למאבק שכזה יש סיכוי לשאת פירות, ולאפשר לנו – העו"סיות והעו"סים – להתמודד עם מצבים חברתיים ומשפחתיים קשים, לפני שיהפכו לטרגדיות.

27 תגובות עד עתה

  1. ריקי ב., עו"סית
    #1

    איילת רז האלופה – ביטאת את רגשות כולנו בבהירות, בחדות ובאומץ. יישר כוחך!

  2. בני שמש
    #2

    לא צריך להיות עו"ס כדי להסכים עם הכתבה. די להיות עם שכל ישר ורגישות חברתית. שני הדברים שלממשלה הזו – חסרים.

  3. פנינה פרץ
    #3

    הצרה היא שלכולם מגיע שכר ראוי יותר – לעו"סים, לאחיות, לשוטרים, לעובדי נגב טקסטיל – למי לא? אז מאיפה לוקחים? מוכרחים לומר בגלוי שיש רק מקור אחד לכספים: 4 מיליארד ₪ בשנה שנזרקים להתנחלויות. נזרקים – כי גורל רובן יהיה בדיוק כהתנחלויות של גוש קטיף.

  4. ראובן מילוא
    #4

    אני רוצה לשבח – את העו"סים העושים מלאכת קודש, את הכותבת על דברים חברתיים אמתיים, את יו"ר איגוד העו"סים שהעזה להציף את הנושא, ואת מערכת על צד שמאל שפרסמה הכל. תמכתי במאבק העו"סים בעבר, ואתמוך בצורה פעילה יותר בעתיד.

  5. חדווה
    #5

    דבריה של העו"סית איילת רז,נגעו מאוד ללבי,בכנותם וביושרם.דבריה,לעניות דעתי,הם אמת לאמיתה והלוואי שיגיע בקרוב היום בו מלאכת הקודש של אנשי מקצוע אלה תתאפשר,הן מבחינת המשאבים והן מבחינת התמיכה הציבורית בהם.

  6. יונה ניצן
    #6

    אילת יקרה=דיברת מליבי

  7. ניבה
    #7

    לא קיבלנו תשובה מדוע עובדים סוציאלים שנואים על ידי המטופלים שלהם. הרי עובד סוציאלי אמור לשרת את הציבור החלש והנה הם פוגעים בו ומשרתים את בעלי הממון, בעלי הפנימיות ועלוקות האומנה. מי אמר שתפקיד העובד הסוציאלי להיות שומר חברתי? פירושו של דבר שהיום עוס זו בעצם עבודת שיטור. אם אתם שוטרים, אז כדאי שתחליפו שם כי זו לא עבודה סוציאלית. המקצוע הזה עובר התבהמות מוסרית.

  8. איילת
    #8

    תודה לכל המגיבים, תמיכתם מרגשת אותי. באמת!

    ניבה- עובד סוציאלי אמור לשרת כל מי שפונה אליו. והוא עושה זאת, כמיטב יכולתו אל מול העומס האדיר והיעדר התקנים והשעות (והתייחסתי לקושי למלא את התפקיד כראוי ללא המשאבים הנחוצים במאמרי). אני לא יודעת על סמך מה את טוענת כי העו"סים משרתים "את בעלי הממון, בעלי הפנימיות ועלוקות האומנה". אלו דברים שכואב לי לשמוע, ואני מניחה שהם נאמרים בשל חוויות שליליות כלשהן שחווית על בשרך או שקרובים אליך חוו. עם זאת, הייתי רוצה לבקש שלפני שאת שופטת כה לחומרה את כל העו"סים כולם על סמך אותן חוויות- תלכי לשבת שעה-שעתיים באחת מלשכות הרווחה. מעניין אותי איך תרגישי אל מול העומס היומיומי, מקרי החירום שצצים בכל רגע נתון, הכעס והעצבים המושלכים בפניו של כל עו"ס ולו רק משום שהוא נגיש לצעקות ולכן יכול לשמש כשק אגרוף של כל מה שחושב נעשה לו עוול ע"י כל גוף שהוא.
    ולגבי הגדרת התפקיד כשומר חברתי- יש חוק שנקרא "חוק העו"סים" וכן "תקנות העו"סים". שם מוגדר תפקידנו, החזון, המטרות, היעדים… ומכל אלו נגזר בצורה די חד-משמעית כי תפקידנו הוא, בין היתר, להיות מצפון חברתי ושומרים חברתיים. זו לא המצאה שלי, אם כי זה ללא ספק אחת הסיבות שבגללן בחרתי דווקא במקצוע הלא-פשוט ולא-ממש-מתגמל הזה. את מוזמנת לעיין.
    ושיהיה חג שמח לכולם.

