דמוקרטיה בעיני המתבונן

מאת: דניאל בר-טל – פרופ' לפסיכולוגיה פוליטית

השיח בין הקצוות הפוליטיים בנושאי הכיבוש, הסכסוך והדמוקרטיה לא מוביל לשום מקום, אלא מבטא לצד האחד כעס ותסכול, ולשני – שמחה וגאווה. 

 

 

כפסיכולוג חברתי שמתמחה בחקר סכסוכים, אינני מכיר מקרה אחד שבו אדם שכנע אדם אחר, אפילו בשיחות ארוכות, בנושא כל-כך מהותי כמצב הסכסוך והשפעותיו על ההחברה הישראלית, ובמיוחד על מצב הדמוקרטיה. נושאים אלה מרכזיים לשניהם; שניהם מעורבים מאד בנושא, מחזיקים בדעותיהם כאמת צרופה, חשבו עליהם ימים ולילות מכל הזוויות, ורכשו את עמדותיהם בגיל צעיר, בדרך כלל; והעיקר: דעותיהם מעוגנות בערכים שונים, ולכן לכל אחד יש עיבוד נתונים שונה, וכתוצאה – ידע שונה.

 

 

חשיבות קיום השיח אינה בשכנוע הצד הקיצוני שדעותיו מעוגנות באידאולוגיה וקפאו, אלא ב-4 מטרות:

 

א. חיזוק מחנה השלום והדמוקרטיה שזקוק לטעונים ולחיזוקים, נוכח הפגיעה בהכשר דעותיו שעושה השלטון.

ב. שכנוע המזהים פגמים בדרכי ישראל וחשים אי-נחת במציאות, אך מתקשים עדיין "לחצות את הרוביקון" למחנה הביקורתי.

ג. הוכחה לקהילה הבין-לאומית שיש כוחות מוסר ודמוקרטיה בישראל.

ד. תיעוד המצב הקיים ואזהרה מפני הבאות. 

 

 

ראשית צריך להבין שמצב הדמוקרטיה בישראל הוא תוצאה ישירה מהכיבוש ומהסכסוך. ההנהגה, שמחויבת להמשיכם, עושה הכול לחסימת מידע שסותר את הסיפור שהיא מעבירה, כדי להצדיק את כיווניה ולקבל תמיכה למהלכיה. עבור ההנהגה ועבור תומכיה זאת משימה קיומית, ולשם-כך הם מוכנים לפגוע אפילו ביסוד הדמוקרטי של חופש הביטוי וההתארגנות. כך היה בצרפת בתקופת מלחמת אלג'יריה, ובארה"ב בתקופת מלחמת וייטנאם. בישראל מתחולל מאבק שבו הממשלה "לא לוקחת שבויים" ונאבקת בכוח כדי לנצח. בינתיים מדובר רק בקרב על הערכים, אך כבר היו גם פגיעות ממשיות.

 

 

דוגמא לדיון הציבורי מתקיימת ב"הארץ" בין הפרופ' למשפטים ידידיה שטרן, סגן-נשיא המכון לדמוקרטיה, לפרופ' מוטה קרמינצר, שתאריו זהים. פרופ' מוטה קרמניצר כונן ב-8.4 על הידרדרות הדמוקרטיה במדינת ישראל: "התכלית של ראש הממשלה היא לפגוע בחופש הביטוי, וזאת באמצעות שלילת העצמאות של השידור הציבורי, אושיה חיונית של חופש הביטוי הפוליטי. בלעדיו, הדמוקרטיה היא קליפה ריקה". ואילו פרופ' שטרן, ב-27.4: "העובדות מלמדות שתחושת השבר החברתי והזהותי המלווה את חיינו אינה מוצדקת". לפסיכולוג פוליטי הדבר הזה לא מפליא. פרופ' שטרן התבסס במאמרו בעיקר על נתונים של סקרים, וניסה להוכיח את טענתו בעזרת נתונים על חרד"ליות שמאבדת את כוחה במחנה הדתי-לאומי, על הערבים שגאים להיות ישראלים, על שמאל שגאה בישראליותו, וכדומה. לעומתו, פרופ' קרמניצר תאר תופעות שלטוניות, כניסיונות השתלטות של השלטון על תקשורת המונית, חקיקת חוקים לא-דמוקרטים, השתלטות על בית-המשפט העליון, אפליית הערבים וכדומה. אלה הם מבטים שונים לגמרי.

