אוי אבו-מאזן – ואנחנו, חסרי החוכמה

מאת: זכריה פלווין – פסנתרן, מחנך וחוקר תרבות

מתבקש מבצע מתמשך של נאומי ישראלים – בערבית! – על ההיסטוריה של היהודים בעולם, נאומים שישודרו ויופצו באינטרנט, לקליטה נוחה אצל השכנים.

הבה נדמיין 2 אנשים שמתקוטטים כל הזמן, מתישים זה את זה, מאחלים זה להיעלמותו של זה, ולעתים קרובות מסכנים את חייהם במכותיהם.

לעומת זאת, נדמיין גם שאחד המתקוטטים חושף מקום בגופו שאם יגעו בו – יפסיק להתקוטט, ואף יסכים לחיות בשלום עם השני. מה אמור לעשות המתקוטט האחר? נכון, לפי ההיגיון הצלול הוא צריך לגעת בנקודה החשופה הזאת, ובכך להפסיק את הקטטה הקשה. נכון, זוהי הדרך – אבל לא כך ינהג העם הנבחר עם ממשלת הליכוד שלו. העם הזה לא יבחין בחשיפת המקום הרגיש אצל יריבו, וימשיך להתקוטט ולשפוך דמים ולסכן את בניו. ומדוע? משום שעצם האיבחון בנקודה זו יפגע בתחושת הקורבניות שלו, שבלעדיה איננו מדמיין את קיומו – עם האסון המובטח בסוף הדרך.

ובכן, אבו-מאזן "הירצה" לנציגי עמו ברמאללה על היהודים חברי-הנאצים, שבאו לכבוש את ציון בלי שמץ של אהבה כלפיה, רק כשליחי הבריטים (ולא חשובה הסתירה כאן). מסתבר גם שהפגיעות ההיסטוריות ביהודים באירופה היו לא בשל דתם. הפגיעות היו, לדעת אבו-מאזן, בשל התנהגותם הכלכלית. אבל אבו-מאזן כלל לא בחן את דתם של הפוגעים ביהודים, ואיך הפוגעים ראו ביהודים צאצאי רוצחיו של אלוהיהם המזוהמים בעקשותם הדתית, ולא הסביר מדוע המוסלמים – שגם הם אסרו הלוואות בריבית – לא פגעו ביהודים במשך 1,400 שנה, ומדוע הם פוגעים ביהודים עכשיו. אבו-מאזן גם לא הסביר מדוע אחרי כל האסונות, ההלוואה בריבית הפכה לתשתית הכלכלה העולמית גם אצל הנוצרים וגם אצל המוסלמים, אשר מונים מיליארדי אדם בעולם – בהשוואה לקומץ המיליונים של היהודים, שלא צריך לחשוש מהם.

זוהי בורות שנישאת על עמודי הבורות הסביבתית, שכן שום מבט ממוקד ומעמיק על תולדות המערב בקרב הפלסטינים (וכנראה במרחב המוסלמי כולו) לא חדר לתוכניות הלימודים התיכוניות במרחב. הכל נתפש ברמה של סיפורי-שמועה על הארצות הרחוקות, עם הנטיה האומללה והמוכרת להסביר אירועים היסטוריים בעזרת גחמות רגשיות נגישות (כך עשה גם ח"כ שלמה בניזרי, כאשר הסביר שרעידות האדמה בישראל הן פועל-יוצא של משכבי הזכר הרבים במדינה).

מה עלינו לעשות? מתבקש מבצע מתמשך של נאומי ישראלים – בערבית! – על ההיסטוריה של היהודים בעולם, נאומים שישודרו ויופצו באינטרנט, לקליטה נוחה אצל השכנים. נאום אבו-מאזן צריך לזכות לניתוח ישראלי אמין ומפורט – בערבית! – עם הסברים מאירי תודעה המיועדים לפלסטינים. מתבקשת הוצאה-לאור קבועה של עיתונים וכתבי-עת ישראלים בערבית, המתדיינים עם הנושאים המרכזיים לתודעת הפלסטינים. כל האמצעים הללו צריכים גם לשקף נאמנה – רק נאמנה, ללא תעמולה! – את החדשות השוטפות, עם ריבוי דעות, וכן להביא דעות מסורתיות של הפלסטינים כביטוי להגינות הויכוח.

אומרים שהמיליארדר האמריקאי שלדון אדלסון נותן כל שנה מכיסו מיליוני דולרים לחינמון התעמולה של "ישראל היום" (שכבר הצליח אולי להעביר על דעתם מיליוני ישראלים לטובת ממשלת הליכוד האהובה עליו). ואילו אנחנו – משלמים בדם על הגאוותנות שלו. לא למדנו דבר. עלינו להתגבר על הסגירות הילדותית שלנו, להשקיעה בדיון זהותי-פוליטי עם שכנינו בשפתם, להרגיע את האזור ולהגיע לשלום. ועוד נצטרך ללמוד למצוא לעצמנו משמעות בעתות השלום, ונלמד גם לחיות עם תקווה.