  9. ציפורה ויזר
    #9

    בנושא הטרגדיות שבהן הורים רצחו את ילדיהם…עם הזעזוע והכאב לנוכח הזוועה, צצות ועולות שאלות לגבי מקומם הקבוע והכל-כך צפוי מראש של
    העובדים הסוציאליים, בעין הסערה הציבורית.
    מדוע אפשר לצפות בוודאות כי יפנו אצבע מאשימה כלפי רשויות הרווחה?
    האם העומדים בראש המשרד, על דורותיו, עיצבו את תפקיד העובד הסוציאלי כאחראי בלעדי בחסות חוקים ותקנות, להוציא את הערמונים מן האש….ועוד ללא תוספת סיכון, ללא הערכה מספקת למקצועיות וליכולת ההתמודדות במצבים מורכבים?!

  10. ניבה
    #10

    אני מכירה היטב את החוק והתע״ס וזו הסיבה שאני מתקוממת על כך שאתן קוראות לעצמכן עובדות סוציאליות. כי למעשה אתן שוטרות בלי מדים, וגם בלי חוק ובלי משמעת. הכול אצלכן מתבסס על התרשמויות ותחושות, ועל בסיס זה אתן חורצות גורלות. הציבור חושב שהעו״ס עוזרת למי שנקלע בכסף או בדרך אחרת, אבל אין לכן מענים חוץ מהפעלה ברוטלית של סמכויות להוצאת ילדים לאימוץ מנשים עניות, או ניתוק אבות מילדים דרך מרכזי קשר או השתלטות על נכסי קשישים צלולים באמצעות הכרזתם כחסויים. עובדה שהציבור מפחד מכן ויודעת כל אמא שמרגע שפקידת סעד מחטטת לה בחיים, תהיה ועדת החלטה, יהיה צריך לקחת עורכי דין ויתחיל קרב בזוי של אגו מול העו״ס. לכן אני חושבת שראוי לשנות לכן את שם המקצוע לשוטרים קהילתיים או שוטרים סוציאליים, כדי שהציבור לא יוטעה לחשוב שאתן משרתות את האוכלוסיות הנזקקות.

  11. ציפורה ויזר
    #11

    תגובה עבור ניבה (שם בדוי? או מקורי?)
    למקרא דברייך, ברור שנפגעת מעבודת העובדים הסוציאליים, או מישהו בקרבתך נפגע. אך זו קצת הגזמה לקחת
    על עצמך דוברות של הציבור. כל אחד
    ישפוט על-פי מיטב הבנתו והתנסויותיו
    בחיים, את טיב מעורבותם של העובדים הסוציאליים באירועי החיים
    השונים: מלידה ועד שיבה.
    במקום שיש פגיעה, אם מוצדקת או לא, כדאי לחפש את התיקון, כדי ללמוד ממנו, ככל האפשר, לצורך התנהלות טובה יותר בעתיד, הן מן הצד שנפגע והן מן הצד של העובד/ת
    הסוציאלי/ת.

  12. marc boosen
    #12

    עם כל ההזדהות עם תוכן המאמר, במה שונים העו"סים מהשוטרים- אשר תפקידם לפענח פשעים ולהביא את הפושעים לדין ??? הרי המצב בפועל היום- השוטרים מגיעים לבית שניפרץ או מקבלים תלונה על רכב שניגנב- בשביל למלא טופס בשביל חברת הביטוח… לא מנסים אפילו לחפש את העבריינים (מצוקת תקנים + עומס עבודה, שכר נמוך והכרה חברתית נמוכה + שחיקה, וסיבות דומות נוספות). או- מצב ביה"ס, מכבי האש, ועוד שירותים רבים נוספים…

    לסיכום- הכל מסתכם בסידרי עדיפויות חברתיים- אשר מתבטאים בחוקי התקציב הממשלתי, או במילים אחרות- בתוצאות הבחירות לכנסת…