 

 

לא צריך להתפלא שיש פרופסורים במדעי המדינה שאף חושבים שהדמוקרטיה הישראלית מתחזקת, בהתבססם על דרוגים שונים של רמת הדמוקרטיות במדינות השונות, לפי מפתחות-עניינים שונים. כך למשל, לפי סולם חופש התקשורת World Press Freedom Index)), הידרדרה ישראל מהמקום ה-46 בשנת 2008 למקום ה-91 ב-2017 – אחרי טוגו, טנזניה, רומניה ובוסניה…

 

לדעתי מתפתח לנגד עינינו תהליך שבו מאבדת מדינת ישראל את צביונה הדמוקרטי במהירות, והסוף ידוע מראש. יש לזכור שבמדינה משוסעת כישראל – רב-לאומית, ללא מסורת דמוקרטית ליברלית, עם בעיות ביטחון חמורות, וממשיכה 50 שנים בכיבוש מדכא ומפלה – הדמוקרטיה איננה מובנה מאליה. הדמוקרטיה מצריכה לא רק ויתורים רבים מצד אוכלוסיות שתרבותן וערכיהם אינם דמוקרטיים. הדמוקרטיה גם מצריכה הפנמה של ערכים דמוקרטים בקרב האוכלוסייה כולה. לנוכח זאת – כאשר השלטון שם למטרתו המשך של הכיבוש, יישוב כל הארץ, הפיכתה של מדינת ישראל למדינה יהודית, ואינו מאמין בחשיבות ערכים דמוקרטיים – הסיכוי לשמר ערכים דמוקרטיים קלוש.
 

13 תגובות עד עתה

  1. דנה מאור
    #1

    נשמע מעניין מאד, פרופ' בר-טל, ותודה רבה, אבל אתה לא פסימי מדי? לפיך, אין סיכוי להפיל (דמוקרטית כמובן) את הימין. אני חושבת, ונדמה לי שרוב הכותבים כאן – שיש סיכוי טוב, ודווקא בימים אלה!

  2. עודד
    #2

    המאמר חשוב, ממש כמו פרסומים רבים של פרופ' בר-טל. אם הבנתי היטב את השורה המסכמת,הסיכוי לשמר כאן ערכים דמוקרטיים – שלא לדבר על חוקים ודפוסים משפטיים דמוקרטיים – קלוש, באמת, ואינני מצליח להזדהות עם אמונתה של המגיבה הראשונה (דנה מאור) ב"סיכוי טוב, ודווקא בימים אלה", אף שאת עצם הרצון להיאחז בתקווה ובאפטימיות אפשר תמיד להבין. אני שותף מלא לספקותיו של פרופ' בר-טל באשר להסתמכות על סקרים כאלה ואחרים. מובן לי שגישתו של פרופ' קרמניצר מעמיקה יותר, ומשום כך מסקנותיו נכונות ונוקבות[המשך ישיר בתגובה הבאה]

  3. עודד
    #3

    [המשך תגובה מס' 2 ] אבל אינני בטוח כלל במידת החידוד והיעילות בארבע האופציות האופרטיביות, כפי שפרופ' בר-טל ניסח אותן. לצערי, הן נראות לי כוללניות ואולי, אם יורשה לי להתבטא כך, "פושרות". הרי כך או כך, המאמר מסיים בתחזית של "סיכוי קלוש", ולדעתי, אם יש שמץ סיכוי – באמת, רק שמץ – להתבססותם של כמה ערכים, נורמות ודפוסי התנהלות דמוקרטיים בישראל, אנו זקוקים לדרכי פעולה אחרות. זאת ועוד: אינני סבור ש"מדינת ישראל מאבדת את צביונה הדמוקרטי";יהיה מדויק יותר לומר [ עוד המשך – בתגובה הבאה] –

  4. עודד
    #4

    [המשך להמשך]שמדינת ישראל,ורוב רובה של התרבות הפוליטית המושרשת בקונסנזוס, היו רחוקות תמיד ממודל-המופת של דמוקרטיה (מונח שיש לברר אותו בכל מקרה, גם בהקשר בינלאומי). היו כאן "כיסים" של ערכים ונורמות של דמוקרטיה, אופייניים לשכבות לא גדולות – למעשה, מיעוט; ולכמה קבוצות אליטה, שלפחות השתדלו לאמץ אוצר מילים דמוקרטי ומדי פעם לנהוג לפיו. בעשורים האחרונים מתכווצים ה"כיסים", ועכשיו הם מזולזלים ומאוימים עד סכנת הכחדה, והקבוצות השולטות אינן מעוניינות בדמוקרטיה של ממש, גם לא למראית עין. מסקנות? סימן שאלה…

  5. לבנה ברוך
    #5

    אני חוזרת עכשיו מאירוע פתיחת קמפיין הבחירות לראשות מפלגת העבודה של ח"כ עמיר פרץ. התשובה להסכמתי לסיכוי הטוב שהביעה דנה מאור #1, ולפקפוק של עודד #2 – מתחילה בעמיר פרץ, ממשיכה בפשעים של הימין, ומסתיימת במאמרים של "על צד שמאל".

