אוטיזם מנהיגותי ומדיני | על צד שמאל

אוטיזם מנהיגותי ומדיני

צבי י' כסהמאת: צבי י' כסה, יועץ ניהולי

לרבין לקח זמן להשתחרר מרוח גולדה. מכיוון שהיה אדם ישר, הבין שהמדינה לא יכולה לעמוד במעמסת הכיבוש ועשה את אוסלו.

הארץ התחלחלה ללמוד ממחקרו של יגאל קיפניס שסאדאת, באמצעות קיסינג'ר, הציע לגולדה מאיר הסדר שלום כנגד החזרת סיני. קיסינג'ר המריץ בה, רבין, כשגריר, האיץ בה, ולשווא. חמור מעבר לדמיון: כיוון שגולדה סירבה, התנה קיסינג'ר שאם תפרוץ מלחמה ישראל תמתין שעתיים לתגובה – הוא צריך למערכה שלו מול ברה"מ שאיש לא יוכל לטעון שישראל התחילה. את זה לא אמרו לרמטכ"ל. באה מלחמת יום הכיפורים, ללא כפרה עליה.

כאשר ראש הממשלה אשכול מת, פנחס ספיר עמד להציע את גולדה. פנחס לבון טילפן לאבא שלי (יונה כסה, בעבר מזכיר מפא"י וח"כ): "אתה ידיד קרוב של ספיר, תאמר לו שהיא תמיט אסון על ישראל. אני מכיר אותה". האזהרה הועברה, ללא הועיל.

אשכול היה המנהיג האחרון עם הדיסקט של מפלגת העבודה. הוא "סיפק את הסחורה" – הכין את הצבא לרמה הגבוהה. הוא המשיך לתפקד בחוכמה גם אחרי שיריביו ניצלו איזה גמגום רדיו ולקחו ממנו את תיק הביטחון. כמנהיג עם דיסקט בן-גוריוני, הכריז אחרי הניצחון על השטחים כפיקדון להסדר השלום, והביא הסכמה של ממשלת האחדות לשגר לנשיא ג'ונסון את הנכונות להחזיר שטחים כנגד שלום. דיין ובגין דהרו על האכסטאזה הלאומית מהאפשרי אל הלא אפשרי. המסר לג'ונסון הוחזר – ניצחון לאידיאולוגיית הימין. אחרי אשכול, אף מנהיג "העבודה" לא סיפק את הסחורה הראויה. היחיד שהתקרב לכך – נרצח.

גולדה מאיר נבחרה לראשות ממשלה. בראיון הספד אמרה שלאשכול היה הכישרון להבין את הצד השני. המראיין העיר שזו תכונה דרושה למנהיג, והיא ענתה: אצלי לא. הנה הסוד, ותרגומו המיידי לרעה מדינית-ביטחונית: ישראל לא הצליחה להתגבר על המצרים במלחמת ההתשה, והחליטה על הפצצות העומק במצרים. אמרתי לספיר ולאלון שהממשלה מתעלמת מכך שמעשיה מכתיבים מה שיעשו יריביה: "אתם תכריחו את נאצר להביא מעורבות ישירה של הסובייטים". אלון הרגיע שזה על דעת האמריקנים. הפצצות העומק נמשכו ונאצר הביא את הרוסים, עם הטילים שבחסותם התאפשרה ההנחתה עלינו ביום הכיפורים.

אוטיזם מנהיגותי ומדיניאחרי המלחמה נבחרה גולדה. במערכת הבחירות נפגש יצחק רבין בביתי עם כמה עשרות נבוני דבר, ואמר: "אני כשגריר תמכתי בהפצצות העומק. זו הייתה שגיאה איומה. הן הביאו את הטילים וחצו את התעלה". כלפי פנים תצוגת הכוח מקבצת תמיכה פוליטית, עד שהאסון מגיע.

גולדה הודחה ונבחר רבין, אבל רוחה שרתה על "העבודה" ועל רבין, שהמשיך לנגן את הפרטיטורה שלה. הנה שני אירועים מכוננים: עמדה להתכנס ועידת רבאט של הליגה הערבית, בכוונה להפקיע את העניין הפלסטיני מהמלך חוסין ולמסור אותו לערפאת. חודשיים לפני הועידה ביקר בקהיר נדב ספרן, יליד מצרים, פרופ' בהארווארד ומומחה עולמי למצרים. שליח מסאדאת אמר לו: "תגיד לראש הממשלה כי אם ישראל תצהיר הצהרה מעורפלת שבבוא היום הפלסטינים יהיו חלק מהמשא ומתן, אנחנו נמנע את ההחלטה ברבאט". פרופ' ספרן סיפר: "עליתי לראש הממשלה והעברתי לו את המסר. והוא הראה לי את המדרגות". ובתחילת 1977 בא תוהאמי, ראש לשכת סאדאת, אל קרייסקי, קאנצלר אוסטריה, וביקש ממנו להעביר לראש הממשלה רבין שהוא מבקש להיפגש עם שמעון פרס שר הביטחון, לקדם הידברות עם ישראל. סיפר לנו קרייסקי: "קראתי מיד לקארל כהנא (ידידו המיליונר היהודי) ואמרתי לו: 'אתה טס לתל אביב ומוסר לראש הממשלה את דברי תוהאמי'". וסיפר לנו כהנא: "לא נסעתי הביתה. טסתי לתל אביב, נכנסתי לרבין ומסרתי את הבשורה. ראש הממשלה הסתכל עלי ואמר: 'הם יודעים את הטלפון שלי'". אותו תוהאמי סיכם כעבור חצי שנה במרוקו עם דיין את השלום עם מצרים.