  13. ניבה
    #13

    בשלב ראשון לקראת רפורמה, ולמען ההגינות, אני מציעה טופס גילוי נאות, שתחוייב העובדת הסוציאלית לתת לכל אזרח בו היא מטפלת מכתב, בשפתו, בו העו״ס מפרטת למי נתונה נאמנותה ה״מקצועית״ למי שפונה אליה או לחברה, למדינה ולמשטר. יפורטו בו כל סעיפי החוק המבהירים מה סמכויות העו״ס, מה ביכולתה לעשות, מתי היא תפר את חסינות מטפל-מטופל, מה התוצאות האפשריות של הפנייה, והאזרח יחליט אם ברצונו להמשיך להיות מטופל, או לא. כמו כן, יש להפריד בין לקוחות רווחה מרצונם החופשי, ומטופלי רווחה בעל כורחם, להגדיר את זה מראש וליידע את הלקוח/מטופל/נזקק לאיזו קטגוריה הוא מסווג. האם יש בכן את ההגינות לעשות את זה?

  14. אילן הרטוב
    #14

    ניבה
    את לא צודקת

  15. Benjamin shalom
    #15

    ניבה. שמחתי לקרוא את תגובתך. כל אות כל מילה כל משפט שלך חקוקים בסלע. הכל אמת לאמיתה! הניסיון האישי שלי עם פקידות הסעד מקדימה צורן והמנהלת שלהן מסתבר כי מדובר בחבורת שקרניות שאנן עושות את עבודתן וכותבות תסקירי שקר שבית הדין הרבני בנתניה וגם כל בתי המשפט ממהרים לאמץ כאילו היו תורה מסיני… מדובר בפשע נורא שמתחולל במדינת ישראל בחסות החוק. הגיע הזמן לקצץ את הכנפיים לפקידות הסעד ולהביא למצב שהשופטים יפסיקו להיות הפקידות של פקידות הסעד. מציע לכם לקרוא את בג״צ 6819/12 המתאר את מעללי פקידות הסעד משרד הרווחה ומרכזי הקשר=נתק של אבות גרושים מילדיהם. בושה וחרפה…

  16. ירון
    #16

    מחזק את דבריה של ניבה לחלוטין, מנסיו ני האישי ועם הכרות עם עוד אלפיי מקרים, גם את התקנות שלכן עצמכן אתן מפרות ברגל גסה ואין דין ואין דיין, נפגשתי עם כמאה עו"ס לצערי בחיי, רובן ככולן מוטות לא מקצועיות ופועלות משיקולים זרים, יש לי גם כמה ידידות טובות ואמיצות שהן עו"ס אשר נדהמות מאיך שהמערכת פועלת, לא בכדי יש כנגדכן כל כך הרבה תלונות, אני למשל לא מכיר אדם אחד שיצא מרווח מ"טיפול הרווחה" ולא ב"רווחה" כל שהיא,אין גוף ביקורת שמפקח עליכן, ראשיכן מתנגדות לכך, התפקיד כולו הוא שעטנז מוזר בו ניתנים סמכויות נרחבות של "פסיכולוגיה בשקל" ועל סמך תזכיריכן סמכויות סטוסטוריות נרחבות כאילו יש לכן איזה שהיא הכשרה משפטית, אתן לא "קדושות" כמו שאתן לא "השטן או עובדות אלילים" אתן עובדות ציבור במגזר כושל, בשורה התחתונה לעניות דעתי והיכרותי עם אלפי מיקרים , אתן לא מועילות כלל ואתן מיותרות, צריך לקום גוף מקצועי אחר, כי מי שנפגע זה אלפי אזרחים וילדים! אין לי משהו אישי נגדך , אבל מאחר ואת מתוך המערכת ואת מכירה את הנושא היטב קומי ותתפטרי אם נותנים לך תנאים לא נאותים לטענתך ו\או תצעקי לשנות, בהצלחה.

  17. פנינית
    #17

    אי אפשר להשתחרר מהרושם שבודדים ששומרים טינה לעו"סית מסוימת מנסים כאן לחסל חשבונות עם העו"סים כולם. גם לי יש ניסיון רב עם עו"סים, בשטח ממש, ורובם מסורים ומקצועיים. אז בואו לאל נשפוך את המים עם התינוקות… כותבת המאמר אינה ראויה לחרפות, אלא לשבח על שזיהתה בעיה לאומית, והציפה אותה באומץ.