  6. אבנר
    #6

    החיים דינמיים ותהליכיים-לאן הם נעים,על כך המאבקים.
    כיוון התנועה שלהם הוא תוצאה של עוצמת הכוחות הנאבקים.
    תהליכים שונים מתחילים בהקפים קטנים,עוצמתם חלשה ורק מעטים חשים בהם וכאשר הם מתריעים הופכים אותם לחולי נפש.
    כאשר הזרמים/התהליכים צוברים עוצמה והשפעה עוד ועוד אנשים חשים בהם.
    סוף,כאשר מתחולל המפץ גם האטויסטים ובעלי האינטרסים עדיין חיים בהכחשה.
    נכון שלפעמים תהליכים נפסקים ו/או משנים כיוון ו/או אחרים באים במקומם.
    שלטון טוב מתבטא בכך שמנהליו נחנו בחושים רגישים ומוח ולב ראויים והם משנים את
    המשך

  7. אבנר
    #7

    המשך
    ההסדרים/חוקים כך שיתנו מענה לשינויים המתחוללים היוצרים הרגשות לא נוחות אצל האזרחים.
    מהפכות אלימות מתרחשות כאשר המנהיגים נחנו בתכונות אוטיסטיות/פרעוניות שאינן מאפשרות לבעליהן ל"ראות את המצוקות,הכעס מרתיח והזעם פורץ.
    מדוע שביבי יקבל את הניתוח של קרמניצר אם בעל יוקרה מדעית דומה מראה שלפי מימצאיו קרמניצר טועה.
    לכן ביבי אינו מנהיג,טכנוקרט במקרה הטוב.
    תודה לפרופ' בר-טל.

  8. נעמיט
    #8

    א
    1. יש הבדל בין שינוי עמדות לבין בירור עמדות.
    2. בירור עמדות יכול ואף מוביל לסימני שאלה, כי זה תהליך שבו אדם בודק את העמדות של עצמו.
    3. בעקבות הסכם אוסלו פנו רבים ימינה ולא ידוע לי לי על כיוון הפוך. השינוי לא נולד מתוך שיחות אל סוף הלילה, אלא בגלל פער עצום בין ציפיות לבין מציאות – פער שהשמאל יצר בחוסר אחריות. (אי אילו אנשי שמאל ניסו להזהיר, ניסו להציע גישה מאופקת ו
    מגייסת יותר, אבל נחשבו למחרבי שמחות).

    ב.
    1. כל הנאמר למעלה בתגובה זו מוכיח שפרופ' בר-טל צודק.
    2. ולכן צודק עוד יותר עודד.
    ובתמצית

  9. נעמיט
    #9

    ובתמצית – עד שהגברת השמנה לא עולה לשיר לא חולצים את הנעלים הגבוהות ולא מחליפים למדי א'.
    אין בדברים שלעיל ביקורת על הסכם אוסלו, אלא על האופן שבו התייחס אליו השמאל, עוד לפני שנחתם החלק הראשון.

  10. זיוה
    #10

    הרצוי זהה, מחלוקת קטנה
    לגבי המצוי, כך אצל 2 הפרופסורים.

    בסיום המאמר תלונה על ״הפיכתה של מדינת ישראל
    למדינה יהודית״. ????

  11. פריץ היקה
    #11

    יש אכן סכוי מסוים להחלפת השלטון,מאחר שאין לגוש הימין עצמו רוב בקרב המצביעים. המשך שלטונו תלוי במנהיגים ימנים כשלעצמם אך מתחזים למרכז וסוחפים קולות של
    מתונים שנוהים אחרי כוכבי טלויזיה כמו לפיד( לא משתף פעולה עם כל ,,הזועביז האלה׳׳ פעם הוא אנטי דתי כאביו ,
    ופעם אשתו מפרישה חלה ,תלוי לאן נושבת הרוח. הוא ישב בממשלת ימין עד שורש. כוב פופולרי שני זה כחלון בגלל שהוזיל את מחירי השיחות בניידים והגדיר עצמו ימין מתון אבל יושב בממשלהימנית קיצונית אבל דעתי .כל עוד לא
    יהיה מחיר כואב

  12. פריץ היקה
    #12

    המשך : כל עוד לא יהיה מחיר כואב לכלל האוכלוסיה בישראל עצמה להמשיך השליטה בשטחים הכבושים הסכוי להחלפת השלטון הוא קלוש.

  13. פריץ היקה
    #13

    בקריאה חוזרת ראיתי פסקה תמוהה:,,הפיכתה של ישראל למדינה יהודית׳׳. ישראל היא הרי יהודית מאחר ובתוך הקו הירוק רוב האוכלוסיה יהודית בשפתה ובתרבותה .הבעיה היא התביע להיות מדינת הלאום היהודי כולו . שזהמנכס את יהודי התפוצות לאינטרס הישראלי כפי שהשלטון מבין אותועל זה שלמו כבר יהודים בתפוצות מחיר כבד.וזה גם מכשיר הפליתם של לא יהודים אזרחי ישראל. ורדיפת זרים שאינם אזרחים.
    בכל השטח הנמצא תחת שלטון ישראלי היהודים כבר אינם רוב ולכן דמוקרטיה היא בלתי אפשרית.

הוספת תגובה

הקוראים מתבקשים להגיב בסגנון ראוי. תגובות עם דברי בלע לא יפורסמו.
מספר התווים בתגובה מוגבל ל - 500.






XHTML: ניתן להשתמש בתגים אלו: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>