כאשר נחתם השלום עם מצרים אמרה גולדה: "שלום כזה גם אני יכולתי לעשות, לו הסכמתי להחזיר את סיני". לרבין לקח זמן להשתחרר מרוח גולדה. מכיוון שהיה אדם ישר, הבין שהמדינה לא יכולה לעמוד במעמסת הכיבוש ועשה את אוסלו. בדומה לכך קרה לשרון, שהבין שהמדינה לא יכולה לעומס הכיבוש. לא נבראו ראשי ממשלה מהימין אלא לעשות את מה שנבצר מראשי ממשלה מהשמאל לעשות. מבחנו של נתניהו.

pixelstats trackingpixel

2 תגובות עד עתה

  1. שלומית קורן
    #1

    "מבחנו של נתניהו"? אתה עוד שוגה באשליות?

  2. יואב לביא
    #2

    צבי כסה ממשיך לדקלם אותם דברים, שהשמיע לפני 30 שנים ויותר. תקצר היריעה מלהתייחס לכל הדברים המופרכים שכתב כאן. אתייחס בעיקר רק לעניין אחד – הסיפורים המקושקשים על רבין סרבן השלום, שדחה "הצעות" של "מתווכים" מטעם עצמם למו"מ עם מצרים.
    הרי אותו רבין חתם עוד ב-1975 על הסכם הביניים במצרים, שהיה הסכם אי-לוחמה, שהצדדים התחייבו בו לא לנקוט זה כלפי זה בפעילות צבאית מכל סוג שהוא. עוד נכתב בו, שהוא צעד משמעותי לקראת שלום צודק ובר-קיימא, וכי יוחלף אך ורק בהסכם חדש, והצדדים ימשיכו לשאת ולתת בדבר הסכם שלום סופי, על פי החלטה 338. רבין ממש לא היה צריך את שירותיהם של מיליונר או פרופסור כדי ליצור קשר עם סאדאת. סאדאת הוא זה שעיכב את ההתקדמות, משום שהעריך, שרבין לא יוכל להעביר הסכם שלום בגלל מצבה הרעוע של מפלגת העבודה (והמערך).
    זה מזכיר לי סיפור אחר: אחרי המהפך ב-1977 הזדמן לי להיפגש עם פרופסור יהודי, שאיתו נפגשתי גם לפני כן. אותו פרופסור היה בטוח, שבעזרת הקשרים שקשר עם "חוגים" בקהיר, הוא יוכל להביא את השלום. ובכן, אחרי הקמת ממשלת בגין הוא התלונן באוזניי, שהציע את שירותיו לשר החוץ החדש, משה דיין, אבל דיין לא רצה להיפגש איתו. פניתי למי שהיה ראש לשכתו, אליקים רובינשטיין, ושאלתי אותו מדוע לא נעזרים בקשריו של אותו פרופסור. רובינשטיין אמר לי, שדיין ממש לא זקוק לשירותיו של אותו פרופסור כדי להידבר עם המצרים, והוא יודע בדיוק מהם הלכי הרוח במצרים של סאדאת, ואיננו זקוק למתווכים בינו לבין סאדאת. לי לא היה אז, כמובן, מושג על המגעים המוקדמים של דיין עם אנשי סאדאת, ואפילו כעסתי על שדיין איננו מוכן למצות אפילו שמץ של סיכוי לשלום. אלא שלא עברו אלא שבועות ספורים, ומהלך השלום יצא לאוויר העולם. אז הבנתי, שכל פגישה עם אותו פרופסור לא רק שלא היתה מקדמת את תהליך השלום אלא שאפילו היתה מחבלת בו, אילו נסדק מעטה החשאיות המוחלטת. היא היתה פשוט מיותרת ומזיקה!
    חבל שכסה איננו מסוגל גם בנקוף השנים להודות, שרבין קידם את תהליך השלום ככל שניתן באמצע שנות ה-70, וכי סאדאת אז, כמו אבו-מאזן ב-2008/9, לא ראה טעם להיכנס למו"מ על שלום עם ראש ממשלה, שההערכה היא, שתוך שבועות ספורים תיפסק כהונתו. לא כסה ברעיונותיו ובכעסיו, לא פרופסור זה או אחר (למעט קיסינג'ר, כמובן) ולא מתווך לעת מצוא – לא יכלו לקדם את ענייני השלום גם לא במילימטר אחד נוסף על מה שהתרחש ממילא.

הוספת תגובה

הקוראים מתבקשים להגיב בסגנון ראוי. תגובות עם דברי בלע לא יפורסמו.
מספר התווים בתגובה מוגבל ל - 500.






XHTML: ניתן להשתמש בתגים אלו: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>