  18. אילן הרטוב
    #18

    למה מדברים רק על עובדות סוציאליות. יש גם זכרים במקצוע.

  19. ניבה
    #19

    כותבת המאמר גילתה את הסוד הכמוס. העובדות הסוציאליות מבצעות פעולות שיטור. זה לא לרווחת המטופלים אלא נגדם. כפי שאמרתי המערכת צריכה להתחלק לשניים, טיפול במטופלים על פי רצונם, וטיפול כפוי, שאז יידע האזרח לאילו סכנות הוא חשוף.

  20. ציפורה ויזר
    #20

    למגיבה ניבה,
    לא ברור למי את מתיימרת לדאוג? למערכת הרווחה, המבנה שלה, החוקים לפיה מתנהלת? מה עם זכויות של ילדים
    לגדול בתנאים שאינם מסכנים אותם? מה
    עם זכויותיהם של קרבנות אלימות והתעללות, להשתחרר ממצור האימה והכפייה? הסוד הגלוי הוא שעובדים סוציאליים הם עובדי מדינה וכפופים לחוקים המוטלים עליהם לביצוע.
    המחוקקים בחרו להטיל על העובדים הסוציאליים, מימושם של חוקים חברתיים ולא על אחרים. כדאי לחפש את המטבע היכן שנפל ולא ליד הפנס.
    במילים אחרות, הציבור הכותב דברי שטנה מעיד על עצמו, שנפגע רגשית ממעורבות העובדים הסוציאליים, אך לא מספר לציבור על האירועים שהובילו לפגיעה ועל מי הגנו העובדים הסוציאליים, במסגרת תפקידם, וחבל. דברי השטנה מסיתים
    את הציבור כנגד העובדים הסוציאליים, ועל מה? על מילוי תפקידם. הטינה וההסתה מלמדים על
    אנשים פגיעים ופגועים, הבוחרים
    במקום לקבל טיפול , לכתוב דברי שטנה על העובדים הסוציאליים – בדרך כלל,תוך כדי הסתתרות אחרי שמות בדויים.

  21. נעמיט
    #21

    הפרדוכס-
    כשמדינת הרווחה נשחקת מכורסמת ומתכווצת; כשחלקים גדולים יותר בציבור השכירים והעצמאים הקטנים משתכרים באזור שכר המינימום; כשהמיסים הישירים יורדים והעקיפים עולים; כשהנגישות לשירותי בריאות מתיקרת ותקציבי הבריאות דורכים במקום במקרה הטוב; כשהחינוך מזמן אינו חינם (והכל בתירוץ שהרזה סוחב את השמן); כשאורי יוגב ובנימין נתניהו מתגאים שניצלו את המיתון של האינתיפאדה השנייה כדי לשבור את השכירים ואת מדינת הרווחה – חלקים גדולים יותר בחברה נזקקים לשירותי הרווחה.
    אבל במקביל שירותי הרווחה עצמם, נשחקים. התקציבים נחתכים; יותר ויותר אנשי מקצוע מועברים למיקור חוץ והתוצאה היא פרדוכסלית – במקום שיקטן הצורך בשירותי הרווחה מה שיאפשר הקטנתם תוך ריכוז המאמצים בצרכים מיוחדים, ההיפך בדיוק קורה -:
    ככל שהצורך בשירותי הרווחה גדל, כך שירותי הרווחה עצמם מצטמצמים – זהו בהחלט ההישג הגדול של חבורת נתניהו/יוגב.
    http://www.haaretz.co.il/misc/1.963644
    http://www.blacklabor.org/?p=52850

    הציבור נרדם בשמירה. (גם השמאל, אם לאמר את האמת.).

    מי שחושב שהשלום יפתור את הבעיה מתעלם מהדיאלקטיקה של החיים. כי לשלום נחוץ כוח פוליטי וחברה חלשה ומפוצלת שמנהלת מאבק פנימי על הפירורים – שלום היא תתקשה להשיג. את הכוח הפוליטי שנחוץ לשלום לא בונים מחלוקת פירורים אלא מתשתית פוליטית כוללת.

    לכן מה שחשוב באמת הוא מאמץ ש"יסגור" על הימים מכל הכיוונים. מאמץ שמכוון החוצה ולא פנימה לתוך המחנה. זה עוד לא קורה.

  22. שמעון
    #22

    השאלה בכלל – "למה כל כך הרבה זוגות מגיעים אל פקה"ס ? " כאן יש איזה צוואר בקבוק….. אם האימא סתם רוצה לאמלל את האב … היא הולכת לבהמ"ש וזה ישלח אותם לפקה"ס במקום לתת החלטה מידית…. אם ברור לכולם שחלק מאימאות משתמשות במערכת רק כדי לסחוב זמן…. ולדוגמא טוענות בפני בהמ"ש לדוגמא שקר מעין זה "הילדה לא מכירה את האבא שלה בכלל"…. והרי היו הסדרי ראיה עד אותו יום… אז לא ברור שזה שקר ? …. והאימא אומרת לעצמה "אני משקרת ויוצאת מנצחת – הצלחתי להכניס לאבא את כל הצינור. " !!! משקרת וזוכה…. השופטים עושים עצמם לא מבינים שיש כאן משחק של האימא… בקיצור אסכם : פקה"ס והשופטת … משחקות עם האימא באותה הקבוצה נגד האבא….

  23. שמעון
    #23

    אין היום חוק ששופטים אימא שלא מאפשרת את קיום הסדרי הראיה … הכול מנסים שהיא תסכים … בטוב ליבה … אם יש כזה…. אין חוק…או יש אבל אין לו שיניים…. נגד אימא שעושה עצמה…. ומחבלת בקשר אבא והבת שלו….

  24. כפיר
    #24

    ניבה וירון,
    העו"ס כמקצוע מכילה בתוכה המון תפקידים. חלקם אפילו יוצאים כנגד אותה מערכת שמעסיקה אותם ונמצאים בקונפליקט מתמשך (ע"ע העו"סקים העובדים הסוציאליים הקהילתיים), כיום קיימות גישות ל"עם הפנים לקהילה" ששואפות לטפל בילדים ומשפחות בסיכון בקהילה במעונות יום ובפנימיות יום ובלילה הילדים חוזרים לביתם. יש עבודה סוציאלית מוכוונת ביקורתיות , שנמצאת בארץ בחיתוליה, אך היא מתנגדת למוכר ולקיים "כפתרון נכון" בצורה אוטומטית , ויש כיום בכוונת המשרד הרווחה להכשיר בכל הארץ עו"ס בעבודה סוציאלית ביקורתית. שיוכלו לטפל בעוני בכלים חדשניים שלא נוסו בעבר תוך שותפות עם הפונים . תוכנית דומה נוסתה בב"ש מס' שנים ולמרות התנגדות הלשכות בעיר, המודל מצליח מעבר למשוער.
    בואו לא נשכח כי עבו"ס איננה רק עבודה בלשכה, ואנו לא מתעסקים רק בילדים וטובת הילד , אנחנו מתעסקים בילודה, אימוץ, פונדקאות, הפסקת הריון, לידות שקטות (שלא נדע חו"ח), התפתחות הילד, ילדים עם מחלות ומשפחותיהם (חו"ח) עוני, שיקום תעסוקתי לבעלי מוגבלויות, שיקום נכויות, שיקום פסיכיאטרי, זקנה, זקנה סיעודית, ואפילו גם במוות אנו עוסקים במחלקות פליאטיביות (הוספיסים) וכן המלצה לאפוטרופוס לאחר שמת אפוטרופוס קודם. כן אנחנו נמצאים בכל צומת בחיים מהלידה ועד המוות וגם אחריו מסתבר.
    עבו"ס היא מקצוע שנמצא בהמון סוכנויות, בהמון תפקידים , שירות מבחן לנוער, שירות מבחן למבוגרים, שב"ס, צבא, עלייה וקליטה, פליטים, מקומות עבודה ועוד ועוד.
    עבו"ס היא מקצוע אינטגרטיבי שמשלב טיפול בפרט, בזוג, במשפחה, בשכונה, בקהילה, בקבוצה, ואף בשינוי מדיניות, כך שאני לא מסכים עם הכותבת, כי יש לנו הכוח שלצערי לא ממומש בשינוי מדיניות מתוקף היותנו אנשי מקצוע.
    עבו"ס היא מקצוע שמשתמש במיצוי זכויות, סינגור, סינגור קהילתי וסינגור עצמי (חבל שאנחנו לא יודעים לעשות זאת לעצמינו), תיווך, גישור, וניהול מקרה כאשר יש מספר גורמי טיפול ומס' התערבויות- כל אחד מנהל במערכה שלו.
    נכון אנחנו לא מושלמים וגם הכלים שיש לנו לא מושלמים, וכן חסרים לנו המון המון תקנים תקציבים ואפילו כלים מקצועים שבזכותם יכולנו לשפר את השירותים הניתנים ללקוחות הפונים לשירותי הרווחה הראשונים והשניונים בארץ.

  25. נדיה
    #25

    אני עו"ס במקצוע, ולצערי מסכימה עם כל מילה שכתבה ניבה.
    כן, עו"סים עובדי רווחה הם שוטרים ותו לא.
    הקשר בין מה שנעשה ברווחה ובין מושגים כמו 'סיוע' 'עזרה' או 'טיפול' הינו מקרי לחלוטין.
    נכון לעכשיו, אדם שפונה לרווחה בתום לב מסתכן לאבד את ילדיו יותר מאשר לקבל עזרה.
    אילו בבחירת המקצוע היתי יודעת ולו חלק ממה שאני יודעת היום היתי בוחרת בעריכת דין.
    לצערי הרב.

  26. ניבה
    #26

    כולכם מוזמנים לכנס שאני חושבת שיעניין אותכם עם שופטת מחוזית בדימוס. למי מכם יש האומץ לבוא ולשמוע מה המטופלים שלכם חושבים עליכם? אתגר לעו"סית המצוייה.

    ועידת הציבור לביקורת על דרכי הפעולה של פקידות הסעד

    29/10/2013, 18:45-22:00, אולם רידינג 3, נמל תל אביב

    19:00-19:15
    "ועדת סילמן – משבר אמון בעובדות הסוציאליות"

    פתיחה: אמיר שיפרמן, מנחה האירוע
    אמיר: 0503-374-542
    חוק העובדים הסוציאליים מעניק לעובדים הסוציאליים כוחות אדירים להתערב בחיי אנשים נורמטיביים, והילדים נלקחים או מנותקים מהוריהם. האם זו עבודת קודש או שלמעשה המקצוע איננו מה שהציבור חושב שהוא, ולמעשה לפנינו פורמט בלתי מפוקח של שיטור קהילתי.

    19:15-19:55
    "חקר האמת בבתי המשפט באמצעות עובדים סוציאליים"

    כבוד השופטת חנה בן עמי (שופטת מחוזית בדימ'). הרצאה + שו"ת

    האם "ארגז הכלים" העומד לרשות שופטי בתי המשפט לנוער ולמשפחה, לרבות העמדות ודרכי הפעולה ננקטים ע"י פקידי הסעד, תורם לחקר האמת בהכרעות בענייני משמורת והוצאת ילדיהם מרשות הוריהם.

    20:00-20:30

    פאנל 1
    "הוצאת ילדים מהבית – זעקת האמהות"

    משתתפים: עו"ד יוסי נקר, לורי שם טוב

    עדויות: בוסמת אבני, רחל חמיאס, שלומית צפרי

    העובדות הסוציאליות פוגעות בציבור ללא הבחנה, בנשים, גברים וקשישים. היד הקלה של פקידת הסעד בהוצאת ילדים מרשות הוריהם למרכזי חירום, אומנה, ואפילו מחלקות פסיכיאטריות זורעת אימה וסבל בציבור. יותר מידי ילדים מוכרזים "ילדים בסיכון" והם נחטפים מהוריהם, ובמיוחד אמהותיהן.

    20:30-21:10

    פאנל 2
    "ניתוק ילדים מאבות גרושים ע"י פקידות סעד"

    משתתפים: עו"ד טלי גוטליב, ניסים כהן, אמיר שיפרמן
    עו"ד גוטליב: 052-869-9952

    עדויות: אלון איבן, צביקה רוס

    21:15-21:30

    פאנל 3
    "פטרנליזם לעומת שיתוף הציבור במדיניות הרווחה"

    משתתפים: יעקב בן יששכר, עו"ד אלן עושרת
    עו"ד עושרת: 054-654-2626

    21:30-21:45

    הרצאה

    "יחס עובדים סוציאליים לצווי הרחקה והטיפול באלמ"ב"

    הרצאה: עו"ד אילת אפיק חכמון
    עו"ד אפיק-חכמון: 0504-388-070

    21:45:22:30
    פאנל 4
    "שנאת מטופלים את העו"ס: עו"ס כנתבעות"

    משתתפים: עו"ד רז משגב, עו"ד עופר רון, עו"ד ליאור לב
    עו"ד משגב: 054-679-9528

    "עבודת קודש" או עבודה משטרתית? האם יש לעו”ס מענים הולמים? האם "ההתערבויות" הכרחיות? האם ההתערבויות פולשניות? האם מערכת המשפט מחייבת "טיפולים" במקום לתת מענים שיפוטיים? "מטופלי רווחה בעל כורחם".

    חומר רקע:
    • על העובדות הסוציאליות כשוטרות קהילתיות ללא מדים:
    הטרגדיות – והעו"סיות | על צד שמאל
    News1 | מאבק מיותר של עובדים מיותרים
    • על הוצאת ילדים מהבית:
    הוצאת ילדי עולים מן הבית בידי שירותי הרווחה – אתר הכנסת
    ynet מפגינים נגד משרד הרווחה: "משרד חטיפת ילדים" – חדשות
    אמ"צ 9/97
    אמ"צ 22/98
    אמ"צ 26/98
    אמץ 21271-11-09 היועץ המשפטי לממשלה הלשכה המשפטית, משרד הרווחה. האימא ישראלית מוגבלת בשכלה. האבא עובד זר פיליפיני. האבא ביקש להעביר את הילדה להוריו בפיליפינים. לא הוזמן תסקיר סעד בינלאומי. ביהמ"ש התייחס לפיליפינים בזלזול. הקטינה הועברה לאימוץ בקיבוץ. לקטינה מראה אסייתי. בהמשך, mynet קיבוץ – אב לילדה, בת קיבוץ באומנה, לא הורשה לצלמה אסרה השופטת אספרנצה אלון על האבא לצלם את ביתו.
    אמץ 4/12 (אשדוד) בקישור זה: ין ד פסק, ובעיתונות: משפחה בקרעים: אב מאשדוד נלחם על זכויות אימוץ – אשדוד10 – השבוע באשדוד. פסק הדין האחרון של השופטת שרית גולן, ז"ל, בו נלקחה ילדה מבית החולים כי העו"ס שמעה שהאמא ממוצא רוסי אלכוהוליסטית. האבא שהוא כבר אבא לארבעה ילדים ביקש לגדל את ביתו, אלא ששרית גולן הפעילה עליו לחצים לוותר על הילדה, והבטיחה לו אימוץ פתוח: החל מגיל 6 30 דקות בשנה!
    • על פטרנליזם:
    "מילי מאסס: "טובת הילד" – על הבחירה הערכית ותפקיד המומחים
    גולדנברג: סוגיות אתיות במקצועות הטיפול והייעוץ הנפשי
    • על התעללות בגברים:
    עתירה לבג"צ: פקידות הסעד מעדיפות אמהות על פני אבות
    • על נשים מורחקות מילדיהם:
    "איבדה את התקווה" – NRG מעריב – אם שהורחקה מילדיה הפילה עובר במעצר
    • על מחקר אמפירי שטוען כי משרד הרווחה פוגע בילדים:
    מחקר מכון חרוב קובע: משרד הרווחה פוגע בילדים –

    • על השתתפות עו"ס מהרווחה בועדות פסיכיאטריות להערכת מסוכנות:
    ישראל – מהמובילות בעולם במספר האשפוזים הפסיכיאטריים –

  27. ניבה
    #27

    למעוניינים להגיע, חפשו בפייסבוק. מי שמוכן לעלות על הבמה, נא לבקש דרך פייסבוק.

    https://www.facebook.com/events/206782126161238/

הוספת תגובה

הקוראים מתבקשים להגיב בסגנון ראוי. תגובות עם דברי בלע לא יפורסמו.
מספר התווים בתגובה מוגבל ל - 500.






XHTML: ניתן להשתמש בתגים אלו: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>